בעקבות ביקורות בעייתיות: סלינגר מוציאה כרטיס אדום לוועדות ההשקעה

הוצאת נציגים מהוועדות היא הפתרון הלא נכון הדו"ח החריף שפרסמה סלינגר בעניין ועדות ההשקעה מציף בעיה הדורשת טיפול. אבל ספק אם הוצאת נציגים שאינם בלתי תלויים מהוועדות תפתור אותה, שלא לדבר על כך שהיא עשויה לפגוע בתשואות. רחלי בינדמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

ועדת ההשקעות בגוף פנסיוני אמורה להיות אחד המנגנונים החשובים ביותר בניהול חסכונות הפנסיה. הוועדות מורכבות ברובן מדירקטורים בלתי תלויים, שאמורים לגבש אסטרטגיה לניהול ההשקעות של כספי החיסכון ולאתר הזדמנויות השקעה. הוועדה נדרשת לפקח כי מנהלי ההשקעות בגוף הפנסיוני מיישמים את המדיניות שהתוותה ואינם נוטלים סיכונים בלתי מבוקרים.

כיום ועדות ההשקעה אמורות לכלול רוב של נציגים חיצוניים ובלתי תלויים, מכיוון שמדובר באחריות על ניהול כספי החוסכים ולא על כספי החברה. אלא שכעת מעוניינת סלינגר לקבוע כי הוועדה תורכב מנציגים חיצוניים בלבד, ללא אף נציג מבית ההשקעות עצמו.

המניע של סלינגר לייצר נתק מוחלט בין חברי ועדת ההשקעות לאנשי הגוף המוסדי טמון בהוראות הסולבנסי 2 - דרישות ההון החדשות שהיא מטילה על חברות הביטוח. הדרישות עלולות להשפיע גם על אופן ניהול כספי החוסכים בביטוחי המנהלים, תוך דרישת הקצאת הון גבוהה יותר בהשקעות מסוימות בתיקים אלה. אף שיש חובת אמון לדאוג לניהול בנאמנות של כספי החוסכים, סלינגר חוששת כי שיקולים זרים של בעלי החברה ומנהליה, שמעוניינים לרתק פחות הון לעמידה בדרישות, ירחיקו אותם מהשקעות מסוימות ויפגעו בניהול ההשקעות לחוסך.

הדו"ח החריף שפרסמה המפקחת בנובמבר האחרון הציג את חברי ועדות ההשקעה כמעין חותמת גומי, כאשר בפועל מנהלי ההשקעות עושים כרצונם. הממצאים חשפו התנהלות פסיבית שיטתית של הוועדות והסתמכות כמעט עיוורת על מערך ניהול ההשקעות, שמורכב פעמים רבות ממנהל דומיננטי אחד בלבד. עם זאת, מדובר בפתרון חלקי בלבד, שכן הוועדות עצמן כפופות למדיניות ההשקעות שקובע הדירקטוריון, שמורכב גם מנציגים של בעלי השליטה.

צילומים: אוראל כהן, תומי הרפז, עמית שעל

נזהרים מהפוטנציאל לניגודי עניינים

סלינגר לא מעוניינת שבוועדות יכהנו עובדים בכירים של הגוף המוסדי או בעלי השליטה מכיוון שלעתים מובאות לאישורה עסקאות שלבעל השליטה יש בהן עניין אישי. אף על פי שבמצב כזה נדרש אישור של הנציגים החיצוניים, נוכחותו של בעל השליטה בוועדה עלולה להעיב על שיקול דעתם.

עם זאת, ההיסטוריה מראה כי גם נציגים חיצוניים ובלתי תלויים אישרו עסקאות שנויות במחלוקת. ב־2010, למשל, בעת שנוחי דנקנר היה בעל השליטה בכלל ביטוח באמצעות אי.די.בי, הביא הבעלים הדומיננטי עסקה לעמיתי כלל ביטוח — השקעה של 250 מיליון דולר בקרן השקעות חדשה שהקים הבנק השווייצרי קרדיט סוויס, לאחר שדנקנר עצמו השקיע בו 6 מיליארד שקל דרך אי.די.בי ושיתף איתו פעולה. יו"ר ועדת ההשקעות של עמיתי כלל אז וגם כיום, עידו דיסנצ'יק, אמר אז ל"כלכליסט" כי "אנחנו צריכים להגיד תודה לנוחי דנקנר על שהביא לנו את ההזדמנות הזאת".

דורית סלינגר הממונה על שוק ההון במשרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

דיסנצ'יק הוא נציג חיצוני. למעשה, כלל היא בין הגופים שחברי ועדת ההשקעות של עמיתיה כולם נציגים חיצוניים, כפי שמעוניינת סלינגר. עם זאת, דיסנצ'יק, ששימש גם יו"ר בזק וחבר דירקטוריון בנק הפועלים, נחשב בעבר למקורבו של דנקנר. הוא הוסיף אז כי "אני לא מכיר הזדמנות דומה לזאת. שאלת ההשקעה נבחנה מול אגף הפיקוח על שוק ההון. וידאנו מראש שלוועדת ההשקעות יש מנדט לקבל החלטה שבה מעורב גם בעל השליטה".

המנכ"לים ובעלי השליטה יוצאים מהוועדה

כמה מגופי הפנסיה הגדולים יושפעו מההוראות החדשות. כך, למשל, בילין לפידות יושב בוועדת ההשקעות דב ילין, מנכ"ל משותף ושותף לשליטה בבית ההשקעות. בפסגות, המחזיק בחברת הגמל הגדולה בישראל, יושבים בוועדה שני נציגים שאינם בלתי תלויים — יו"ר בית ההשקעות אהוד שפירא והכלכלן והאסטרטג הראשי אורי גרינפלד. בבית ההשקעות הלמן־אלדובי יושבים בוועדה המנכ"ל רמי דרור והשותף לשליטה רוני הלמן. בחברת הביטוח הראל מכהן בוועדה דורון כהן, שאמנם אינו עובד הראל אך הוא חבר דירקטוריון של החברה ואינו מוגדר דירקטור חיצוני. באלטושלר שחם נמצא בוועדה המייסד והבעלים קלמן שחם. כל אלה צפויים להידרש בקרוב לפנות את הכיסא לטובת נציג חיצוני.