דו"ח טכנולוגי: גוגל לא נכנעת - לא לאובמה ולא לאיסלאם
מעצמת האינטרנט לא מסירה את הסרטון שהצית מהומות ברחבי העולם גם אחרי בקשה מנשיא ארה"ב, שערוריית שחיתות בוויקיפדיה, טקס טכנולוגי במיוחד לראש השנה וחברות המזון אורבות לילדים שלכם בסמארטפון
גם לתמנון יש עקרונות
המדור הזה נכנס בעקביות בתמנון העליז, גוגל, שמיישמת לאיטה את סיסמתה הנושנה של IBM - שליטה עולמית טוטאלית. אבל מדי פעם היא עושה משהו חיובי ואפילו אמיץ - ועל כך צריך להודות לה.
ביוני האחרון ביקר כאן אריק שמידט, יו"ר החברה והמנכ"ל לשעבר שלה. לשאלתה של אילנה דיין, הוא אמר שגוגל מצייתת לחוק האמריקאי, כלומר לצווים של בית משפט - "כי אם לא, הם יכולים לשלוח אותנו לכלא" - אבל שהיא לא כפופה לחלקים אחרים של בממשלה, כלומר הזרוע המבצעת והקונגרס.
דיין הקשתה אליו ושאלה מה יקרה אם אובמה יתקשר אליו ויבקש ממנו לחסום גישה למידע מסוים, למשל הדלפה של וויקיליקס שעשויה לפגוע בשלום במזרח התיכון. שמידט ענה שהוא מאד מקווה שהוא יעמוד בלחץ ויוכל לסרב. "יש לך מושג איזה נזק ייגרם לנו אם נסכים?", שאל בתגובה.
גוגל עומדת במבחן המעשי. אריק שמידט צילום: אוראל כהן
זו היתה שאלה בעלמא ביוני. בסוף השבוע המצב הזה אכן התרחש. כפי שאולי שמתם לב, סרטון מטופש ודוחה שלועג לאבי האיסלאם, הנביא מוחמד, גורר מהומות ברחבי העולם, חלקן אלימות מאוד.
לא צריך להיות אוהד של מוחמד כדי להסתייג מהסרט הזה. בלוב, הסרטון - שנערך בדרך נכלולית ובזויה על ידי כמה נוצרים קופטים, שכנראה ניסו להפנות תשומת לב למה שקורה להם תחת השלטון האיסלמי במצרים - שימש כיסוי נוח להתקפת טרור על דיפלומטים אמריקאים, שלפחות שלושה מהם נרצחו. התגובה של ממשלת מצרים לאירועים - מצד אחד גינוי רפה מאוד, מצד שני עידודן של המהומות - גררה את נשיא ארה"ב, אובמה, להצהיר באופן חריג ש"מצרים היא לא אויב, אבל גם לא בעל ברית" ופרסומים הבוקר מעידים על כך שמצרים יכולה לשכוח מסיוע אמריקאי בקרוב.
כך או כך, הבית הלבן רצה להעלים את הסרטון הזה, ומהר. כמה מדינות מוסלמיות כבר חסמו גישה אליו, כדי שהפסיכים שיוצאים לרחוב לא ידעו אפילו ממה הם אמורים להיעלב. בסוף השבוע, פנה הבית הלבן לגוגל בבקשה להסיר את הסרטון מיוטיוב לחלוטין. גוגל, לשבחה, אמרה לא.
החברה הבהירה שהסרטון, דוחה ככל שיהיה, לא עונה על הקריטוריונים שלה ל-"דברי שנאה" שלה, בהם קריאה מובהקת לפגיעה באחרים. היא הגבילה את הגישה אליו ממצרים ולוב - אבל לא הסירה אותו. מי שירצה, יוכל לעקוף את ההגבלות האלה בקלות.
גוגל עשתה כאן דבר חשוב מאוד: זכות הדיבור היא הזכות שבלעדיה לא נוכל להגן על יתר הזכויות שלנו. אם החברה היתה נכנעת לדרישה לאסור מידע שפוגע ברגשותיהם של מוסלמים, זה לא היה נגמר שם. ערב הסעודית כבר ניסתה לצנזר סיומות רשת שמתייחסות לאלכוהול. נסיגה של גוגל כאן היתה משהו שהיינו משלמים עליו ביוקר, ותוך זמן לא רב.
לאף אחד אין זכות שרגשותיו לא ייפגעו, במיוחד לא רגשותיו הדתיים. האמונה התפלה שלך - הכנס כאן את זו המתועבת בעיניך - לא יכולה להגביל את חופש הביטוי או את זכותו של פלוני למתוח עליה ביקורת. ואם העולם המוסלמי מפגר אחרי המערב כך שביקורת על מוחמד גוררת מהומות ורצח, נותר רק להסתכל עליו בצער ולחכות שיתבגר.
משהו רקוב בוויקיפדיה
ויקיפדיה הפכה תוך זמן קצר יחסית לאחד המשאבים החשובים ברשת (זוכרים זמנים בהם לא היתה לנו ויקיפדיה?). יש שורה ארוכה של תלונות על ההתנהלות שלה. בין היתר, אפשר למנות את העובדה שהיא במובהק ארגון גברי, אולי אף עוין לנשים, העובדה שהמצב הקבוע של עורכיה הוא עמידה עם תורן תקוע עמוק באחוריהם - אבל הנחת היסוד היא שהערכים שלה הגונים מיסודם (בגרסה האנגלית, לפחות).
עכשיו מסתבר שלאו דווקא. בשני מקרים שנחשפו השבוע, בכירים בוויקיפדיה ניצלו את מעמדם כדי לקדם את עצמם ואת הלקוחות שלהם. במקרה האחד, הלקוח היה גיברלטר, והבכיר המדובר - רוג'ר במקין - ניצל את מעמדו בוויקיפדיה כדי לקדם את הערך על גיברלטר מספר יוצא דופן של פעמים. במקין לא טרח לדווח על ניגוד העסקים שלו.
ברוכים הבאים לוויקיפדיה! כן, גם המושחתים שבכם בכיר אחר, מקס קליין, פתח עסק משלו שבו הבהיר שהוא יודע איך לכתוב עמודי ויקיפדיה כך שיקדמו היטב את הלקוחות שלו. זו מזימת SEO קלאסית, וספק - כפי שכתב קליין עצמו - אם יש דרך טובה יותר לקדם את העסק שלך מאשר על ידי ערך מועיל בוויקיפדיה.
בינתיים, עם זאת, לא נראה שוויקיפדיה נוקטת בצעדים הנדרשים, פרט להבעת זעזוע. מצד שני, חלפו רק יומיים; ויש לקוות המנהלים שלה לא צריכים הפניה למקורות משניים על "שחיתות".
נתנה תוקף קדושת ה-SMS
לאורך ההיסטוריה היהודית, רבים מבני העם הזה החליטו לוותר על דת משה: היו כעשרה מיליון יהודים בתקופת האימפריה הרומית וכיום יש רק 13 מיליון. גם בקיזוז נרצחי השואה, זה מספר זעום למדי. אם מספר היהודים היה עולה בצורה סבירה מאז ימי רומי, כנראה שהיהדות היתה מונה כמה מאות מיליוני מאמינים עד תחילת המאה ה-20.
ליהדות יש פחות ופחות מה להציע לדור הצעיר בארה"ב. הדבק שמחזיק יהודים בישראל ובעוד כמה מקומות - תחושת רדיפה - לא קיים שם. בועז עברון כתב בשעתו שבכל מקום בו רמת התרבות היתה גבוהה וליהודים ניתנה הזדמנות להתבולל - הם מיהרו לעשות זאת. המקרה הקלאסי, כמובן, הוא אירופה של המאות ה-18 וה-19. לדת המדברית העתיקה אין מה לומר לצעיר המודרני. יש שיתהו, מה הטעם בדת שפורחת רק כשלמאמיניה רע, אבל לא נעשה את זה כאן.
פחות ופחות יהודים. פיתרון: קירוב לבבות באמצעות הודעות SMS צילום: גלעד קוולרצ'יק
בנסיון למשוך את הצעירים אליה, מנסה רבנית רפורמית, איימי מוריסון, לדבר אליהם בשפתם. בטקס ראש השנה שנערך לאחרונה היא ביקשה מהצעירים שהגיעו אליו לא להשתיק את הסלולרים שלהם, להיפך: לשלוח הודעות sms, שהוצגו על קיר המקום. בהודעות הם התבקשו לכתוב מה מפריע להם בקיום שלהם ומה מפריע להם להתפלל ולהיות יהודים.
אחת התשובות היתה "אני לא מאמין באלוהים. יותר מדי סבל". כשנשאלו "מה הייתם צריכים לעשות אחרת בשנה שחלפה" ענו המשתתפים: להיות חבר טוב יותר, להאזין לתחושת הבטן שלי, להקשיב יותר, לדאוג פחות ועוד.
הטקס, ראשוני מסוגו ולא שגרתי ככל שיהיה, דווקא חיזק את תחושת הקהילתיות של המשתתפים, לדבריהם. אחת מהם אף אמרה שזו הפעם הראשונה שהיא בכלל מתעניינת במה שקורה בטקסי ראש השנה.
אין גיל צעיר מדי להתמכרות
סיסמה ישנה של הישועים, מסדר קתולי שנחשב בשעתו ל"חיילי הסער של האפיפיור", היתה "תנו לנו את הילדים ונגדל אותם עד גיל 7". הם ידעו היטב שהרגלים שנקבעו עד הגיל הזה, צורות מחשבה שכבר התקבעו, קשה מאד לשבור אחר כך.
את מה שידעו הישועים יודעים גם המפרסמים, במיוחד אלה של חברות המזון. הם מצאו שיטה חדשה ליצור את לקוחות העתיד: הם מפיצים משחקים סלולריים שמקדמים את המותגים שלהם. הילדים משחקים את המשחקים, לומדים מהם שמה שהם צריכים בחיים הוא מותג מסוים של חטיף, מפעילים את יכולתם הייחודית להפוך לצופר אזעקה אנושי כדי ללחוץ על ההורים - ובדרך כלל גם מקבלים אותו. אחרי שהם מתרגלים לחטיף, כמובן, הם ירצו עוד. הוא יהפוך לחלק מנוהג הקניה שלהם.
"המשחק הזה מעולה. קנו לי שישיית קולה" צילום: Shutterstock
הורים הזהירו על כך שהמשחקים האלה הם בפועל פרסומת בלתי פוסקת. אני הייתי משתמש במונח מנומס פחות ומשווה את חברות המזון הללו לפושרים של סמים שיודעים שהם צריכים את הלקוחות כמה שיותר צעירים.
הבעיה היא לא בחברות הפרסום או חברות המזון: טבעו של עקרב הוא לעקוץ. הבעיה היא בהורים שמניחים לילדים שלהם להיחשף לסוג המתועב הזה של בידור, שאין להם מספיק זמן לבדוק במה בעצם הילדים שלהם משחקים. חלקם אומרים לעצמם שזה פחות גרוע ממשחקים אלימים. גם כן תירוץ.
הבעיה טמונה גם בממשלה: התחום כל כך חדש עד שאין רגולציה של מה מותר ואסור להציג לילדים באפליקציות. וכשאין גדרות, טבעו של השוק החופשי הוא להכניס את הזאבים.
קצרצרים
1. סין הקומוניסטית, הרודנות הגדולה והרצחנית בהיסטוריה, צריכה מדי פעם להשכיח מאזרחיה את העובדה שהם חיים במדינה מחורבנת למדי, בה בריאותם של התושבים נמכרת כדי לייצר גאדג'טים למערב - ניאו קולוניאליזם במיטבו. הפתרון: לחרחר כל כמה שנים ריב עם שכנתה יפן. האחרונה רצחה ועינתה מיליוני סינים במלחמת העולם השניה. מה שהיפנים עשו בננקינג ב-1937 גרר תלונה רשמית אפילו מגרמניה הנאצית. למשטר מאוד נוח להזכיר את העובדה הזו כדי להשכיח את העובדה שהוא רצח, עינה ודיכא הרבה, הרבה יותר סינים מהיפנים. עתה, פתח השלטון הסיני בגל התלהמות חדש. בפעם שעברה זה נגמר בכמה אנשי עסקים יפנים שנרצחו על ידי אספסוף מוסת. בסוף השבוע האחרון הותקפו אנשי עסקים יפנים וחברות יפניות. בהתאם, שורה של חברות יפניות הודיעו על הקפאת פעילותן בסין; חלקן, ביניהן פנסוניק, התלוננו על נזק למפעלים שלהן. קנון, פנסוניק ואחרות הודיעו על הפסקת יצור זמנית. נראה לאן זה יתפתח.
סינים מפגינים נגד יפן צילום: אי פי
2. פרצת אבטחה נוספת באינטרנט אקספלורר נחשפה לאחרונה. על אף שמיקרוסופט פרסמה הנחיות להתמודדות איתה והבטיחה להוציא במהירות עדכון שיאטום את החור, לממשלת גרמניה זה לא מספיק. זו האחרונה קראה, בצעד חריג יחסית, לאזרחיה להפסיק להשתמש באקספלורר ולעבור לדפדפנים מאובטחים יותר.
3. בפוקס ניוז, המקום אליו הולכת האמת כדי למות, דיווחו בהתרגשות על יציאת הגרסה החדשה של האויפון. כל כך בהתרגשות, שהם דיווחו על כך שהאייפון מצויד במקלדת לייזר, מה שזה לא יהיה, ובמקרן הולוגרמות. הוא לא. הטעות המצערת נובעת מכך שבפוקס לא מבחינים בין המציאות ובין פנטזיה, והם בלבלו בין סרטון של מעריצי אפל שפירטו מה הם היו רוצים לראות בגרוטאה החדשה של החברה ובין מה שהיא אכן מכילה.
4. באפל אוהבים לומר שהמוצרים שלהם ממריצים את הכלכלה האמריקאית, למרות העובדה שהם כלל לא מיוצרים בארה"ב. הם רק לא אמרו איך הם ממריצים את הכלכלה: ובכן, מסתבר שמאז 2007, השנה שבה יצאה הגרוטאה הראשונה בסדרת האייפון לשוק, האמריקאים הוציאו סכום בלתי נתפס של 5.9 מיליארד דולר על תיקוני אייפונים. בשנה האחרונה, על פי סקר שנערך לאחרונה, דיווחו כ-30% מהאמריקאים על תקלות באייפון שלהם שהצריכו תיקון. 30% זה מרשים מאוד. לפני שלוש שנים, השיעור עמד על 20% בלבד. אפל: דופקים אותך אחרת.
5. הרמ"ד (רועץ מדיה חברתית) שלכם שכנע את החברה להשקיע בפרסום בפייסבוק, בתואנה שכולם עושים את זה? אולי כדאי לחשוב על זה שוב. על פי הערכה של חברת המעקב גרטנר, עד שנת 2014 - 2013 כבר באופק - 10% עד 15% מהמעריצים של העמוד שלכם, כמו גם מספר הלייקים בעמוד, יהיו מזויפים. ואם זה לא מספיק, אז שיעור דומה של ביקורות יהיה מזויף.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
