ביטקוין זה יותר מכסף: השימושים המקוריים של הסטארט-אפים הישראליים בטכנולוגיה

מאז הגחתו לעולם ב־2009 הצליח ביטקוין למצב את עצמו כמטבע וירטואלי עם שוק בינלאומי שמוערך ביותר מ־12 מיליארד דולר, אך דווקא הטכנולוגיה שמאחורי המטבע היא שמהווה בשורה אמיתית. טכניקת הבלוקצ'יין, שהמערכת הבנקאית הבינלאומית אימצה בחום, מאפשרת העברות כספים ומידע מאובטחות ומהירות בהרבה מהמערכות הפיננסיות הקיימות.

במערכות ממוחשבות רגילות המידע זורם דרך שרת מרכזי, גדול ככל שיהיה, שמצליב, מאמת ומרכז את המידע. כל תקשורת שמתנהלת במערכת — בין אם מדובר במערכת כספים, תקשורת או כל סוג אחר — זורמת דרך מערך השרתים המרכזי שלה. לעומת זאת במערכות מבוססות בלוקצ'יין אין מסד נתונים מרכזי. במקום זאת המידע מוצפן ומחולק לאינספור רסיסים, שמפוזרים בכל המחשבים המחוברים למערכת. כל מחשב כזה כולל סוג של ספר כתובות, שמאפשר לו לדעת איפה יתר הרסיסים נמצאים. פיזור המידע מקל על אימותו, מאחר וכל ניסיון לבצע שינוי חד־צדדי באחד הרסיסים (בלי צד שני לעסקה או לשינוי) ייחשף כטעות מול עותקי המידע ביתר חלקי הרשת. שיטה זו גם הופכת את המערכת לחסינה יותר לפריצות ומונעת שליטה מרכזית במידע שבה.

כ־40 חברות ישראליות עוסקות היום בפיתוחי ביטקוין ובלוקצ'יין, שלהערכת יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מני רוזנפלד מעסיקות יותר מ־100 איש.

ביטקוין צילום: בלומברג

Wave

שטרות מטען מוצפנים בתחום התובלה הימית

הסטארט־אפ Wave רתם את יכולות הבלוקצ'יין להפקת מסמכים חתומים עם קוד אישי שלא ניתן לזייף, ומשווק את הטכניקה לטובת העברת מסמכי בעלות ושטרות מטען בתחום התובלה הימית. לדברי גדי רושין, ממייסדי החברה, הסחר הימי עדיין מסתמך לעתים קרובות על טכנולוגיות וערוצי תקשורת שלא השתנו מאז שנות השבעים.

"זו תעשייה שאוהבת לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולא רוצה שמידע על עסקאות ייצא החוצה", אומר רושין. מסיבה זו, לדבריו, פתרונות רבים שהוצעו במהלך השנים ונועדו לקדם את עולם הסחר לא אומצו בידי מדינות רבות ונכשלו. התוצאה היא שחלקים נכבדים מהתעשייה עדיין נסמכים על ניירת פיזית שנדרשת כדי לשחרר סחורה עם הגעתה לנמל היעד. השימוש ביכולת ההצפנה המבוזרת המתקדמת של בלוקצ'יין אמורה, לדברי רושין, לשחרר את הסוחרים מהצורך לדבוק בנייר פיזי תוך שמירה על חשאיות המידע.

Chromaway

למחשב את רישום הטאבו בצורה בטוחה

גם חברת Chromaway מנסה לזעזע תעשייה ותיקה בניסיון ללמד אותה תרגילים חדשים. אור פרלמן, אחד משלושת מייסדי החברה, עובד עם חברות נדל"ן ובנקים בשבדיה בניסיון למחשב את ההליך המסורבל של רישום נדל"ן בטאבו. "קיצרנו את תהליך רכישת נדל"ן, רישום בטאבו ורישום המשכנתא ממספר חודשים לפחות משעה", הוא אומר. בחודשים הקרובים צפויה החברה להתחיל לבצע רישומי טאבו ראשונים בשבדיה דרך מספר משרדי נדל"ן מקומיים.

טכנולוגיית בלוקצ'יין שבה משתמשת החברה מאפשרת למידע הרלבנטי להיות זמין אבל עדיין להיות מאובטח ולא ניתן לשינוי. בנוסף, היא מאפשרת ליצוק חוזים דיגיטליים שמשחררים את הכסף שהעביר הרוכש רק כאשר כל תנאי העסקה הושלמו. תכונה נוספת היא מתן האפשרות לחברי קבוצת רכישה לבדוק את מצב האישורים של הנכס גם לפני השלמת העסקה באופן שלטענת החברה מונע מכירה כפולה למספר קונים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת לבנקאי לבדוק את פרטי העסקה ולאשר או לדחות בקשות משכנתא ללא צורך בהליך אימות מפרך, ולזרז את הליך הרישום מול משרד הטאבו הממשלתי.

היום, בנק שרוצה לאמת שטר בעלות על הקרקע ואת מספר החלקה זה דורש בדיקות מרובות וקבלה פיזית של המסמכים. רמת האבטחה הגבוה שמאפשרת בלוקצ'יין פותרת את הצורך באימות פיזי.

לדברי פרלמן, החברה שואפת לרתום את תכונות המידע המבוזר של בלוקצ'יין לפתרון של שורה של תהליכים לוגיסטיים מורכבים. כך, החברה כבר החלה בפיילוט במזרח אסיה להתמודדות עם גביית חובות ומעקב אחר עיקולים.

Synereo

רשת חברתית שאפשר לייצא ממנה מידע

Synereo של רתמה את בלוקצ'יין למטרה אחרת של הקמת רשת חברתית מבוזרת שתהיה חסינה לצנזורה וריגול ותעניק למשתמשים שליטה מוחלטת במידע שלהם. החברה, שהשלימה לאחרונה גיוס של 4.7 מיליון דולר, צפויה להשיק את הרשת שלה במהלך 2017. "הרשת שלנו עובדת רק לטובת המשתמשים, שלא כמו בפייסבוק, שם אתה משאב שנמכר לחברות אחרות", אומר מייסד החברה דרור קונפורטי.

Synereo לא מנסה להקים רשת חברתית שתתחרה בפייסבוק אלא דווקא תאפשר להתחרות בענקית אחרת, כאובר: "מה שאובר עושה זה לספק שכבה דקה ופשוטה של מידע שמחברת בין ספק השירות לצרכן", אומר קונפורטי. "אובר עושה את ההון שלה מלהיות מתווכת. נהג בונה לעצמו מוניטין אבל המידע הזה כלוא אצלה".

קונפורטי מדמיין עולם נטול מתווך, שבו אפשר למצוא מידע באותה קלות כמו בגוגל או באובר, אבל בלי תלות בגורם מרכזי ששולט בתנועת המידע ומרוויח ממנו כסף. "המטרה שלנו היא לספק כלים מידיים ופשוטים שיאפשרו לכל מפתח ליצור אפליקציה עם יכולות שמירה מבוזרות", הוא אומר.

Colu

הפקת מטבע מקומי שמעניק הטבות

Colu, שגייסה 10 מיליון דולר לפני כחצי שנה, נצמדת הרבה יותר לרעיון המקורי שהביא לבלוקצ'יין את פרסומה הראשוני: מטבע וירטואלי. החברה מתמחה ביצירת שווקים מקומיים באמצעות מטבעות ייעודיים ומפעילה מטבע מקומי בשכונת פלורנטין בתל אביב וביפו, אך יש לה הצלחה משמעותית גדולה בהרבה: הפקת המטבע הווירטואלי של מדינת האי ברבדוס באוקינוס האטלנטי, בשיתוף פעולה עם הבנק המרכזי של המדינה.

האפליקצייה של Colu. הטבות בבתי עסק ייעודיים

המטבע הווירטואלי בברבדוס מספק פיתרון לעשרות אלפי אזרחים באי שאין להם גישה לסניף בנק פיזי. הבנק המרכזי במדינה יצא מערכת שמאפשרת לקופות בבתי עסק באי לקבל תשלומים במטבע זה והציב כספומטים שמאפשרים הפקדה ומשיעה של המטבע הוויטרואלי באמצעות טלפון סלולרי. לדברי עמוס מאירי, ממייסדי Colu, הסחר במטבע מגיע לשווי של עשרות אלפי דולרים אמריקאיים ביום. "אנשים יכולים להמיר את הכסף הווירטואלי לכסף אמיתי ובחזרה, ולקבל יותר תמורת מטבע מקומי", אומר מאירי.

בסינגפור מפעילה החברה מטבע מקומי שמשמש את הרשויות לשלם לאזרחים תמורת פעולות מיחזור: בתי עסק "ירוקים" מכבדים את המטבע המקומי כאמצעי תשלום שמעניק למשלמים באמצעותו שורה של הנחות והטבות.

SolarChange

מטבע שערכו צמוד ליחידת אנרגיה

חברה ישראלית אחרת בשם SolarChange רתמה את יכולות בלוקצ'יין והמטבע הווירטואלי לטובת יצירת שוק של אנרגיה סולארית. המטבע המטבע של החברה, המכונה Solar Coin, שווה ערך לקוט"ש בודד (ול־0.068 סנט נכון לאתמול), ומאפשר לבעלי לוחות סולאריים למכור אנרגיה סולארית עודפת שהם מפיקים חזרה לרשת החשמל או לשכניהם. לדברי מייסד החברה אסף בן־אור, המטבע משמש עשרות אלפי יצרני וצרכני חשמל סולארי ב־23 מדינות, בהן ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, יפן, הודו, דרום אפריקה וניו זילנד.

"בלוקצ'יין מקלה עלינו את ההגעה למקומות האלו", אומר בן־אור ומתייחס לחיסכון בעלויות הפריסה שמעניק שימוש במערכת מבוזרת שלא דורשת מערך שירותים. "המערכת מסייעת לנו להפוך את הסחר באנרגיה סולארית לכדאי בלי תמיכת הממשלות". לדבריו, המטבע של החברה לא רק מתמרץ סחר באנרגיה סולארית, אלא גם מעודד יצירת שווקים מקומיים, שמאפשרים ליצרני אנרגיה פרטיים לסחור ביניהם בלי צורך בתיווך או פיקוח.