השקרים השיטתיים של טראמפ מקדמים את אימות המידע בזמן אמת

העימות הנשיאותי הראשון בין הילרי קלינטון לדונלד טראמפ היה אחד האירועים הנצפים בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית, ועשוי להיזכר כרגע מכונן לא פחות מהעימות הטלוויזיוני הראשון בהיסטוריה של ארה"ב, בין ג'ון קנדי לריצ'ארד ניקסון ב־1960. הסיבה לכך היא לא שלראשונה ניצבה מאחורי הפודיום מועמדת, אלא דווקא בגלל אופן סיקור העימות בכלי התקשורת, שהפעילו מערכת בדיקת עובדות מסועפת שהגיבה לנאמר בעימות בזמן אמת.

זו לא היתה הפעם הראשונה שבה נערכה בדיקת עובדות לעימות פוליטי או שהיא בוצעה בזמן אמת, אך היקף הבדיקות שביצעו כלי התקשורת השונים היווה עליית מדרגה. מערכות העיתונות הפעילו צוותים גדולים של כתבים ומומחים שסיפקו ניתוח עובדתי בזמן אמת, כל אמירה נבחנה תחת זכוכית מגדלת והדיווח החדשותי כלל לא רק את שנאמר בדיון אלא גם את ההקשר הראוי לדברים.

טראמפ בעימות. מצריך סוג חדש של אימות מידע צילום: אי פי איי

הזמינות והנגישות הגבוהים של כלים מקוונים מאפשרות בירור מהיר יותר של עובדות. הודות למאגרי מידע ממשלתיים, מחקרים מדעיים ואפילו ויקיפדיה — מידע שבעבר היה צורך בשעות רבות או ימים כדי לאמת אותו ניתן כעת לווידוא תוך דקות מעטות. ושימוש בכלי חיפוש מתקדמים למומחים מקצר את הזמן הזה לשניות ספורות. הכלים האלה אינם חדשים, אך עד כה לא הורגש שיש בהם צורך ממשי. אז מה קרה? דונלד טראמפ.

המועמד הרפובליקני לנשיאות משקר בכזו בוטות ובכאלו נחישות וקביעות שכלי התקשורת האמריקנים הבינו שהכלים הרגילים של אימות עובדות לאחר מעשה כבר לא מספקים ונדרשת עליית מדרגה שתספק תגובה הולמת.

במציאות הנוכחית של אימות מאוחר, הפוליטיקאים הבינו שאם ישקרו האמת תצוץ בתקשורת המיינסטרים יום־יומיים לאחר מכן, אך תהיה חסרת השפעה כי השקר כבר יקנה לו אחיזה ומאמינים בקרב חלקים ניכרים של הציבור. אימות עובדות בזמן אמת על גבי מסך הטלוויזיה, שניות ספורות לאחר שחרור ההצהרות, עשוי לקצוץ את הרגליים לשקרים של הפוליטיקאים המשופשפים ביותר ולאלץ אותם להתמודד עם המציאות עצמה. אפשר רק לקוות שהפרקטיקה הזו תואמץ בידי יותר כלי תקשורת, בארה"ב ובשאר העולם, שלא יניחו את הלפיד ויגבירו את השימוש בכלים שהוצגו לראשונה בעימות הנשיאותי.