שנה של פספוס: "ההשקעות בהייטק ב־2016 נותבו לתחומי עבר כמו סייבר"

שנת 2016 היתה שנה של פספסוס בהייטק הישראלי. לדעת אורן בר און, שותף הטכנולוגיה הבכיר בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, קרנות ההון סיכון מיקדו את השקעותיהן בחברות סייבר, מסחר אלקטרוני ו־B2C, טרנד שהתאים לשנים 2014־2012. במקום זאת היה עליהן להשקיע בחברות עתיד כמו רובוטיקה, אינטליגנציה מלאכותית ואינטרנט של הדברים: "העולם הטכנולוגי עבר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות, והמשקיעים בישראל לא השתתפו במשחק הזה של השקעות בטכנולוגיות העתיד. הם שיחקו במודל של 2015־2014, במקום להשקיע בחברות שמתאימות להשקעה בשנים הקרובות".

2017 עתידה להיות שנה לא קלה לתעשיית הסייבר המקומית, לדברי בר און: "חברות סייבר שגייסו סכומים נמוכים של מיליון דולר או שניים בשנתיים האחרונות יתקשו מאוד לגייס סיבובי המשך. בעקבות זאת נראה הרבה מיזוגים ורכישות של חברות סייבר בשווי של 100-70 מיליון דולר".

לדבריו, חברת סייבר אחת בלבד תתבלט השנה לטובה עם הגעה לשווי גבוה ביותר, אך נמנע מלנקוב בשמה. על פי הערכה, כוונתו לחברת סייבריזון, שגייסה ב־2015 בשני סבבי גיוס 84 מיליון דולר, ועם משקיעיה נמנים סופטבנק וספארק קפיטל.

בישראל פועלות כיום כ־450 חברות סייבר בשלבי התפתחות שונים. בדו"ח של חברת המחקר IVC האחרון ל־2016 העריכו שהיקף ההשקעה בהן הגיע ל־700 מיליון דולר. 14 חברות סייבר נמכרו בשווי כולל של 662 מיליון דולר. האקזיט הבולט היה מכירת קלאודלוק לסיסקו בכ־320 מיליון דולר. בארנסט אנד יאנג סופרים בשיטה מחמירה יותר את מספר האקזיטים, ולפי בדיקתם ב־2016 היקף האקזיטים הכולל עמד על 2.2 מיליארד דולר, לעומת 3 מיליארד ב־2015.

בארנסט אנד יאנג צופים שב־2017 אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בישראל תעשה אקזיט של מיליארד דולר, אם בהנפקה בנאסד"ק ואם במכירה לחברה אחרת. בר און אינו נוקב בשמות המועמדות, אולם ניתן להעריך שהחברות שמסוגלות להגיע לשווי כזה הן פיוניר, איירון סורס, פורסקאוט, זרטו, אאוטבריין וטאבולה.

בר און מעריך שאי הוודאות שהחל ב־2016 בנוגע לגבי השקעות מסין ימשיך, וקשה לצפות מתי זרם ההשקעות מסין יחזור להיות כפי שהיה עד עכשיו. ממשלת סין החליטה השנה לפקח על ההשקעות של החברות הסיניות מחוץ לסין ומקשה מאוד על השקעות בכל סדר גודל.

אורן בר און. מהלכי ההתייעלות בדרך צילום: עמית שעל

האם 2017 תהיה שנה של התייעלות בהייטק הישראלי? הכסף של המשקיעים לא נגמר, אבל סימני האזהרה מהבהבים: השווי הגבוה שבו גייסו החברות בשנים קודמות הפך אותן ליקרות למשקיעים חדשים; העלאת הריבית הצפויה בארצות הברית תגרום להפניית כספים לאפיקי השקעה חדשים; קיים חוסר ודאות עולמי בנוגע למסלולי השקעה אטרקטיביים, מה שיקשה על החברות לגייס כספים. כל אלה יאלצו חברות רבות לנקוט צעדי התייעלות. בארנסט אנד יאנג לא מפרטים מה הם תהליכי ההתייעלות שחברות הייטק יעברו, אבל אפשר לשער שיחולו קיצוצים ב"שומן", כלומר בהטבות מיוחדות ובתוכניות התרחבות ופיתוח, ואף יינקטו פיטורים, שיכולים להגיע למאות עובדים בתעשייה בזמן לא רב.

ב־2016 ההנפקות בנאסד"ק היו מועטות ביותר, ולהערכת בר און, השוק בארצות הברית עדיין לא פתוח לחברות ישראליות: "אם ההנפקה של סנאפצ'ט תצליח, היא תהיה הגל הראשון שיביא אחריו גל שני של הנפקות שבו יכולות להיכנס חברות ישראליות. אני לא בטוח שיש הרבה חברות ישראליות שיכולות לעמוד כיום בקריטריונים שנדרשים להנפקה בנאסד"ק, שווי של כחצי מיליארד דולר ומחזור מכירות של 100 מיליון דולר, אבל בעיקר חדשנות וחזון טכנולוגיים".