בדיקת כלכליסט
Galaxy Tab S: הכריש הלבן הגדול של סמסונג
המחשב משלב בין יכולות האייפד והסרפס וכולל ביצועים מעולים, תצוגה מרשימה ותכונות שפונות גם למשתמשים מקצועיים. בנוסף, שודרג ממשק TouchWiz הידוע לשמצה - והפך לנאה ואפילו שימושי. ואולם, הוא יקר וגם לא מתאים לכל אחד
- מבוכה לאפל: האייפדים החדשים נחשפו בטרם עת
- אבא, תקנה לי אייפד: האם הילד צריך טאבלט ללימודים?
- הנקסוס 9 בדרך: גוגל תחזיר את HTC אל שוק הטאבלטים
עיצוב ומבנה: גוף דקיק ונאה
סקירה זו מתמקדת בגלקסי טאב S הגדול יותר, בעל מסך של 10.5 אינץ'. זהו גודל תצוגה שאינו סטנדרטי, שכן רוב פסי הייצור במזרח מותאמים לייצור המוני של פאנלים ומסכים בגודל 10.1 אינץ' (לצד מסכים קטנים יותר, של 7 ו-8 אינץ').
סמסונג לא ניסתה להמציא את הגלגל מחדש ודבקה בנוסחה הוותיקה של "דק יותר, קל יותר". הטאב S שוקל 467 גרם - שני גרם פחות מהאייפד Air למרות שהמסך שלו גדול ביותר מאינץ'. הוא גם דק יותר, 6.6 מ"מ לעומת 7.5. מסגרת המסך היא בעובי של אצבע - בדיוק כמה שצריך כדי לאחוז את המכשיר בנוחות בלי ללחוץ בטעות על אייקון זה או אחר.
הגב עשוי פלסטיק עם נקבוביות - עיצוב שהוצג לראשונה בגלקסי S5 ונראה פחות יוקרתי מטאבלטים מתחרים מבית סוני, אפל, לנובו ואסוס. השוליים עשויים פלסטיק בצבע זהב והחזית לבנה (המכשיר זמין גם בשחור). הטאב S הוא מכשיר נאה ומרשים למדי, אבל לא כזה שמסובב ראשים ומי שמחפש אפקט "וואו" בטאבלט שלו ימצא אותו במקום אחר.
המחשב משווק עם כיסוי שמתחבר אליו בשני שקעים פשוטים - חיבור נוח יותר מהמגעים המגנטיים למיניהם, אך אינו כולל מעמד, מה שהפך לסטנדרט גם בכיסויים הפשוטים והזולים ביותר.
ממשק ומערכת הפעלה: כל הצבעים שבעולם
למחשב יש מסך 10.5 אינץ' ברזולוציית 2,560 על 1,600 פיקסל בצפיפות של 288 פיקסלים לאינץ'. טכנולוגיית הסופר AMOLED של סמסונג מקנה לתצוגה ניגודיות גבוהה ואיכות צבע מרשימה מאוד. הגוונים קצת רוויים מדי לטעמי, אבל המשתמש הממוצע דווקא אוהב לראות צבעים שמובלטים וקופצים לעין. למסך בהירות טובה, אך הוא מבריק ואמנם מצליח להתמודד עם משרד מואר אבל יסתנוור בשמש; זה לא טאבלט שתוכלו לקרוא בו ספר על חוף הים בצהרים.
מה לא נאמר כבר על TouchWiz, ממשק האנדרואיד של סמסונג? אני מניח שהתשובה היא "תשבוחות". ואולם, הגרסה האחרונה שלו - שכל כך מעצבנת בסמארטפונים - דווקא עובדת נהדר בטאבלט בגודל 10.1 אינץ'. מה שנראה על המסך הקטן כבלאגן גרפי עם תפריטי אייקונים מבלבלים, סרגלים נשלפים שתופסים מרחב תצוגה יקר ושאר ירקות מתאים לטאבלט כמו כפפה ליד.
לטאב S יש שני מסכי בית שמובנים בממשק והם גם נאים וגם שימושיים. הראשון הוא חלון מגזין, שמרכז תכנים מאתרים נבחרים לפי תחומי עניין שתגדירו. בסמארטפון זה נראה מיותר משום שאפליקציית פליפבורד עושה את אותו הדבר, אבל מהדורת הטאבלט מאוד נקיה ואסתטית.
השני הוא חלון פרודוקטיביות, שמרכז את חשבון המייל שהגדרתם, את היומן שלכם ואת מסמכי הטקסט, המצגות והגליונות האחרונים שהפעלתם. זה אמנם לא עושה את הטאב S מתאים כמחשב עבודה - אבל זה צעד חשוב בכיוון לשם. סווייפ משולי המסך יפתח את סרגל ריבוי המשימות, שמאפשר לכם לחלק את המסך לשניים ולעבוד על שתי אפליקציות בו זמנית. לראייתי, הוא שימושי יותר בתור סרגל קיצורי דרך.
מולטימדיה ואפליקציות: סמסונג פונה למקצוענים
למחשב יש מצלמה אחורית של 8 מגה-פיקסל וקדמית של 2 מגה-פיקסל. קצת תמוה, בהתחשב בעובדה שסמסונג מנסה להציג את הטאב S כמחשב שמתאים גם לשימוש מקצועי - שמצריך לעיתים שיחות וידאו. זאת, בעוד צילום במצלמה האחורית של הטאבלט אינו פעולה נוחה במיוחד, במיוחד כשבכיסם של רוב המשתמשים יש כבר אלטרנטיבה עדיפה - מצלמת הסמארטפון שלהם. ועדיין, מדובר במצלמות איכותיות שמפיקות תמונות לא רעות והמצלמה האחורית כוללת פלאש LED חזק.
לטאב S יש סורק טביעות אצבע מובנה, אשר בדומה לזה של הגלקסי S5 אינו מדויק במיוחד ויצריך לפעמים כמה סווייפים לזיהוי. יש לו עינית אינפרא אדום לאפליקציות שלט רחוק - תוספת שאני עדיין לא מבין איך לא הפכה לסטנדרט בטאבלטים (זה רכיב זול ופשוט, שיכול לתמוך בשלל אפליקציות שימושיות).
חבילת האפליקציות היא לא אותה חבילת אפליקציות שניתן למצוא על כל מכשירי סמסונג. נראה שבמקרה של הטאב S, החברה החליטה להתקין יישומים שיפנו גם למשתמשים מקצועיים ולארגונים. למשל, תמצאו על המכשיר את WebEx - אפליקציית וידאו צ'ט מאובטחת מבית סיסקו, כלי חדש לצפייה במסמכי אופיס, את אפליקציות בלומברג והניו יורק טיימס ועוד.
למכשיר יש יכולת סנכרון מובנית עם סמארטפוני סמסונג, על בסיס אפליקציית SideSync 3. להערכתי, מדובר בכלי שנועד להתחרות בסנכרון של iOS 8 עם OS X שהציגה אפל - אך הוא אינו שימושי במיוחד. בעוד שחיבור בין סמארטפון ולפטופ הוא יעיל כשפותחים מסמך בטלפון ורוצים לערוך אותו על המחשב, אין כל יתרון בעבודה שמתחילה בסלולרי ועוברת אל מחשב לוח, שכן שניהם אינם נוחים ליצירה ועיבוד של תוכן. עדיף לסמסונג לשלב את סיידסינק בלפטופים שלה ולא לשים על הטאבלט עוד אפליקציה מיותרת.
ברשימת האפליקציות השימושיות של הטאב S נמנים יישום ה-VOD של החברה וחנות הספרים עברית. נציגות החברה בישראל משווקת את המחשב עם מנוי חינמי מוגבל ליישומים הנ"ל וגם כללה בו לוח שנה עברי.
ביצועים וזמן סוללה: 8 ליבות
כראוי לטאבלט עילית, מצויד הטאב S בחומרה מרשימה: הוא מונע מעבד אקסינוס 5 מתוצרת סמסונג ולו 8 ליבות: 4 במהירות 1.3 גיגה-הרץ ו-4 במהירות 1.9 גיגה-הרץ. יש לטאבלט 3 גיגה-בייט של זיכרון פעולה, מרחב אחסון של 16 או 32 גיגה בייט (תלוי בדגם) וחריץ לכרטיס זיכרון שתומך בעד 128 גיגה-בייט. כל אפליקציה שבדקתי על הטאבלט פעלה במהירות וללא השתהויות למיניהן, משחקים נראו נהדר ונטענו במהירות והמכשיר תפקד בדיוק כפי שציפיתי ממכשיר דגל חדש.
הבעיה היחידה בביצועים היא סוגיית קישוריות שהיתה נפוצה לפני שנה-שנתיים במכשירי אנדרואיד רבים: האטה קלה במהירות הפעולה כשמפעילים כמה אנטנות ביחד - קרי, ה-WiFi והבלוטות' (אנטנת ה-GPS לא משפיעה על הביצועים). יש לקוות שסמסונג תפתור את העניין בעדכון הבא של מערכת ההפעלה.
המחשב מצויד בסוללה גדולה של 7,900 מיליאמפר-שעה, שמספיקה לקצת יותר מעשר שעות שימוש. זמן ההמתנה עומד על מספר שבועות, הודות לייעול פעילויות הרקע של האפליקציות במכשיר.
סיכום ואלטרנטיבות: פלז'ר במקום ביזנס
הטאב S הוא מחשב מצוין שיתאים למי שמחפש טאבלט לשימושי מולטימדיה ורוצה את המסך החד ביותר שבנמצא. הוא פחות יתאים למי שרוצה להשתמש בטאבלט כתחליף לפטופ או לשימושים מקצועיים, על אף האפליקציות שהתקינה החברה. כשמשווים אותו למתחרים רואים שהוא מתעלה על האקספריה טאבלט Z2 באיכות התצוגה וזמן הסוללה אך נופל ממנו בעמידותו ובעיצובו. את האייפד Air הוא עוקף כמעט בכל המדדים, אך אפל צפויה לחשוף היום גרסה משופרת של הטאבלט שלה, ככל הנראה בעל תצוגה ברזולוציה גבוהה יותר. בהשוואה לטאבלטי ווינדוס 8 מקבילים, הטאב S כושל בפניה למשתמשים עסקיים; בעוד סמסונג כללה במכשיר אפליקציות בודדות שנועדו לארגונים, יצרניות כלנובו, Dell, אסוס ו-HP ממלאות את המחשבים שלהן ביישומים שכאלה. הטאב S עולה 2,400 שקל לדגם שנסקר - מחיר ממוצע לטאבלטי פרימיום בישראל.