פרשת הנוט 7 היא גם אסון סביבתי עצום

שערוריית הנוט 7 ממשיכה לגרום לנזקים אדירים: אומנם אף אדם לא נפצע ישירות מהתלקחות של אחד מהפאבלטים החדשים של סמסונג, אבל היצרנית הקוריאנית ספגה נזקים פיננסיים משמעותיים, המוניטין שלה נפגע בצורה בלתי הפיכה והחברה גם נאלצה לחתוך את תחזית הרווח שלה לרבעון הנוכחי. אבל אתר Motherboard מזכיר לנו כי יש עוד נזק שאסור לנו לשכוח: הנזק הסביבתי.

סמסונג יצרה בסך הכל כ-2.5 מיליון מכשירי נוט 7 לפני שהפסיקה את הייצור וביקשה מכל הלקוחות להחזיר את המכשירים, בתמורה לזיכוי או החלפה כנגד מכשיר חלופי. אתר Motherboard פנה לחברה ונענה כי היא אינה מתכוונת לתקן או לשחזר את המכשירים, אלא "להיפטר מהם בצורה בטוחה".

2.5 מיליון מכשירים שהחברה צריכה להיפטר מהם צילום: רויטרס

"זה מחדל סביבתי" כתב ג'ייסון קובלר מ-Motherboard. המעגלים החשמליים של סמארטפונים, ובמיוחד חלק מהאלמנטים באנטנות, בסוללות ובמסכים, מסתמכים על מחצבים נדירים. ניאודימיום, למשל, הוא קריטי ליצירת מגנטים שהם חלק ממערכת המשוב ההפטית במסכים ומרמקולים. מחצבים אחרים משמשים בחלק מתהליכי הייצור או יצירת גוונים מסויימים בחומרים מתכתיים. קובלר מזכיר כי כל סמארטפון דורש כמויות של לא פחות מ-50 יסודות שונים, וכי 75 קילו של עפרת, סלעים ומחצבים מעובדים על מנת ליצור סמארטפון אחד, ששוקל פחות מ-150 גרם.

"אי אפשר באמת למחזר סמארטפונים" אומר קובלר, ומציין כי רק 12 מתוך חמישים היסודות המרכיבים כל סמארטפון ממוחזרים כשורה. ביפן אומנם התפתחה תעשיית מחזור רכיבים אלקטרוניים המסוגלת למחזר ביעילות רבה את הזהב שנמצא במעגלים חשמליים, אבל סמארטפונים הם מסובכים יותר – במיוחד בגלל המחצבים הנדירים יותר.

מכרה קובלט בקונגו. תנאי עבודה קשים צילום: איי פי

הנזק הסביבתי מגיע גם על חשבון נזק חברתי וכלכלי – חלק נכבד מהמחצבים הנדירים, במיוחד קובלט, מגיע ממכרות באפריקה, וחלקם נמצאים תחת שליטת רודנים או מעסיקים ילדים. בעוד שרבים שמעו על "יהלומי דמים", קיימת תעשייה שלמה ולא פחות אלימה סביב "מחצבי דמים". קייל ויינס, מנכ"ל חברת iFixit, אמר בראיון עם קובלר: "כל זה גורם לנזק סביביתי עצום, וגם לחיים של האנשים שכורים את המחצבים האלו. זה שכל העבודה והמחצבים האלו הולכים לאיבוד... זה עצוב מאוד".

ויינס ביכה את ההחלטה של סמסונג שלא לנסות ולתקן את המכשירים או להציע סוללה קטנה או אינטנסיבית פחות, שלא הייתה סובלת מתקלת ההתלקחות. הוא גם מזהיר שזאת לא תהיה הפעם האחרונה שאירוע כזה יקרה. "בפועל אנחנו בונים פצצה קטנה בכל פעם שאנחנו יוצרים מכשיר אלקטרוני חדש, ויש כאן הרבה כימיה בעייתית" אמר ויינס. "הסוללות האלו מגיעות ל-90% מהמקסימום התיאורטי שאפשר להכניס בהן. כשאתה מנסה לדחוף את זה ל-91%, אתה מוותר או על אורך חיים או על בטיחות, ואנחנו דוחפים את הגבול עם כל דור חדש של מכשירים".