מכוניות נופלות מהשמים: האנושות לא מוכנה לרכב מעופף

אני ממש רוצה מכונית מעופפת; לא רק כי אני חובב תעופה, טיסה ואיש חיל האוויר. אני חולם על מכונית מעופפת מאז שאני ילד: נכנסים פנימה, מרחפים במהירות לכל מקום ולא צריכים להתעכב בפקקים, רמזורים וכולי. חברות הטכנולוגיה בעולם יודעות שאני לא היחיד -  ולאחרונה שמענו לא מעט יצרניות מדברות על טכנולוגיות רכב מעופף.

אובר אפילו הודיעה שתפתח פלטפורמה למוניות מעופפות שתהיה זמינה ב-2020. זה ממש מעבר לפינה ונשמע מאוד מרגש. אבל כשחושבים על זה, האם באמת חשבנו עד הסוף על עניין המכוניות המעופפות? כשמסתכלים על העניין לעומק, מגלים שמכוניות מעופפות הן אסון פוטנציאלי ויש לכך מספר סיבות:

1. כי הנהגים הם אותם נהגים. מי לדעתכם יטיס את המכונית המעופפת? בדיוק אותם אנשים שנוהגים היום בכבישים. אתם יודעים, אלה שחותכים אתכם, עוברים באדום, נוסעים נגד התנועה או כמעט מורידים אתכם מהכביש. ואלה אנשים שעברו הדרכה פורמלית: שיעורי נהיגה. ויש להם ניסיון של שנים רבות בהפעלת כלי רכב.

הייתם נותנים לו רישיון טיסה? צילום: שאטרסטוק

2. כי אין תוכנה בלי באגים. ואם המכוניות המעופפות יהיו אוטונומיות לחלוטין? לא מספיק טוב, חברים; לכל תוכנה יש גליצ'ים, בעיות עדכון, תקלות קוד, באגים ומה לא. קחו בחשבון שגם מטוסי נוסעים, שהם כמעט אוטונומיים לחלוטין, עדיין צריכים טייס אנושי – כלומר מישהו שיוכל לקחת את העניינים לידיים במקרה בו ארעה תקלה. המטוסים הללו טסים גבוה מאוד ובאזור ללא הפרעות – מה שנותן לטייס זמן תגובה קצר אך הגיוני. מכונית מעופפת תטוס נמוך בהרבה, אבל עדיין בגובה בו תהרוג את הנוסעים כשתתרסק אם יצוץ איזה באג.

יש סיבה שיש אדם בקוקפיט צילום: שאטרסטוק

3. כי נורא מסובך לבנות דברים מעופפים בקנה מידה גדול. הטכנולוגיה למכונית מעופפת זמינה כבר שנים רבות. למעשה, עוד ב-1955 הומצאה פלטפורמה מעופפת זעירה שבקלות יכלה להיות בסיס למכונית.

אבל זה לא קרה כי לוקח הרבה זמן וכסף לבנות משהו שיוכל לטוס בצורה אמינה, אפילו אם הוא קטן יותר ממטוס. הרבה מהרכיבים נבחנים שוב ושוב והליך הייצור ארוך ומורכב מאוד, עם בדיקות חוזרות ונשנות, ביקורות רגולטוריות רבות, טיפולים שוטפים ועוד. וכל זה נורא יקר: בואינג צריכה שלושה חודשים כדי לבנות בואינג 777, אבל היא מכניסה 250 מיליון דולר מכל אחד שהיא מוכרת, כך שזה משתלם. אבל מכונית מעופפת לא תכניס כל כך הרבה כסף והייצור עדיין יהיה יקר מאוד - ולצרכן הקטן אין סבלנות כך שהחברות יצטרכו לשלוח יחידות לסוכנויות כמה שיותר מהר. התוצאה: האוטו המעופף יהיה יקר מאוד ובלתי אמין. אז מי יקנה אותו? אותם עשירים שקונים מכוניות במיליון שקל. ואז הבן שלהם יקח את האוטו לסיבוב כשההורים בחו"ל וישתול אותו בתוך איזו מרפסת.

4. הערים לא מוכנות. יש עוד כמה דברים שקל לשכוח כשמדמיינים מכונית מעופפת. למשל, היכן מחנים אותה? גם אם המדחפים שלה יתקפלו אל תוך הגוף, היא עדיין תצטרך לפרוש אותם כדי להמריא. היכן היא אמורה לעשות את זה, ברחוב היכן שעוברים אנשים? אולי על הכביש, היכן שנוסעות מכוניות רגילות? לא ברור. כל החברה האנושית צמחה במסגרות עירוניות שעוטפות עורקי תחבורה קרקעיים, כך שכדי ליהנות מתחבורה מעופפת המונית, נצטרך לתכנן מחדש את הערים שלנו. הנה עוד נקודה שקל לפספס: מנועי מדחף מרעישים. איך אתם חושבים שתישמע השכונה שלכם אם רבע מהמכוניות שעוברות בה בכל יום יעשו זאת בטיסה?

עיצוב קונספט של מכונית מעופפת צילום: wordless tech

בשורה התחתונה, אני סבור שעדיף להמתין ולא להתרגש מהדיווחים אודות טכנולוגיות רכב מעופף; את כל מה שסיפרתי לכם כאן יודעים גם הרגולטורים למיניהם וסביר להניח שיעברו עוד שנים רבות עד שמכוניות מעופפות יכנסו לשימוש. חברות שמפזרות הצהרות על רכב מעופף עושות זאת כדי לשלהב משקיעים ולשפר את הדימוי שלהן בעיני הקהל. ובהתחשב בדימוי של אובר, יש סיבה טובה שהיא רוצה לבצע שיפור תדמית.