"רספברי פיי עורר מחדש את העניין בלימודי מדעי המחשב"

איך הצליח מחשב זעיר בגודל של כרטיס אשראי להקפיץ ב־600% את מספר המועמדים לחוג למדעי המחשב בקיימברידג'? את התשובה לשאלה הזו מסר אִיבֶּן אפטון (Upton), מייסד קרן רספברי פיי, שמפתחת את המחשב הזעיר באותו השם, במהלך ועידת לונדון לחדשנות וטכנולוגיה 2016 של "כלכליסט".

רספברי פיי הוא מחשב זעיר וסופר־זול שמורכב על כרטיס יחיד בגודל של כרטיס אשראי, וכולל את כל הרכיבים והיכולות הנדרשים ממחשב לכל דבר, בתגית מחיר של כמה עשרות דולרים. מאז המחשב הראשון של הקרן, שיצא ב־2012, קרן רספברי הובילה את הפיתוח של מספר מחשבים, כאשר הזול ביניהם עולה 5 דולר בלבד והוא בגודל של מטבע בודד. ביחד, המחשבים האלו מכרו מיליונים: ב־2015 לבדה הקרן מכרה יותר מ־5 מיליון מחשבים.

רספברי פיי 3. מחשב זעיר שנמכר במחיר של 35 דולר צילום: RaspBerry Pi

המחשב החדש ביותר של אפטון, רספברי פיי 3, הושק בפברואר האחרון במחיר של 35 דולר, וכלל מעבד 64 ביט בעל ארבע ליבות במהירות 1.2 גיגה־הרץ, זיכרון של 1 גיגה־בייט, מאיץ גרפי במהירות של 400 מגה־הרץ, וחיבוריות WiFi ובלוטות' מובנית, ללא צורך במודולים חיצוניים (זאת לצד חיבורי USB, יציאת HDMI, חריץ הרחבה לכרטיס מיקרו־SD וחיבור אוזניות, שנכללו גם בדגמים הקודמים). למחשב של רספברי פיי אפילו ניתן לחבר מצלמות זעירות, עכברים, מקלדות ועוד.

בעזרת הרכיבים האלו אין כמעט דבר שרספברי פיי אינו מסוגל לעשות — ויוצרים חובבים מסביב לעולם מוכיחים זאת. השימושים הם כמעט אינסופיים: מיליוני אנשים מסביב לעולם משתמשים במכשירי רספברי פיי לפתרונות יומיומיים כמו להשתמש במחשב הזעיר כסטרימר המתחבר לטלוויזיה. אבל מעבר לשימושים טריוויאליים כאלה, המחשב של אפטון, והקרן שהקים יחד עם אשתו ליז (שמשמשת כמנהלת מערכת יחסי הציבור של הקרן), מובילים כיום מהפכה עולמית במה שמכונה קהילת המייקרים — עשרות מיליוני חובבים מכל העולם שמנצלים את המחשבים הזעירים לשימושים יצירתיים כמו יצירת רחפנים, רובוטים מסוגים שונים, מתקני אחסון מידע ביתיים, אמולטורים למשחקים ישנים, מערכות אבטחה ביתיות פשוטות, כלי מעקב אחרי ילדים וחיות מחמד (על ידי חיבור GPS לרספברי) ועוד.

אפטון בוועידה בלונדון. מהפכה בחינוך הטכנולוגי הבריטי צילום: עמית שעל

המהפכה גם החלה לחצות את גבולות שוק החובבים: חברות הטכנולוגיה עצמן שמות לב לתהליך. המחשבים הזעירים של רספברי נכנסים כיום אפילו לתשתיות תקשורת, תעשייה כבדה ועוד מקומות שבעבר דרשו יצירת שבבים קטנים, יעילים וזולים מספיק. בעבר, מהפכת "אינטרנט הדברים" כללה בעיקר דיונים בשאלה כיצד ניתן להכניס כמה שבבי תקשורת למדי חשמל ומים. כיום אנחנו כבר בנקודה שניתן לשים מחשב שלם בכל מקום, לא רק שבב בודד.

ההצלחה של רספבריי פיי גם הובילה להצלחה של פרויקט ארדואינו, קהילת קוד פתוח שמעוניינת לפתוח את תעשיית המחשבים לכולם. כמה חברות קטנות וגדולות, בהן גם אינטל, יוצרות כיום ערכות ארדואינו. התוצאה היא שרספבריי פיי כבר אינה לבד, אלא חוד החנית של עשרות מחשבים זולים שיכולים לשמש היום כמעט כל מטרה אפשרית.

"כשהייתי ילד היה לי מחשב BBC מיקרו", סיפר אפטון, בהתייחסו למחשב ששירות השידור הבריטי השיק ב־1981. "קניתי אותו כדי לשחק בו משחקים, אבל כמו הרבה מחשבים משנות השמונים, ברגע שהפעלת אותו, הוא הציג פורמט של תכנות. מי שרצה להשתמש בו כדי לשחק או לעשות שיעורי בית, היה צריך לבחור במודע אם הוא מתכנת או עושה משהו אחר. התוצאה של זה היא שהרבה אנשים שגדלו בשנות השמונים זכו לניסיון כלשהו בתכנות. מי שהיה מעוניין בכך, יכול היה לגלות את עולם התכנות ולפתח את העניין הזה.

"אני הייתי מאוד מעוניין והלכתי ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטת קיימברידג'. באותה תקופה היה קשה להתקבל למדעי המחשב בקיימברידג', כי הביקוש עלה בהרבה על ההיצע. היו אז 600 מועמדים על כמה עשרות מקומות פנויים, והאוניברסיטה יכלה לבחור רק את הטובים ביותר. זה היה גם מעולה לתעשייה, שזכתה לבוגרים מוצלחים מאוד.

"עשר שנים אחר כך ראיינתי סטודנטים במסגרת הדוקטורט שלי, וגיליתי שהביקוש צנח מ־600 מועמדים ל־200 בלבד. זה היה מאוד מבאס, והבנו שאם זה יימשך, ניאלץ להוריד את הסטנדרטים. התחלנו לבדוק מה השתבש, והבנו שבעבר, המקור לעניין הרב בתכנות היו המחשבים משנות השמונים. בפקולטה לפיזיקה לא היתה בעיה דומה, כי בתיכון לומדים פיזיקה, אבל במערכת החינוך הבריטית יש לנו בעיה, כי אנחנו לא מלמדים הנדסה או מדעי המחשב.

"בשנות השמונים המחשבים הביתיים סיפקו פתרון, אבל מאז הם הוחלפו בקונסולות גיימינג ומחשבים מודרניים שלא מושכים אנשים לתכנות. לכן חיפשנו משהו שייכנס לתפקיד של המחשבים ההם. הבנו שאנחנו רוצים ליצור מכשיר בעל ארבע תכונות: ראשית, שיהיה זול, כדי שכל הורה יוכל לרכוש אותו וכדי שבתי ספר יוכלו לסבסד אותו. הגענו להערכת מחיר של 25 דולר, כי חשבנו שזה מחיר שדומה לעלות של ספרי לימוד. שנית, רצינו משהו מהנה. שלישית, רצינו מחשב כללי ובר־תכנות שמאפשר להריץ גם לומדות תכנות למתחילים וגם יכול לעבוד עם שפות תכנות מתקדמות. ולבסוף, רצינו משהו חסין ועמיד, שילד יוכל להכניס ולהוציא מהילקוט 1,000 פעמים בלי בעיה.

"לקח לנו כמה שנים לפתח את זה, ומיד כשהצגנו את המוצר זכינו לתגובות נלהבות מהתקשורת. אנחנו ארגון ללא מטרות רווח, ויצרנו מודל עסקי שבמסגרתו אנחנו מפתחים את המחשב, מנהלים את המותג ונותנים לשותפים רישיונות ייצור בתמורה לתמלוגים. בארבע שנים מכרנו יותר מ־10 מיליון מחשבי רספברי פיי שנמצאים בשימוש בכל העולם בתחומי החינוך והתעשייה. אנחנו גם מייצרים את כולם בבריטניה, כי גילינו שיותר זול לנו לייצר אותם כאן.

"אבל הכי חשוב: בשנה שעברה היו 800 מועמדים לתוכנית למדעי המחשב בקיימברידג', ואנחנו מאוד אופטימים לגבי העתיד של מדעי המחשב בבריטניה".