הישראלים לא לומדים הייטק? כדאי לשקול תגבורת מחו"ל

אפשר להתווכח אם יש בועה בהייטק, אבל זה לא חדש שההייטק הישראלי הוא בועה תעסוקתית. אם למדתם מקצוע טכנולוגי, יש לכם סיכוי טוב לקבל עשרות הצעות עבודה, להתקבל למשרה מעניינת ולקבל שכר כפול מהממוצע במשק ותנאים מפליגים. לכאורה היה הדבר אמור להוביל לנהירה של תלמידים לחוגי המדעים ובייחוד למדעי המחשב באוניברסיטאות ובמכללות, אך בניגוד לכל מה שהיה אפשר לצפות - שיעורם של תלמידים אלה בישראל דווקא ירד בעשור שבין 2005 ל־2014, אחרי שרשם עלייה רצופה בשנות התשעים.

באותו עשור, לפי נתונים שהציג משרד האוצר השבוע, שיעור עובדי ההייטק מכלל העובדים במגזר העסקי לא צמח במידה ניכרת, ובחלק מהשנים אף ירד. זו לא בשורה חדשה: מחקרים בדבר המחסור בידיים עובדות בהייטק הישראלי פורסמו על ידי ועידה בין־משרדית עוד ב-2014, והחברות עצמן, שנאלצות להילחם על עובדים מעטים ולשלם משכורות גבוהות, התריעו על כך עוד לפני כן. זו אולי לא קריסה בולטת כמו זו במספר התלמידים במדעי הרוח, אך השפעותיה ניכרות.

הוועדה הבין־משרדית המדוברת, שכללה גם את האוצר עצמו, כבר גיבשה מסקנות בעקבות הנתונים. לצד שילוב חרדים, ערבים ונשים במקצועות ההייטק, קראו שם להגדיל את מספר בוגרי (ובעיקר בוגרות) התיכון שבוחרים בהרחבה ריאלית. רעיון יפה, אלא שעל רקע הבחירות האחרונות והתחלפות הממשלה הוא לא הוביל לגיבוש המלצות מעשיות.

שיעור באוניברסיטת חיפה צילום: אלעד גרשגורן

כעת משרד הכלכלה שוב מזמן את בכירי ההייטק כדי לדון בדרכים להגדיל את מספר העובדים בענף בישראל ולשכנע את הסטודנטים לפנות למקצועות לימוד שיאפשרו את השתלבותם בתעשייה.

כדי לפתור את המצב הזה אין צורך באלגוריתם, אלא בפוליטיקאים ובפקידים שיודעים לא רק לדבר גבוהה־גבוהה על חשיבות ההייטק - אלא גם ליצור תוכנית אופרטיבית, בעלת יעדים ברורים, לחיזוק התשתית הלימודית שמובילה אליו. בד בבד יש לשקול את הפתרון שיושם מעבר לים: כשהבינו בעמק הסיליקון שהאמריקאים כבר לא אוהבים ללמוד מדעים, הם פתרו את הבעיה באמצעות שילוב עשרות אלפי עובדים הודים וסינים מוכשרים, שתורמים רבות לכלכלה המקומית. חלקם צריכים להגיע גם אלינו.