הצדדים האפלים של תשקיף סנאפצ'ט
המייסד השלישי שפוצה ונעלם, החולשה בשוק האסייתי, הבעיות מול המפרסמים והתלות בגוגל - מסמכי התשקיף של סנאפ, מפנים זרקור לחלק מהצדדים הפחות מחמיאים של אפליקציית המסרים המיידיים
ההנפקה של סנאפ,
חברת האם של אפליקציית סנאפצ'ט היא הסיפור החם ביותר בסוף השבוע. עם זאת, מסמכי התשקיף מפנים זרקור לחלק מהצדדים הפחות מחמיאים של החברה שהחלה כאפליקציית משלוח תמונות עם אורך חיים מוגבל. מעבר לטענות שנשמעו בתחילת הדרך שהחברה חייבת את הפופולריות שלה בקרב הצעירים בזכות מנהג ה"סקסטינג", קרי משלוח תמונות מיניות בין המשתמשים, מסתבר שניתן לייחס להתנהלות שלה עוד מספר עובדות תמוהות.
ראשית, התשקיף חשף שלחברה היו למעשה שלושה מייסדים. אם כולם מכירים את אוון שפיגל ובובי מרפי כיום, השם רג'י בראון לא ממש ידוע לציבור הרחב ולא בכדי. בראון היה הצלע השלישית של האפליקציה, ולפי טענותיו הוא גם היה זה שהמציא את הרעיון של התמונות שנמחקות מאליהן. עוד מסתבר שבראון תבע את שותפיו לשעבר ב-2013. התביעה עצמה נסגרה בהסדר בין הצדדים - אך לא היה ידוע עד כה מה היו התנאים. כעת מתברר שבראון קיבל משפיגל ומרפי כ-157 מיליון דולר למחיקתה, הוכחה לכך שהוא אכן נושל בידי שני שותפיו. במקור דרש בראון כ-500 מיליון דולר פיצויים על מחיקתו.
קראו עוד בכלכליסט:
- סנאפ יוצאת בהנפקת ענק של 3 מיליארד דולר
- העדשות של סנאפצ'ט יתחילו לזהות מותגים?
- Feedvisor גייסה 20 מיליון דולר מהמשקיעה של סנאפצ'ט ו-Airbnb
עוד נתון שעשוי להדאיג את המשקיעים העתידיים היא הבחירה של סנאפ להנפיק מניות שלא יקנו לבעליהן זכות בחירה. מדובר בפרקטיקה חוקית, אך כזו שנדיר למדי למצוא בהנפקות. הסיבה העיקרית למהלך היא שמייסדיה מעוניינים לשמור על עצמאותם ביחס לעתיד העסקי והתפעולי של החברה. זאת ועוד, מתברר שסנאפצ'ט אולי אינה פלטפורמת הפרסום המרשימה שהיא מתיימרת להיות. האפליקציה אמנם פופולרית למדי במערב, אך מתברר שהיא לא ממש ממריאה בשווקים האסייתיים. על פי נתוני App Annie עולה שלעומת אינסטגרם, סנאפצ'ט לא מצליחה להתרומם בדרום קוריאה ויפן. חמור מכך - היא מפסידה גם בקרב מול אפליקציה שמספקת פיצ'רים דומים לשלה בשם Snow שנהנית מעלייה מטאורית בארצות אלה.
אחד ממייסדי סנאפצ'ט, בובי מרפי. ומה עם הצלע השלישית? צילום: בלומברג
עוד מתברר שתכונת הסיפורים שהיא הכניסה ושעליה היא מבססת את מנוע ההכנסות הפרסומי שלה אינה כה יעילה כפי שהיא מתגאה. הבעיה היא שאינסטגרם הציגה תכונה מקבילה בקיץ האחרון ושמאז סנאפצ'ט איבדה כ-15% מההובלה שהייתה לה על יריבתה הפייסבוקאית. התוצאה היא שמפרסמים מהססים להעמיד את החלק הארי מתקציבי הפרסום שלהם לטובת סנאפצ'ט. מנכ"ל סוכנות פרסום גדולה הסביר לבאזפיד שהחברה לא נתפסת כ"רצינית מספיק" ביחס לאינסטגרם. זאת ועוד, בכירים בתעשיית הפרסום דיווחו לטק קראנץ' שהם רואים ירידות של בין 20% ל-50% בכמות הצפיות בסיפורים שלהם. אך לא רק המפרסמים רואים ירידה. גם המשתמשים מתעניינים פחות בסיפורים, כאשר הרייטינג שלהם ירד מ-14% ביוני 2015 לכ-12% בנובמבר שעבר.
עם זאת, לסנאפצ'ט יש גם עלויות תוכן ותפעול גבוהות. החברה שילמה לשותפי התוכן שלה כ-58 מיליון דולר ב-2016 כתגמולים, עלייה חדה מ-10 מיליון דולר שהיא שילמה להם שנה קודם לכן. המרוויחה העיקרית מהתפעול של סנאפצ'ט היא באופן לא ממש מפתיע גוגל, שהאפליקציה משתמשת בתשתיות הענן שלה לפעילותה. סנאפ התחייבה לשלם לגוגל כ-2 מיליארד דולר עבור השימוש בענן - כלומר כ-400 מיליון דולר בשנה לחמש השנים הקרובות. סנאפצ'ט מהווה עבור גוגל לקוח חשוב מאוד - אך התבססות על שירותיה עשויה להגביל את התפתחותה של האפליקציה לשווקים מסוימים כגון סין. נקודה שלילית למדי עבור אפלקיציה שרוצה להפוך לטוויטר ופייסבוק של דור המילניום הגלובלי.