אין הקלקות חינם: התעשייה הסודית שמסדרת לכם דילים

אתם רואים אותם יותר ויותר: ריבועים שצצים משום מקום בדפדפן שלכם ומחוצה לו ומציעים לכם לקנות תיק מעוצב, נעליים נוצצות, תכשיט יוקרתי או רכב שטח מפתה. מה שמייחד את הפרסומות האלה היא העובדה שהן לא מפריעות - הן מגיעות אליכם בדרך כלל בזמן הנכון, בדיוק כשהתכוונתם לקנות מוצרים דומים במחיר גבוה יותר. 

הפרסומות האלה לא מופיעות במחשבים במקרה, הן תוצר של תוכנה חינמית שהורדתם מהסוג המכונה "נון סרץ'" או תוכנות המלצה ממומנות. התוכנה מזהה מתי אתם עומדים לרכוש מוצרים באתר קניות ומציעה לכם ברגע האחרון את אותו המוצר בדיל משתלם יותר באתר אחר.

• כתבה ראשונה בסדרה: כך הולכים השותלים - מי מרוויח מהסרגלים החינמיים?
• כתבה שניה בסדרה: מריסה מאייר מוותרת, Plymedia הישראלית זוכה
• כתבה שלישית בסדרה: הצונאמי השקט של רשתות הפרסום הישראליות
  
  

פרסומות מתוחכמות יותר צצות גם כשאתם לא עושים קניות - קראתם מאמר על מסע בהרי סקוטלנד על לנד רובר? תצוץ לכם פרסומת המציעה לכם לרכוש את אותו הרכב בדיוק במחיר אטרקטיבי במיוחד. קראתם ביקורת הסוקרת סמארטפון חדש? תופיע מעליו פרסומת, ואם תבחרו להקליק עליה היא תיקח אתכם לאתר שבו תוכלו לרכוש את המכשיר.

לאחר שנים שבהן התמחתה תעשיית התוכנות החינמיות בישראל בהפצת סרגלי כלים שלא סיפקו למשתמש ערך רב מלבד, אולי, להחליף את מנוע החיפוש שלו במנוע חיפוש אחר, מתחילים בענף הישראלי להחליף דיסקט. בשנה האחרונה מאמצות יותר ויותר חברות סרגלי כלים מסורתיות מודלים חדשים של הפצת תוכנות "נון סרץ'" מהסוג המתואר לעיל.

צילום: עמית שעל, אוראל כהן

מ־SuperFish של קרן וינטג' ו־DFJ ו־DealPly שנרכשה לפני כשנתיים על ידי איירון סורס, דרך Cortica שגייסה לאחרונה השקעה מלי קה־שינג, Jollywallet של חברת התקשורת רדוור ואיש סקויה לשעבר עמיעד סולומון שהפכה ללהיט החדש בתחום ה־Cashback - החזרים כספיים על קניות באינטרנט - ועד Revizer של קרן פיטנגו, הממירה את אסטרטגיית הפעולה שלה מהשתלת פרסומות בדפדפנים למודלים חדשים של פרסום באמצעות ווידג'ט בדרכים המזכירות את אלה של חברות ה"נון סרץ'" הגדולות. "כלכליסט" שופך אור על התעשייה שעמדה בצל תעשיית הסרגלים וצומחת במהירות בישראל.

מודעה קופצת של קורטיקה

לעבור לתחום מכניס יותר

לכאורה, אין קשר בין סרגלי כלים לבין תוכנות ההמלצה הממומנות. בעוד סרגל הכלים מפרנס את החברה העומדת מאחוריו מהחלפת מנוע החיפוש של המשתמש, תוכנות ההמלצה הממומנות מתפרנסות מעסקה גשמית הרבה יותר: מכירה בפועל של מוצר באתר מסוים בזכות ההמלצה של התוכנה.

ענקיות התוכנות החינמיות התחילו בלהציע למשתמשים להוריד סרגלי כלים המשלבים מנועי חיפוש, אך מכיוון שמדובר בשיטה שההכנסות ממנה מוגבלות - כל משתמש מוריד סרגל כלים רק פעם אחת - הן עברו להציע למשתמש תוכנות מהסוג הכולל מנוע המלצות ממומנות לקניית מוצרים. לחברות היה צורך למצוא סוג חדש של תוכנה מכניסה, ותוכנות ההמלצות הממומנות היו הפתרון ההגיוני שלא רק הגדיל את היקף ההכנסות אלא גם סיפק לחברות יכולת לנתח את התנהגות המשתמשים וטעמם - מידע יקר מפז בכל הקשור לקניות ברשת.

מעמדן של תוכנות ההמלצות נחשב כיום לנחות יחסית לסרגלי הכלים, כיוון שהתשלום עליהן נמוך יותר מהתשלום שהתקבל מענקיות החיפוש. בעוד שענקיות החיפוש שילמו בעבר 1–2 דולרים על משתמש חדש, חברות ה"נון סרץ'" מקבלות רק 20–30 סנט על כל קליק. עם זאת, תוכנות ההמלצה הישראליות נחשבות למתוחכמות יותר טכנולוגית מסרגלי הכלים שכן הן מחזיקות באלגוריתמים מתוחכמים של זיהוי תמונה וזיהוי הטעמים של המשתמש, כמו גם הבנה של כוונותיו אפילו לפני שהוא מבצע חיפוש. הן מחזיקות ביכולות טכנולוגיות ובקניין רוחני שלעתים קשה למצוא אצל מקבילותיהן בארה"ב.

בשנה האחרונה, עם הצמיחה האדירה בפעילותן, מנסות החברות הללו לצאת מעולם התוספים החינמיים ולמצב עצמן יותר כחברות טכנולוגיות המציעות שירותים עבור אתרים דרך הרשת ללא צורך בהורדת תוכנה.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

הסכמים עם הענקיות

חלוצת התוספים להשוואת המחירים בישראל היא Pricegong מאור יהודה, המפיצה את התוסף הנושא את שמה מאז שנוסדה בשנת 2009. החברה הוקמה על ידי בר אלימלך, לשעבר ראש צוות בסמארטשופר - תוסף השוואת המחירים הישראלי הראשון שפותח ב־2006 על ידי הוטבר ההיסטורית - ועל ידי שותפו אמיר כהן. התוסף של פרייסגונג מזהה את המשתמש באתר קניות מסוים ומציע לו לקנות את אותו המוצר באתר אחר ובמחיר נמוך יותר. הוא כולל קטלוג מוצרים מאתרי קניות כמו Pricegrabber, Shopzilla ו־Shopping.com ולפי הערכות הכניס השנה 13–15 מיליון דולר.

מתחרה מעט יותר חדשה אך גדולה יותר בהיקפה היא Dealply, הנחשבת כיום לחברת תוכנות ההמלצות הממומנות הגדולה בישראל עם הכנסות משוערות של כ־20–30 מיליון דולר בשנה ורשת של לקוחות שכוללת אתרים גדולים כמו eBay, וולמארט ו־Pricegrabber. דילפליי מתמקדת בשני מוצרים בלבד: השוואת מחירים והצעות של מוצרים משלימים. לפי הערכות, היא חסכה ללקוחותיה רק בתקופת החגים האחרונה כ־4 מיליון דולר.

דילפליי הוקמה רק לפני שלוש שנים על ידי היזמים נדב אלידע, אביתר שורש ומנכ"ל וולונט תמיר כרמי. לפני כשנה וחצי נרכשו שתי החברות תמורת מיליונים בודדים על ידי ענקית הפצת התוכנות החינמיות הישראלית איירון סורס, אך דילפליי שומרת על עצמאותה ומתרחבת גם אל מעבר לעולם ההורדות.

מספר המוצרים הגבוה, היקף ההסכמים המסחריים עם אתרי מסחר אלקטרוני כמו גם היקף ההורדות של דילפליי הופכים אותה לאחת מחברות ה"נון סרץ'" הגדולות בעולם עם יכולת לבנות פרופיל משתמש ברמת דיוק גבוהה, להבין מה צרכנים רוצים ולנחש בדיוק רב מתי הם יבצעו את הקנייה הבאה שלהם ומה ייבחרו לקנות בה.

החברה משווקת את יכולת הניתוח והמיקוד שלה גם כמודל יצירת הכנסות לתוספים להורדה ולהקמת רשת פרסום המציגה באנרים מפולחים באתרים שונים, ועובדת לשם כך עם בורסות הפרסום של רייטמדיה ואפנקסוס הנחשבות לבורסות של פרסומות פרמיום.

עם זאת, דילפליי עדיין פעילה בענף ההורדות והתוספים שנפגע בימים אלה מהרגולציה המחמירה החדשה של גוגל בדפדפן כרום: אין יותר הורדות של סרגלי כלים שמשנים למשתמש את מנוע החיפוש ולכל תוסף חייבת להיות מטרה אחת בלבד - גוגל אוסרת על תוספים שמציגים את עצמם כשעון מעורר למשל, אך במקביל שמים באנרים על גבי פייסבוק. מעתה יצטרכו ספקיות התוכנה החינמיות להפיץ תוכנה אחת שעושה בדיוק את מה שהיא אומרת. שלא כמו משתילי הפרסומות, דילפליי נחשבת לחברה שעומדת בתקנות של גוגל ואף משתפת עמה פעולה לא רק בעולם התוספים אלא גם בהשקת אפליקציית השוואת מחירים עבור גוגל גלאס בעוד כחודשיים.

חברת תוספי המלצות צומחת נוספת היא Radyoos Media, בבעלותם של רדוור (91%) של יהודה זיסאפל ובנו רועי, מנ"כל החברה רדוור, וכן של עמיעד סולומון (9%), עד לאחרונה שותף בקרן סקויה ישראל. החברה מנוהלת על ידי צפריר פלס, מנכ"ל DMG לשעבר וממייסדי TicTacTi, שנמכרה לפליימדיה. המוצר המרכזי של רדיוס הוא תוסף החזרי הכסף Jollywallet שתופס תאוצה בעולם והופך לאחד השחקנים המרכזיים בזירת תוספי הקאשבק במהלך השנה האחרונה - סגמנט שבו הלקוח יכול לקבל חלק מהכסף ששילם בחזרה כהנחה לאחר מעשה.

התוסף להורדה של ג'וליוולט מאפשר כיום לקבל לקבל הנחות על קניות בכ־3,000 אתרי מסחר אלקטרוני בהם וולמארט, גאפ, ויקטוריה סיקרט ואקספדיה. בנוסף לקופוני קאשבק (cashback) מאפשרת ג'וליוולט לבתי העסק להציע גם קופוני הנחות רגילים. בכדי להשתמש בקופון, נדרשים המשתמשים להוריד את התוכנה אל המחשב ולפתוח חשבון אישי או לחלופין להתחבר אליו דרך פייסבוק. במהלך הגלישה יופיעו הקופונים או הצעות ההחזר בראש אתרי הקניות שיציעו ללקוחות להוריד את התוסף או לבצע רכישה במחיר מוזל. 

ההמלצות של דיפליי רגע לפני קניית מצלמה

היכולת לזהות תמונות

בעוד שדילפליי וג'וליוולט מרושתות היטב בעולם הקניות ומספקות תוספים מבוססי בינה עסקית לענקיות המסחר האלקטרוני, שתי חברות ישראליות נוספות, SuperFish ו־Cortica נכנסות אל עולם התוספים מכיוון טכנולוגיות זיהוי התמונה.

סופרפיש הוקמה ב־2006 על ידי עדי פנחס ומיכאל צ'רטוק ונחשבת כיום לספקית הטכנולוגיות הוותיקה והגדולה ביותר בתחום, והצמיחה האדירה שחוותה בשנה החולפת הביאה את הקרנות וינטג' ו־DFJ להשקיע בה 10 מיליון דולר נוספים על אלה שגייסה בעבר. לפי הערכות, החברה מייצרת הכנסות בקצב שנתי של 30–40 מיליון דולר ופעילותה רווחית. החברה צמחה במיוחד בשנתיים האחרונות על רקע הפיכתה לספקית המרכזית של טכנולוגיית זיהוי תמונה עבור תוספי השוואת מחירים או תוספים לשימושים אחרים כגון האצת גלישה בדפדפן, ועל רקע הצלחת התוספים שהיא עצמה השיקה בתחום: Shopping Assistant ו־Windows Shopper, שניהם תוספי השוואת מחירים פופולריים בדפדפן כרום המזהים מיידית תמונה של מוצר באתר קניות ומציעים למשתמש את אותו המוצר או מוצרים דומים במחירים נמוכים יותר.

רשימת קופונים שמציעה ג'וליוולט

בעקבות המשבר שחווה עולם ההורדות בעקבות הרגולציה החדשה של גוגל, סופרפיש מנהלת בימים אלה מהלך נרחב להגדיל את חלקם של אתרי האינטרנט בתחום המסחר האלקטרוני או המשחקים בין לקוחותיה כשוק יעד לטכנולוגיית זיהוי התמונות שלה וטכנולוגיות יצירת ההכנסות שלה. בין לקוחותיה אתר פינטרסט, שמשתמש בסופרפיש כדי לאתר תמונות דומות ולהציע מוצרים למכירה.

סופרפיש משיקה גם אתרי אינטרנט משלה כדי לתפוס נתח משוק אתרי המסחר אותם היא משרתת. לאחרונה השיקה רשת האתרים הישראלית iBario את אתר SeeSimilar.com, מנוע לחיפוש מוצרים דומים על ידי הקלדת שמם, תוך שימוש בטכונלוגיה של סופרפיש, ובקרוב תשיק סופרפיש אתר שאליו משתמשים יוכלו להעלות תמונות ולאתר תמונות דומות של חבריהם. ההכנסות לאתר יווצרו כאשר העלאות של תמונות יובילו לעסקאות מכירה.

לבסוף, קורטיקה שגייסה בקיץ האחרון 6.4 מיליון דולר מהורייזונס של לי קה־שינג, מעוזיה גליל ומענקית האינטרנט הרוסית mail.ru היא השחקנית החדשה והמפתיעה בתחום בחודשים האחרונים. לקורטיקה יש טכנולוגיה ייחודית לזיהוי תמונה וזיהוי הקשר של תמונה. החברה אמנם אינה מפיצה בעצמה תוספים חינמיים, אך היא חוברת לאתרי אינטרנט ומטמיעה בהם פרסומות באמצעות רשת פרסום מבוססת הקשר הקרויה in image ad exchange, שבה כל תמונה יכולה להפוך לפרסומת שניתן להקליק עליה. המודל העסקי בנוי על תשלום קבוע של 5–10 סנט לכל אלף צפיות, או על חלוקת הכנסות עם אתר התוכן על פרסום - חלוקה שבה מקבל האתר 60% מההכנסות מפרסום וקורטיקה גוזרת לעצמה 40%.

האגרסיבים מתרככים

חברות ההמלצות הממומנות הן לא החברות היחידות שנכנסות תחת קטגוריית ה"נון סרץ'" בתעשיית התוכנות החינמיות. גם החברה המאוחדת החדשה של פריון יחד עם חטיבת הסרגלים של קונדואיט קליינט קונדקט נחשבת למשל לאחת ממפיצות ה"נון סרץ'" הגדולות בישראל; היא מציעה תוכנות חינמיות כמו את תוסף המייל אינקרדימייל או את תוכנת שיתוף התמונות Smilebox (מצידה של פריון) וכן את ווידג'ט הנון-סרץ' Valueapps שמפיץ את תוספי השוואת המחירים של Pricegong (מצידה של קונדואיט). במקביל מציעה החברה תוכנות אנטי־וירוס באמצעות הדמיה של בדיקה ולאחרונה אף החלה להפעיל רשת פרסום על גבי אתרי תוכן בהם היא מפרסמת מוצרים הקשורים לערכי החיפוש שמקיש המשתמש.

בשנתיים האחרונות חלה עלייה בקטגוריית "נון סרץ'" נוספת, זו של השתלת הפרסומות. מדובר בתוספים המציגים עצמם כתוספים לשימוש מסוים, כמו תרגומים לשירי יוטיוב או לצפייה ישירה של סרטוני וידיאו ברשת, אך בפועל הם משתילים באנרים פרסומיים באזורים לבנים בדפי תוכן על גבי הדפדפן (white spacing) באישור מפורש של המשתמש, אמנם, כדרך לממן את הפצת האפליקציה - שיטת פרסום שנחשבת לאגרסיבית וזכתה לאיסור מצד ענקיות החיפוש גוגל ויאהו.

בתחום זה שלטו מספר חברות, בהן Iminent הצרפתית 50onnRed ו-Sterkly האמריקאיות ו־Revizer הישראלית. אלא שבעקבות הרגולציה החדשה הן משנות כעת את עורן. סטרקלי, למשל, שנחשבת לממציאת התחום, חדלה כמעט כליל מלבצע השתלת פרסומות ברבעון הקודם. ריוויזר פועלת לחדול גם היא מלבצע השתלת באנרים ברבעון הנוכחי, וגם היא פונה לתחום ה"נון סרץ'" הקלאסי - הפצת תוספים שמפרסמים באמצעות ווידג'טים מחוץ לדפדפן פרסומות של השוואת מחירים, או ממליצים על מוצר דומה.

עם זאת, ריוויזר תאלץ להתגבר על הרגולציה החדשה של גוגל שדורשת ממנה להפיץ תוסף שעושה בדיוק את מה שהוא אומר, כלומר מעתה היא לא תוכל להפיץ תוסף שמסייע למשתמש לזכור את הססמאות שלו באתרים ובמקביל לשלב לו פרסומות של השוואת מחירים, הגם שהדבר נעשה באישור ובידיעת המשתמש.