הבלתי מעורבים: המוסדיים חייבים להגביר את ההשקעות בהייטק המקומי

אלא שבסביבה של ריבית אפסית כדאי למוסדיים לחפש קצת רחוק יותר מאפיקי ההשקעה השגרתיים שלהם. על אחת כמה וכמה כשהשקעה בנדל"ן מניב באירופה או

בטבע לא מספקים ביטחון גבוה בהרבה, ובשעה שהקצאה של 100 מיליון שקל עשויה להוביל למובילאיי או ווייז הבאות. קל לראות שלמוסדיים כדאי להקים יחידות מתמחות שיבחנו השקעות בהייטק. הקמתן תעלה מספר מאות אלפי שקלים, אך התפוקה שלהן תהיה עשרות מונים יותר מכך.

ארז צור, יו"ר משותף ב-IATI, ארגון הגג של תעשיית ההייטק ומדעי החיים צילום: אוראל כהן

אם המוסדיים בכל זאת לא ישתכנעו בכדאיות ההשקעה בהייטק, למדינה יש מספר אפשרויות לשכנע אותם בכדאיות המהלך. כבר עתה מנסים ראשי הענף, כארגון הגג של תעשיות ההיי־טק ומדעי החיים IATI, לשכנע את משרד האוצר להגדיל את מעורבות המוסדיים בהשקעות.

אפשרות אחת היא שהאוצר יורה על הקמת כלי ייעודי משותף לשחקנים המוסדיים, שירכז מאות מיליוני שקלים תחת ניהול ייעודי איכותי להשקעה בהייטק, בין אם בקרנות הון סיכון או ישירות בחברות. כלי זה יקל על המוסדיים את ההשקעה, אך היותו גורם מתווך נוסף עשויה לדרוש גביית דמי ניהול נוספים, מהלך שרשות שוק ההון מתנגדת אליו.

אפשרות שנייה היא רשת ביטחון להשקעות מוסדיות בהייטק, בדומה לזו שניתנה במסגרת תוכנית היתרון היחסי ב־2010 שהוביל מנכ"ל משרד האוצר דאז חיים שני. אמנם הושקעו במסגרת התוכנית מאות מיליוני שקלים בודדים, אך היא הוכיחה שהמוסדיים מוכנים להשקיע בהייטק אם מציעים להם דרך לכך.

קלפרס, קרן הפנסיה הגדולה בעולם שמנהלת את הפנסיות של עובדי קליפורניה, היא הדוגמה הטובה ביותר להשקעה מוסדית בהייטק. הקרן שמנהלת 310 מיליארד דולר מקצה 25.7 מיליארד דולר להשקעות פרייבט אקוויטי, שחלק לא מבוטל מהן זורם להון סיכון. מאז 1990 השיגה הקרן רווח של 33.4 מיליארד דולר על השקעות אלה, שמהוות תשואה שנתית ממוצעת של 10.6%.