המרכז בישראל נסגר ומוטט את Karhoo הבריטית

עוד יריבה של אובר הרימה ידיים, אבל הפעם יש לסיפור אלמנט ישראלי בולט מאוד. קרהו (Karhoo) הבריטית, אפליקציית השוואת מחירי מוניות, הודיעה אתמול במפתיע על סגירתה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", יומיים קודם לכן, רק ארבעה חודשים לאחר הקמתו, נסגר מרכז הפיתוח של החברה בישראל, שפעל בהרצליה, ו־30 עובדיו פוטרו על ידי המנכ"ל המקומי ליעד יצחק בשל מצוקת מזומנים של החברה־האם. סגירתו של המרכז הישראלי הביאה לכאורה לפעולת שרשרת שסופה התמוטטותה של החברה הבינלאומית, לאחר שסימלה עבור משקיעים פוטנציאליים שלחברה יש בעיה אמיתית עם פיתוחה וצמיחתה.

שומרים חסד נעורים למוניות

סיפורה של קרהו הוא סיפורה של תעשיית התחבורה השיתופית. החברה הוקמה על ידי דניאל אשיג, יזם בריטי עם רעיו של החזרת המוניות למלחמה מול אובר, הענקית האמריקאית ששווה כיום 60 מיליארד דולר ומובילה את הרעיון שכל אחד יכול לספק שירותי הסעה. הרעיון של קרהו היה מאוד פשוט בבסיסו: לפתח אפליקציה שתהיה מעין שוק של הזמנות נסיעות במוניות. כל משתמש באפליקציה יכול להגדיר יעד ולקבל שורה של הצעות מחיר מתחנות מוניות שונות. על כל נסיעה שהוזמנה, החברה היתה מקבלת 10% מהתמורה המגיעה לנהג. האטרקטיביות של החברה היתה לא רק לנוסעים השומרים חסד נעורים למוניות אלא בעיקר לתחנות מוניות, שחיפשו אחר מקורות הכנסה חדשים בעידן שבו ההעדפה הראשונית של נוסעים רבים היא תחבורה שיתופית דוגמת אובר, ליפט, ויה או אפליקציות להזמנתמונית דוגמת Gett הישראלית.

המנכ"ל המייסד דניאל אישג בראיון ל־CNN צילום: צילום מסך

על פי קראנץ' בייס, מאגר המידע על חברות סטארט־אפ, קרהו גייסה עד היום 250 מיליון דולר בשני סבבים משלושה משקיעים מרכזיים: מייסד קרן הגידור אינדוס קפיטל דיוויד קוביץ, הבכיר לשעבר בסוני ניק גרטפילד, וקרן פנורמה פוינט פרטנרס. בין המשקיעים בחברה גם שריאל אנגל, משקיע ותיק החי בלונדון, שהשקיע בין היתר בחברת אקסטרים ריאליטי, VATBox ואחרות. בעברו היה בכיר באם סיסטמס ומודו ובחברת דיסקרטיקס. אף שהחברה מעולם לא אישרה או הכחישה את הסכומים או את זהות המשקיעים, ההערכות הן שהחברה גייסה סכומים קטנים בהרבה, ומשקיעים אלה, אם אכן הם העומדים מאחורי החברה, השקיעו לכל היותר סכומים צנועים. בכיר נוסף, אריק דניאלס שהיה שבעברו מנכ"ל של לוידס, היה חבר דירקטוריון בחברה.

המרכז הישראלי החל את דרכו לפני כארבעה חודשים בהובלת המנכ"ל יצחק, בכיר בווייז שעזב את החברה כדי להוביל את מרכז הפיתוח של קרהו בישראל. המרכז, שהחל את דרכו עם עשרה עובדים, היה למעשה לב הפיתוח של החברה שעד עתה נחלק בין לונדון לניו יורק. מקורבים לחברה מספרים כי האפליקציה שאותה פיתחה קרהו התאימה לכל היותר לרמה בסיסית של פעילות אבל לא לחברה המבקשת לטפל בעשרות אלפי נהגים במקביל. כאשר ניגשו בחברה בישראל לאפליקציה הם הבינו שחסרים שם מנגנונים בסיסיים של מניעת הונאות, טיפול בעומסים ועוד.

בלי מזומנים בקופה

במרכז הפיתוח בישראל הבינו באוקטובר שהחברה אינה רק בקשיים פיננסיים אלא נמצאת בבעיה קיומית קשה, ולכן לאורך זמן לא קצר ביקשו מהנהלת החברה אישור לכך שיש לחברה מזומנים בקופה וכספים להמשך פעילות המרכז. כאשר הבינו שככל הנראה את משכורות חודש נובמבר לא יוכלו לשלם, וגם לא את שאר התשלומים כגון שכר ליועצים ושכר דירה, החליט המנכ"ל יצחק לסגור את המרכז לאלתר ופיטר את כל עובדי המרכז. זוהי, על פי הערכה, הפעם הראשונה בה מרכז פיתוח של חברה גלובלית נסגר שלא בהוראה או החלטה שלה אלא ביוזמה מקומית. מהקולות הנשמעים מהחברה העולמית עולה זעם רב על ההחלטה של המנכ"ל בישראל שלמעשה הביאה לסגירה המיידית של החברה שנותרה ללא מרכז פיתוח פעיל.

יותר מדי שיווק, פחות פיתוח

לדברי בכירים בשוק, החברה־האם היתה במשא ומתן מתקדם עם כמה משקיעים, שעיקר התעניינותם נגעה למרכז הפיתוח הישראלי. על פי ההערכה, סגירתו סתמה את הגולל על המשך המשא ומתן עם המשקיעים, והביאה לסגירת החברה. לעומתם, טוענים אחרים שהסגירה של מרכז הפיתוח בישראל באה כצעד לקראת העובדים שלא קיבלו שכר עבור שישה שבועות, וכדי לאפשר להם לצאת בהקדם לדרך חדשה ולחיפוש עבודה חדשה.

מוניות שעבדו בשיתוף עם Karhoo צילום: karhoo

הסיבות לנפילתה של קרהו עדיין לא ברורות לחלוטין אבל ניתן לסמן כמה מאפיינים שתרמו לסגירתה. למשל, החברה העסיקה בשיא פעילותה כ־200 עובדים, אך רק עשרות בודדות מהם, לכל היותר, עסקו בתחום הפיתוח הטכנולוגי. מרבית העובדים היו שייכים לצד העסקי של החברה - אנשי שיווק, מכירות ופיתוח עסקי. בחברות מסוג זה, ליבת הפעילות בשלבים הראשונים מובלת על ידי אנשי פיתוח וטכנולוגיה הדואגים ליציבות האפליקציה ושיפורה. כמו כן, החברה נקטה בכמה צעדים פזרניים אשר עלו לה בממון רב ובמיוחד שורה של קופוני הנחה שקרהו חילקה ואיבדה עליהם את השליטה, שגרמו לה הפסדים של מיליוני דולרים.

בשיחה עם עובד של החברה מאנגליה הוא מספר על אווירה של בזבוזים רבים בקרב הנהלת החברה וגם בקרב עובדיה, "שהתאפיינה בין היתר בחשבון מוניות פתוח שהביא עובדים רבים בקרהו לוותר על כלי הרכב הפרטי שלהם ולנסוע במוניות ואפילו בלימוזינות". עוד הוזכרו חשבון הוצאות ללא הגבלות ומשכורות גבוהות באופן חריג מהשוק באנגליה. "פעמים רבות קיבלנו חשבון הוצאות פתוח באופן חריג כל כך שלא היה לנו מה לעשות עם הכסף", אמר העובד.

אותו עובד אישר שרק עשרות בודדים מעובדי החברה עסקו במישרין במוצר עצמו. "החברה היתה כולה נתונה לצורך להשיג חוזים חדשים עם חברות מוניות", סיפר. "האסטרטגיה של החברה היתה בראש ובראשונה להשיג כמה שיותר חברות מוניות ורק לאחר מכן לדאוג למוצר ולאיכות שלו. קשה היה בחברה ליצור מודעות למוצר או לאיכות שלו".

למרות הסכומים הרבים שנקשרים ונקשרו לחברה, על פי הערכות עדכניות היא גייסה ככל הנראה רק כ־30–40 מיליון דולר, שאותם הצליחה לבזבז בזמן קצר מאוד.

מודעות פרסומת של Karhoo בלונדון צילום: karhoo

חובות לעובדים ולספקים

ההערכות הן שהחברה חייבת כיום סכומי כסף גדולים מאוד לעובדים וכן לספקי שירות וחברות מוניות. חובות אלו מעיקים על החברה ומקשים על האפשרות שתצליח לצאת לדרך חדשה.

זמן קצר לפני סגירת שעריה הדיחו משקיעי החברה את המנכ"ל והמייסד אשיג, לאחר שהבינו שקרהו על סף סגירה ושקופת המזומנים שלה התרוקנה לחלוטין. ככל הנראה, מטרת ההדחה היתה לגייס משקיע במהירות האפשרית, שיקנה את החברה או ישקיע בה ויאפשר לה לצאת לדרך חדשה. אלא שמשקיע כזה לא הגיע והמשקיעים קיבלו את ההחלטה לסגור את החברה.

במזכר שהוציאה החברה לכל עובדיה היא כתבה שבצער רב החליטה להודיע לכל עובדיה בתל אביב, ניו יורק, סינגפור ולונדון שאחרי 18 חודשים של עבודה קשה היא סוגרת את פעילותה. במזכר מציינת החברה שרבים מעובדי החברה לא קיבלו משכורת בששת השבועות האחרונים מתוך מטרה לסייע לעסק להצליח.

עוד מציינת החברה במכתב שההנהלה החדשה שהשתלטה על החברה מצאה שמצב הפיננסי שלה קשה ביותר ואין ביכולתה למצוא משקיע חדש שיגבה אותה. בסיום המזכר מבקשת החברה להודות לכל העובדים ולאלפי האנשים שהורידו את האפליקציה ותמכו בניסיון של החברה ליצור מהפכה.

האפליקציה עצמה, שלא ידוע היקף המשתמשים בה, תישאר על מכשירי הטלפון של הלקוחות שהורידו אותה, אלא שהם לא יוכלו יותר לעשות בה שימוש ללא החברה שמאחוריה שהפעילה אותה והזרימה את התשלומים אל חברות המוניות.