דו"ח טכנולוגי: מיקרוסופט חוסמת את המפרסמים
יצרנית ווינדוס פותחת עוד חזית מול גוגל: ברירת המחדל בגרסה הכמעט סופית של ווינדוס 8 מונעת מעקב אחר הגולשים. וגם: הנזקים של סטוקסנט והכמרים שמשפיעים בטוויטר
מיקרוסופט והמפרסמים כבר לא
בסוף השבוע שחררה מיקרוסופט עוד גרסה לא סופית של ווינדוס 8, שמכונה הפעם Release Preview. אחד הנושאים שמיד משכו את תשומת הלב של הבלוגרים היתה העובדה שברירת המחדל של מערכת ההפעלה היא Do Not Track, כלומר איסור על אתרים לעקוב אחר הגולש ללא הסכמתו.
יש לכך משמעות ניכרת: רוב הגולשים לא מתעסקים עם הגדרות ברירות המחדל. אם ברירת המחדל היא מניעת מעקב ואיסוף מידע עליהם, המפרסמים ימצאו את עצמם נעולים בחוץ כאשר יותר ויותר אנשים יעברו לעבוד עם מערכת ההפעלה החדשה. בבלוג החברה אישר ברנדון לינץ', האחראי על הפרטיות של מיקרוסופט, שמדובר בהחלטה מודעת. לדבריו, מיקרוסופט מאמינה ש"לצרכנים צריכה להיות הרבה יותר שליטה על האופן שבו הם חולקים מידע ברשת".
המפרסמים לא התאהבו, בלשון המעטה, בהחלטה של מיקרוסופט. אחת הנפגעות העיקריות צפויה להיות גוגל, שחיה מכך שהיא עוקבת אחרי הגולשים כדי להתאים להם פרסומות. עכשיו היא תיחסם – אלא אם, כפי שכבר עשתה בעבר, היא תשבור את הכללים. אם את הגדרות הספארי של אפל לא היתה לגוגל בעיה לעקוף, היא לא צפויה לסבול מייסורי מצפון אם תתעלם בהפגנתיות מהגדרות הפרטיות של ווינדוס.
ובמכה נוספת לגוגל...
לא קראה נכון את המצב
גוגל. בלי ספרים, בלי מעקב, בלי חלום צילום: בלומברג
גוגל. בלי ספרים, בלי מעקב, בלי חלום צילום: בלומברג אחרי כמה שנים של ויכוחים משפטיים, עוד פרויקט של גוגל נמצא בסכנת חיסול: מיזם סריקת הספרים שלה, שמטרתו היתה לסרוק כל ספר אפשרי תוך דילוג קליל על חוקי זכויות היוצרים. החברה בזבזה זמן רב בניסיון לקנות את גילדת הסופרים של ארה"ב בכמה חרוזי זכוכית, וההסכם שאליו הגיעו הצדדים היה כל כך בזיוני עד שבית המשפט דחה אותו.
גילדת הסופרים חזרה לבית המשפט, וזה אישר את התביעה שלה כייצוגית. השופט לא הסתפק בכך: הוא הגדיר כנפגעים מפעולותיה של גוגל את כל מי שגוגל סרקה את הספרים שלו, ולא רק את החברים בהתאחדות האמריקאית. גוגל ניסתה לטעון שכל סופר שחש נפגע צריך לתבוע אותה אישית, והשופט זרק אותה מכל המדרגות.
"בהתחשב בעובדה שההעתקה הבלתי מורשית של גוגל התרחשה באופן כוללני וללא הבחנה, יהיה זה בלתי צודק לדרוש שכל חבר התאחדות נפגע יגיש תביעה עצמאית", כותב השופט דני צ'ין, "כשגוגל העתיקה יצירות, היא לא חקרה את מצב זכויות היוצרים של כל יצירה ויצירה... היא העתיקה והפכה את תוצאות החיפוש לזמינות. מאחר שגוגל התייחסה למחזיקי זכויות היוצרים כאל קבוצה, הם צריכים להיות מסוגלים לתבוע כקבוצה".
גוגל מתחילה ללמוד על בשרה שהתעלמות מן החוק יכולה לפגוע בה. היא כבר לא החברה הקטנה והחמודה מ-2001. היא ענק אוכל-כל, וסוף סוף מתחילים להתייחס אליה בהתאם.
בומרנג ושמו סטוקסנט
ממשל אובמה הודה כמעט בפומבי בסוף השבוע במה שהרבה אנשים ניחשו מזמן: שהתולעת סטוקסנט, שפגעה במתקנים באיראן, נוצרה במשותף על ידי ארה"ב וישראל. לפי הדיווח של ה"ניו יורק טיימס", הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב יצרה גרסה ראשונית של התולעת עוד בימי ממשל בוש, והיא הוחדרה למתקן בנתאנז כדי למפות אותו, כשצה"ל היה מעורב כבר אז.
אובמה, על פי מספר פקידים בכירים, עודכן במתרחש בראשית כהונתו, ואישר את ההתקפה. סטוקסנט הוחדרה למחשבים בנתאנז, ככל הנראה בידי דיסק און קי שסוכן כפול החדיר למקום. תוך זמן קצר התולעת דפקה את המחשבים של הכור. עד כאן, הכל טוב: סטוקסנט פגעה בצנטריפוגות בנתאנז וגרמה לחלק מהן להתפוצץ. ככה דוחים מלחמה.
אבל זמן לא רב אחר כך, סטוקסנט יצאה מנתאנז, וזו הסיבה שאנחנו בכלל יודעים עליה. היא יצאה משם, ככל הנראה, על מחשב נייד של מדען איראני (היסטוריה של סטוקסנט על סמך המידע החדש אפשר למצוא כאן), שלא היה מודע לקיומה. כשהנ"ל התחבר לרשת, סטוקסנט פרצה אליה, פגעה במחשבים אחרים – ונחשפה.
פרט להיבט הישראלי בפרשה, להכרזה הכמעט-פומבית של ממשל אובמה בנושא צפויות להיות השלכות עגומות על יכולתה של ארה"ב להוביל את המאבק בכלי נשק קיברנטיים. לפי מומחים שונים, גם היכולת של ארה"ב לקדם את רעיון חופש הרשת ייפגע. נהדר.
ביבר אאוט, כמרים אין
כשנוהגים לשאול מי הן הדמויות המשפיעות ביותר במדיה החברתית, נהוג בדרך כלל לחשוב על בכל מיני סלבס בשנקל, כשהבולט שבהם הוא ג'סטין ביבר. עכשיו מעלה מחקר חדש שאולי לסלבס המקובלים יש יותר עוקבים בפייסבוק ובטוויטר, אבל הם משפיעים פחות.
לפי המחקר, כל מיני כמרים אוונגליסטים מחזיקים במשקל הרבה יותר גדול ממה שהייתם חושבים. יותר מזה של ליידי גאגא, למשל. מספר העוקבים שלהם נמוך יותר – אבל כשהם כותבים משהו, המסר מועבר בתפוצה רחבה מאוד.
תזכיר לנו מי אתה? צילום: MCT
לביבר יש 22.6 מיליון שוטים שעוקבים אחריו בטוויטר, אבל ציוץ ממוצע שלו מופץ (Retweet) רק בידי 59 מהם. לדלאי לאמה יש 4.3 מיליון עוקבים, ושיעור הציוץ-מחדש אצלו עומד על 79.
בצד הנוצרי של טוויטר המצב שונה: לאוונגליסט ג'ואל אוסטין יש רק 712 אלף עוקבים – אבל ציוץ ממוצע שלו מופץ בידי 147 גולשים. לאוונגליסטית ג'ויס מאייר (שדווקא מוכרת גם לחלק מהגולשים הישראלים, אבל בתור דמות הקאלט תפרחת) יש 993 אלף עוקבים, והציוצים שלה מופצים 179 פעמים בממוצע - פי 3 מאשר של ביבר.
נהוג ללעוג לשמרנים הדתיים בין היתר על כך שהם "חיים בעבר", ולא מחוברים לטכנולוגיה. אבל לפחות בארה"ב הם משתמשים היטב בטוויטר ובפייסבוק כדי למצוא לעצמם מאמינים חדשים, ולהפיץ את המסר שלהם. מסתבר שזה מצליח.
קצרצרים
שופט אמריקאי שלל את בקשתה של אפל למנוע שימוש בציטוטים הידועים של סטיב ג'ובס המנוח, שעסקו ב"מלחמה הגרעינית" שבכוונתו לנהל נגד אנדרואיד. הוא גם שלל בקשה חצופה הרבה יותר של אפל: לומר למושבעים שאם הם מרוצים ממוצרי אפל, או מעריצים את סנט סטיב, הם צריכים לזכות אותה מההאשמות שמטיחה בה מוטורולה. "אני אוסר על אפל לרמוז לחבר המושבעים שהמקרה הזה הוא תחרות פופולריות," כתב השופט ריצ'רד פוזנר, שכבר הביע בעבר את מיאוסו מהטקטיקות שנוקטים עוכרי הדין מצד אפל.
מי מגן על פרטיות הגולשים מפני הרשויות? ארגון זכויות הגולשים הוותיק EFF ערך טבלה משווה, על פי ארבעה קריטריונים: הודעה למשתמש שמישהו מבקש את מידע עליו, שקיפות לגבי פניות הממשלה, נכונות להלחם עבור פרטיות הגולש בבתי המשפט ונכונות להילחם עבורו גם בקונגרס האמריקאי. במקום הראשון, עם ארבעה כוכבים (אחד עבור כל אחת מהקטגוריות) נמצאת Sonic.net, ואחריה מככבת טוויטר עם 3.5. פורסקוור נמצאת במקום האחרון והלא מכובד (אפס כוכבים), יחד עם מייספייס וסקייפ. גם פייסבוק, עם כוכב וחצי, מקבלת ציון לגנאי.
אפותקר. עוד הזדמנות ועוד הזדמנות צילום: בלומברג
במסגרת תוכניתנו "קפיטליזם של פרוטקציונרים", קבלו את הסיפור המשונה על ליאו אפותקר: הנ"ל החזיק בתפקיד מנכ"ל משותף ב-SAP, הסתלק משם עם מצנח זהב אחרי כישלון בתפקיד, ועבר ישר ל-HP. זו בעטה אותו אחרי עשרה חודשים בלבד אחרי שגרם לה נזק משמעותי, בדמות נפילת שווי של 30 מיליארד דולר, אבל לא ויתרה על מצנח הזהב. חברה צרפתית, Steria שמה, הראתה יכולת הפקים לקחים מרשימה ו... מינתה אותו למנכ"ל. מישהו מכיר עובד שגרם לחברה שלו נזק בגובה 30 מיליארד דולר, או אפילו 300 אלף, ומצא אחר כך עבודה בתחומו? גם אני לא.
עוד עובד גוגל נוטש, וכמנהגם בעת האחרונה – פעם הם שמרו על שתיקה כאילו קיבלו על עצמם שבועת סודיות של המאפיה – הוא מותח ביקורת על החברה. לדברי ספנסר טיפינג, הדבר הגרוע ביותר בגוגל הוא גוגל+, שלדבריו לא ראוי למאמצים שהחברה משקיעה בו. הוא מתלונן גם על כך שיש הטיה פוליטית בגוגל, שמטרתה לדחוף כל פרויקט לכיוון גוגל+. אישית, אני חושב שהדבר הגרוע ביותר בגוגל הוא ההיבריס שלה, התפיסה שמותר לה לעשות הכל ושלעזאזל עם החוק, אבל כנראה שאי אפשר לצפות מאנשים שעבדו בגוגל לחשוב כך: הדיסוננס הקוגניטיבי יהיה גדול מדי.
בבארנס אנד נובל לוקחים ברצינות את המאבק במתחרים, יותר מדי ברצינות: קוראים שרכשו לאחרונה את ספרו הקלאסי של לב טולסטוי, "מלחמה ושלום", גילו שהמילה Kindled הוחלפה במילה Nooked. משמעות הפועל To Kindle היא "להצית" או "להדליק", וזה כמובן גם שמו של הקורא הדיגיטלי מבית אמזון, שמתחרה בנוק של בארנס. צחוקים. המדור, אגב, ממליץ לדלג על "מלחמה ושלום" בכל אחת מהגרסאות.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
