מריח כמו בועה: מסרים מיידיים שווים יותר ממכוניות

שתי חברות עשו בשבוע האחרון אקזיט. אחת נוסדה לפני 154 שנה, מעסיקה רבבות עובדים ורושמת הכנסות שנתיות של מיליארדי דולרים. השנייה קיימת חמש שנים, מעסיקה פחות מ־2,000 עובדים ורושמת הכנסות שנתיות של פחות מחצי מיליארד דולר. מי שווה יותר?

על אף נתוני הפתיחה, לא קשה לנחש שמדובר בחברה השנייה: סנאפ, מפתחת סנאפצ'ט, שהנפיקה בסוף השבוע ושכיום עומד שווייה על 27.51 מיליארד דולר. מדובר בירידה לעומת השווי שרשמה החברה בתום יום המסחר השני, ושעמד על יותר מ-31 מיליארד דולר. ואולם, עדיין מדובר בשווי גבוה משמעותית מזה של החברה הראשונה, אופל, שנמכרה אתמול לקבוצת פיג'ו-סיטרואן בעסקה בשווי 1.38 מיליארד דולר. מדובר בהפרש שלא רק מתמיה, הוא קצת מרתיח. אופל, שעד העסקה הנוכחית היתה חטיבה ב־GM, לא מפרסמת נתוני הכנסות. אולם, לפי מידע שפורסם בעבר אלו עמדו ב־2011 על 14.89 מיליארד דולר. בנוסף, פעילותה מצריכה מערך לוגיסטי ענק.

סנאפ. מוצר אחד עד כה

מנגד ניצבת סנאפ, חברה שהמוצר העיקרי שלה הוא אפליקציית מסרים מיידיים שנמצאת בשימוש יומיומי של כ־150 מיליון איש. החברה מייצרת הכנסות משמעותיות רק במשך שנתיים, וב־2016 הן הסתכמו ב־404.48 מיליון דולר. זאת, לעומת הפסד של 520.39 מיליון דולר. המוצר הפיזי היחיד שלה, משקפי השמש המצלמים Spectacles, טרם רשם מכירות משמעותיות. הנכס העיקרי שלה? קניין רוחני שעדיין לא הוכיח שהוא מסוגל לייצר רווחים משמעותיים (אם בכלל).

ובכל זאת סנאפ, חברה שהנכס המרכזי שלה הוא כמה עשרות אלפי שורות קוד, ושאפילו תשתית המחשוב שעליה מתבססת פעילותה אינה נמצאת בחזקתה אלא מושכרת על בסיס קבוע מחברות כמו אמזון וגוגל, שווה פי כמעט פי 20 מאופל, חברה שמספקת פרנסה לעשרות אלפי משפחות במעגל הראשון, ואולי למיליונים במעגל השני והשלישי (חברות תובלה, סוכנויות למכירת רכב, חברות ניקיון שמספקות שירותים לסוכנויות למכירת רכב ועוד), ושמייצרת ערך אמיתי ומהותי לכלכלה בדמות מוצר פיזי שימושי שמהווה חלק מהותי בתפעול השוטף של הכלכלה המודרנית.

מדובר בניתוח פשטני מעט. חברות תוכנה שהנכס העיקרי שלהן הוא קניין רוחני יכולות לייצר ערך כלכלי, גם אם לא פיזי. פייסבוק וגוגל הן דוגמה טובה לכך, ושווי חברה מתייחס גם לציפיות מפעילותה הכלכלית בעתיד. אבל, נראה שהציפיות מחברות טכנולוגיה לא תמיד מעוגנות במציאות. ולראייה טוויטר, שלא רשמה יום של רווח בחייה, אך עדיין זוכה לשווי שוק גבוה יותר מפי עשרה מאשר אופל. או יאהו, העושה את דרכה כלפי מטה זה יותר מעשור, אך צפויה להימכר לוורייזון בעסקה הגדולה פי ארבעה מעסקת פיז'ו־אופל.

יש הסברים מצוינים מדוע חברות כמו סנאפ שוות הרבה יותר מחברות כמו אופל. אבל בסופו של יום ישנה חברה עם מוצר פופולרי, כמעט ללא רווחים, ששווה עשרות מונים יותר מחברה עם נכסים מוחשיים והכנסות משמעותיות. ואין הסבר מספיק טוב שיעלים את תחושת הדיסוננס הלא נוחה שהמצב הזה מעורר, ושלא יגרום לנו לתהות, האם יש כאן בועה טכנולוגית?