שלם וקח: אימפריית ההשקעות של מייסד סופטבנק

תתחילו לשנן את השם "סופטבנק", שמו של תאגיד התקשורת הגדול ביותר ביפן. השם מבליח בתקשורת העולמית אחת לכמה זמן בהקשר של עסקאות ענק, ואז נעלם, אבל ההודעה האחרונה שלו מבטיחה שעוד תשמעו עליו הרבה. השבוע חברת סופטבנק שוב פרצה לתודעה העולמית עם ההודעה על הקמת Vision, הקרן הגדולה ביותר בעולם להשקעה בחברות טכנולוגיה, בסכום כולל של לא פחות מ־100 מיליארד דולר. הקרן הצליחה למשוך תשומת לב גם בזכות שותפיה של סופטבנק לניהול הקרן – הנסיך מוחמד בן סלמאן, אחד מבניו של מלך סעודיה, והקרן הממשלתית הסעודית PIF.

גם השם מאסיושי סון, המייסד והיו"ר של סופטבנק, אינו מוכר מדי בישראל, אבל ביפן הוא נחשב לוורן באפט המקומי. הוא האדם השני העשיר ביותר במדינה ומשקיע ממולח שהצליח להפוך בתוך 16 שנים השקעה של 20 מיליון דולר ליותר מ־80 מיליארד דולר. סון היה אחד המשקיעים הראשונים בג'ק מא, מייסד עליבאבא, ועד היום סופטבנק היא בעלת המניות הגדולה ביותר בעליבאבא. כבר בשנת 2000 האמין סון שיפן צריכה להשקיע בדיגיטל ובאינטרנט. במשבר של 2008 התעשייה היפנית הצטמקה, שמות ידועים כגון שארפ כמעט ונעלמו מהמפה, אך סופטבנק שרדה בזכות השקעות חכמות ומתוקשרות.

עם הכסף הסעודי והניסיון העסקי של סון, הקרן החדשה של סופטבנק יכולה להיות אחד מהכוחות המשמעותיים בעולם הטכנולוגיה איור: יונתן פופר

"המותג הייחודי שלו הוא זיהוי הזדמנויות" אמר מקורב לסון בראיון "לפיננשייל טיימס" בנוגע לקרן החדשה. סון ידוע ביפן כמי שזיהה את מהפכת הסמארטפונים עוד לפני שהתרחשה. הוא נפגש עם סטיב ג'ובס עוד ב־2005, שנתיים לפני השקת האייפון הראשון, והשיג רישיון הפצה בלעדי למכשיר במדינה. ב־2012 הפכה סופטבנק לבעלת המניות המובילה ביאהו יפן. סון הפך את יאהו לאתר האינטרנט המוביל במדינה, ומניית החברה צמחה ב־40%. ב־2013 רכש סון את גרעין השליטה בחברת הגיימינג הפינית סופרסל לפי שווי של 2.1 מיליארד דולר. השנה הוא כבר מכר את הנתח של סופרסל לטנסנט הסינית לפי שווי של 10.2 מיליארד דולר.

את ההשקעות החכמות האלו ניתב סון להפיכת סופטבנק לאימפריה בינלאומית, שמתפרסת על מגוון תחומים. ב־2012 רכשה סופטבנק את גרעין השליטה בספקית הסלולר האמריקאית ספרינט. השנה היא רכשה את חברת השבבים הבריטית ARM, שהפטנטים והסכמי הרישיון שלה נוגעים בכמעט כל חברת טכנולוגיה בעולם. הרכישה מהווה הישג אדיר עבור סופטבנק. חברות ענק כגון אפל ניסו בעבר לרכוש את החברה הבריטית, אבל נכשלו בגלל חשש למונופול וניגוד אינטרסים. סופטבנק היא לכאורה חברה מבחוץ, וכך הצליחה לעשות את מה שגדולות ממנה כשלו. עכשיו לסופטבנק יש שליטה במה שהוא אולי האקו־סיסטם הגדול ביותר בתעשיית הטכנולוגיה.

מאסיושי סון, מייסד סופטבנק. גם טוויטר על הכוונת שלו צילום: בלומברג

אבל לסון זה לא מספיק. המיליארדר, שחגג לפני חודשיים יום הולדת 59, אמר בעבר שהוא מעוניין לפרוש מעסקיו בגיל 60. הוא אפילו גייס לעצמו מחליף – ניקש ארורה, סמנכ"ל החטיבה העסקית בגוגל. אלא שביוני האחרון ארורה פרש במפתיע מסופטבנק, והדומיננטיות של סון בחברה שוב הלכה והתגברה, עם מטרות שאפתניות יותר מאי פעם. "אני רוצה להפוך את סופטבנק לחברה הנסחרת הגדולה בעולם", הוא הכריז בשנה שעברה בראיון לסוכנות הידיעות ניקיי.

לפני שנה השיקה סופטבנק את פפר, משרת ביתי רובוטי שמסוגל לדבר ולהבין רגשות. כאשר הציג את פפר, סון סיפר בגאווה כיצד הרובוט שלו יכול לעזור לפתור בעיות חברתיות אמיתיות – כמו שיעורי הדיכאון העולים בקרב הצעירים, יחד עם הגשת סיוע לאוכלוסייה מזדקנת והולכת. סון מאמין באמת ובתמים שתפקידה של הטכנולוגיה הוא ליצור עתיד טוב יותר ליפן ולאנושות, גם אם בדרך הוא מכניס את החברה שלו לחובות מסחררים שגורמים לבעלי המניות לדפיקות לב.

כאשר נשאל איך הוא מתמודד עם הביקורת מצד המשקיעים על העדר אסטרטגיה ברורה להשקעות שלו, סון בחר להשתמש באנלוגיה ממשחק הלוח גו: "מומחים לא שמים את האבנים אחת ליד השנייה. הם מפזרים אותן בכל מקום. זה מה שאני עושה. אני מסתכל על העתיד ומנסה לחשוב אחורה. זאת הגישה שהכי נוח לי איתה – בדיוק כמו בסרט בחזרה לעתיד". כעת, עם הקמת הקרן הסעודית—יפנית, קשה לסמן את האופק של סופטבנק. עם הקשרים של ARM, הכסף הסעודי והניסיון העסקי של סון, הקרן החדשה של סון עשויה להיות אחד מהכוחות המשמעותיים בעולם הטכנולוגיה.