WeWork מטפסת לשווי של 20 מיליארד דולר

תאגיד ההשקעות היפני סופטבנק מתכנן להשקיע בחברת חללי העבודה המשותפים WeWork סכום של עד 4 מיליארד דולר, זאת לפי שווי מוערך של 20 מיליארד דולר. על פי פרסומים בארצות הברית, ההשקעה בחברה - שהוקמה ב־2010 על ידי מיגל מקלבי ואדם נוימן הישראלי - תבוצע במספר שלבים על ידי קרן סופטבנק ויז'ן המשותפת לתאגיד היפני ולממשלת סעודיה.

עם השלמת העסקה, וכשתחזיק בשווי של 20 מיליארד דולר, WeWork תהפוך לאחת משש חברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות בעולם. מקדימות אותה אובר עם שווי של 68 מיליארד דולר; יצרנית הסמארטפונים שיאומי עם שווי של 46 מיליארד דולר; דידי קשינג, שעוסקת בתחבורה שיתופית במזרח, עם שווי של 33.8 מיליארד דולר; וכן Airbnb עם שווי של 30 מיליארד דולר. WeWork תשתווה למעשה לפלאנטיר, חברה אמריקאית המפתחת טכנולוגיית מודיעין. 

המשרדים של WeWork בניו יורק

עד היום, WeWork גייסה 1.7 מיליארד דולר משורה של משקיעים, ביניהם ג'יי פי מורגן וגולדמן זאקס, בנצ'מרק וכן הקרן הישראלית אלף. חלל העבודה הראשון של החברה הוקם כאמור ב־2010 בסוהו שבניו־יורק, תחת השם גרין דסק, ומאז הספיק החברה להתפתח ל־154 משרדים ב־36 ערים ברחבי העולם. החברה, שמעסיקה כ־15,000 עובדים ברחבי העולם, מחזיקה ביותר ממיליון מ"ר.

לחברה גם ארבעה סניפים בתל אביב, אחד בבאר שבע, אחד נוסף בהרצליה, ועל פי הערכות היא תפתח מרכזים גם בחיפה ובירושלים. בישראל יש לחברה מספר מתחרים, ביניהם מיינדספייס שגייסה לאחרונה 15 מיליון דולר ומתרחבת גם לאירופה, רג'יס הוותיקה ועוד. החברה אף מחזיקה בתל אביב את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים שלה מחוץ לארצות הברית, אשר מנוהל על ידי רון גורה. אדם נוימן, כאמור אחד ממייסדי החברה, הוא אחיה של הדוגמנית עדי נוימן.

WeWork שייכת למעשה לעידן חדש בעולם הטכנולוגי — עידן בו חברות ענק מסרבות ללכת להנפקות ציבוריות ומעדיפות להמשיך לגייס סכומי עתק באופן פרטי - יוניקורן שמשמעותו שווי של מעל מיליארד דולר. השמירה על החברה כחברה פרטית מאפשרת ל־WeWork להתרחק מרגולציה. כך, החברה אינה מחוייבת לעמוד ביעדים רבעוניים או לחפש רווחיות בכל מחיר, אלא לשאוף לצמיחה של החברה — בין היתר בתחום חללי המגורים אליו נכנסה לאחרונה.

למה WeWork שווה כל כך הרבה? בשונה מכל החברות בהן היא מתחרה החברה אינה מוכרת שטח, אלא רעיון חדש ותפיסה חדשה שמרבית מתחרותיה שלה מתקשות ליישם. רעיון לפיו החללים המשותפים אינם רק חללי עבודה אלא גם מקום שבו אתה יכול לחלוק רעיונות, לפגוש משקיעים ולדבר עם חברות כמוך מבלי שתצטרך לצאת מהבניין או לקבוע פגישה. כמובן שיתרון הראשוניות של החברה ויתרון הגודל עומד לזכותה.

מייסד WeWork אדם נוימן צילום: דן קינן

הראשוניות איפשרה לחברה למסד את התחום, וכיום כל מי שמקים פעילות בתחום החללים המשותפים טוען שהוא נכנס לתחום של WeWork. הרעיון של הקהילה בחברה הוא הבסיס העיקרי להצלחת החברה: אנשים אשר לוקחים שולחן, או משרדים ב-WeWork יודעים לטוב ולרע שהם אף פעם לא לבד. בכל עיר שאליה יגיעו ויש בה משרדים של החברה יש להם שולחן וקשרים, יש להם משרד לקבל בו דואר וחדר ישיבות שהם יכולים לקבל במהירות רבה.

לפריסה הנרחבת ולרשת הנרחבת יש חשיבות רבה יותר מאשר לחללי העבודה. הגב העיקרי של החברה הוא בסיס טכנולוגי רחב ביותר שבדומה לאובר וחברות אחרות הבינו שבכדי לבצע שינוי מקיף הן חייבות להתחיל בשינוי טכנולוגי אשר יביא איתו את שינוי התפיסה.

בכדי להצליח להרים חשיבה כזו נדרשת טכנולוגיה מתקדמת שמסתמכת על הקפיצה הענקית הטכנולוגית של העשור האחרון שכלל מערכות מבוססות ענן מתקדמות, חיבור למערכות אנליטיות המבוססות על אינטליגנציה מלאכותית המאפשרות ניתוח מלא של כל הנתונים העומדים לרשות החברות, מערכות המייצרות רשתות כלל עולמיות המאפשרות להיי טקיסט בישראל להזמין חדר ישיבות בניו יורק באמצעות האפליקציה. הטכנולוגיה שעליה בנויה wework אפשרה לה לבנות רשת המחברת בין כל עשרות הערים בהן יושבת החברה וליצור לעצמה קהילה של עשרות אלפי חברים. קהילה זו היא לב הפעילות של החברה, אשר יוצרת לה את ההכנסה ואת הנאמנות לחללים של החברה.