דו"ח טכנולוגי: גוגל נגד סקרוגל - הקרב על פרטיות הגולשים
ענקית הרשת חוסמת אתר קטן שמאפשר להתחבר למנוע החיפוש שלה מבלי שגוגל תעקוב אחר המשתמש. וגם: אפל לא מגינה על אנשי הקשר שלכם ולוותיקן יש פרשת וויקיליקס משלו
כשלגוגל נמאס מסקרוגל
יש אתר קטן וידידותי לפרטיות בשם סקרוגל (Scroogle), שבמשך 11 השנים האחרונות מספק חלופה לגוגל. כמו הרבה שירותים אחרים, הוא שואב את תוצאות החיפוש שלו מגוגל, אבל מגן על כתובת ה-IP של המשתמש ומונע מגוגל להכניס עוגיות למחשב שלו. מדובר בשירות שלא למטרות רווח, שממומן מתרומות.
בכל פעם שגוגל פוגעת בגולשים עוד קצת ומכרסמת עוד בפרטיות שלהם, השימוש בסקרוגל עולה. זה קרה גם בעקבות ההכרזה האחרונה של גוגל, שעסקה בכך שהיא תצליב את כל המידע שהיא אוספת עליך כדי שתוכל להציג לך פרסומות טובות יותר. טובות יותר עבורה, כמובן.
לגוגל כנראה נמאס. כבר יותר מ-24 שעות שהיא חוסמת את סקרוגל, מה שכבר עשתה פעמיים בעבר לפרקי זמן קצרים יותר. החברה לא מכחישה וטוענת שזה נובע מהעלייה בתעבורה של סקרוגל, שמפריעה לה.
בסקרוגל לא אהבו את הבדיחה הגרועה הזו, וציינו שבעוד שגוגל מטפלת במיליארד חיפושים ביממה, סקרוגל מתמודדת עם 350 אלף בלבד, כלומר כ-0.035% מהתעבורה של גוגל. לגוגל יש צבא של 900 אלף שרתים, לסקרוגל יש שישה. משתמשי סקרוגל הם לא בוטים, השירות לא תומך בבוטים, ובאופן כללי זה נראה כמו התעללות מצד ענק תאגידי בשירות קטן וחצוף. סקרוגל ביקשה ממשתמשיה לעדכן את ה-FTC על מה שגוגל מרשה לעצמה, וחלק מהם כבר עשו זאת.
פרטיות? באפל?
מתנגדיה של אפל מצוידים בשלל טענות: היא מרוויחה על חשבון עמלם של עובדים בעולם השלישי שחיים בתנאים מחפירים, עד כדי דחיפה להתאבדות. היא חברה דורסנית, שמנסה להפוך את הרשת כולה לגן סגור ותוקפת חברות באמצעות פטנטים במקום להתחרות בהן. היא פרנואידית ועובדיה מאמינים שהיא משתילה מלשינים בקרבם.
אבל עד כה היא כמעט ולא נקלעה לשערוריות פרטיוּת. היתה העובדה שהאייפון עקב בדייקנות אחרי משתמשיו ושלח לאפל מידע בלתי פוסק על התנועות שלהם, אבל את זה עשו כולם ועל כל פנים, אפל התנצלה במהירות. עכשיו המצב משתנה.
בעקבות פרשת פאת', ששתתה בעליצות את ספר הטלפונים של משתמשי האייפון, הופנתה תשומת לב ניכרת למה שאפליקציות מרשות לעצמן בתחום. פאת' נמצאת בחברה טובה מאוד: פורסקוור עושה את זה (והיא הבטיחה לתקן בהקדם), וגם טוויטר, פייסבוק ולינקדאין ישתו את ספר הטלפונים שלך אבל יודיעו לך על זה בעקיפין קודם. הן ישאלו האם אתה רוצה שהם ימצאו את החברים שלך, ואם תגיד "כן", הן יעתיקו מיד את ספר הטלפונים שלך לשרתים ויחזרו עם תשובה. זה עדיף על מה שעושה אפליקציה בשם היפסטר, שמעבירה את המידע בלי לשאול ועוד דרך חיבור לא מאובטח. ויש עוד.
במילים אחרות, כשאפל אומרת שהיא בוחנת את האפליקציות ומגינה על המשתמשים – וכזכור, אי אפשר למכור אפליקציה באפסטור בלי שאפל תאשר אותה – כנראה שפרטיות לא נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה, אחרת זה לא היה קורה. כמובן, לאפל יש סדר עדיפויות אחר: כמסתבר, חשוב לה יותר למחוק מילון שמכיל מילים שהיו גורמות לגברת ויקטוריאנית להתעלף מאשר להגן על אחד החלקים הרגישים ביותר של המידע האישי - אנשי הקשר של המשתמשים.
AP מסתערת
סוכנות הידיעות AP ניסתה לפני כשנה וחצי להזכיר שיש לה זכויות על התוכן שלה, ולא מוצא חן בעיניה שכל מיני אנשים וארגונים רוכבים עליו בלי לתת לה את התמורה המגיעה לה. לזמן מה היא הפסיקה לספק גישה לגוגל ניוז, אגרגטור החדשות שעושה כמיטב יכולתו לפגוע בארגוני חדשות בכך שהוא מספק לקוראים את הכותרות וכותרות המשנה שלהם.
זה לא החזיק הרבה זמן, פשוט כי גוגל יכולה לכופף כל חברה שרוצה שמישהו ימצא אותה ברשת פשוט על ידי השטיק שהיא הפעילה כנגד העיתונים הבלגיים שניצחו אותה במשפט: לא רוצים להיות בגוגל ניוז? אין בעיה, לא תהיו בגוגל בכלל. נראה מי ימצא אתכם, לוזרים.
אבל, כמסתבר, AP חזקה על חלשים. היא הגישה תביעה בניו יורק כנגד אגרגטור חדשות בשם Meltwater News. לטענת AP, מה שמלטווטר עושה הוא התחרות מול השירותים שלה, תוך גזילת התוכן שלה מבלי לשלם לה עליו. היא מגדירה את מלטווטר כשירות פרזיטי, שמפיץ את החדשות שהיא עמלה עליהן מבלי להשקיע מאמץ או ממון בנושא, מה שיש להודות שכנראה נכון.
AP אומרת שהיא לא מתכוונת לצאת נגד אגרגטורים בכלל, רק נגד מלטווטר, אבל פסק דין החלטי בפרשה הזאת בהחלט עלול לעורר אצל סוכנות הידיעות את התיאבון. ההשלכה הצפויה היא ששירותי חדשות יתחילו להתייחס ל-AP כאל טרול זכויות יוצרים, ובהתאם יתרחקו ממנה כמו ממגיפה. איך זה יועיל ל-AP, לא ברור.
התיקים האפלים של הוותיקן
האפיפיור הנוכחי, בנדיקטוס ה-16, ידוע כחובב טכנולוגיה שמשתמש בשלל גאדג'טים, רובם של אפל. אבל כנראה שעל שערוריה נוסח וויקיליקס הוא לא בנה.
מישהו, לא ברור מי, הדליף לעיתונות האיטלקית ערימה של מסמכים פנימיים של המדינה הקטנה בעולם. חלק מהמסמכים מעידים על, איך נאמר בעדינות, אי סדרים בהתנהלותו בנק הוותיקן - ארגון שכבר היה מעורב בשערוריות עד צווארו. אחרים מעידים על כך שארכיבישוף שחשף שחיתויות בכמה וכמה חוזים של הוותיקן הועבר במפתיע מתפקידו.
יש רמיזות על מאבק כוח בין קבוצה של קרדינלים לקבוצה אחרת של קרדינלים, כאשר השמועה העסיסית ביותר, שיצאה ממייל פנימי, היא שאחד הקרדינלים משוכנע שהאפיפיור יירצח עוד השנה. הוותיקן הכחיש בתוקף את השמועה הזו והגדיר אותה כ"לא ראויה להתייחסות רצינית".
כאן המקום להזכיר שאמנם חלפו שלושים שנה מאז שהיה נסיון התנקשות רציני באפיפיור (וזו הסיבה שמאז הוא נוסע ברכב משוריין, הפופמוביל), אבל קודמו – יוחנן פאולוס הראשון – מת במפתיע בתוך 30 יום מרגע בחירתו. שמועות עקשניות אמרו שהוא הורעל, כנראה בגלל שהוא רצה לחשוף, אה, שחיתויות שנוגעות לבנק של הוותיקן ולקשרים שלו עם המאפיה. המממ.
ההשוואה לוויקילקס, אגב, מגיעה מדובר הוותיקן. פעם היה צריך הרבה מאוד מאמצים כדי להגניב מסמכים אל מחוץ לסביבת הכס הקדוש. היום יש דואר אלקטרוני, ונראה שהשירות החשאי של הוותיקן – שפעם קשרו לו כתרים – כבר לא מה שהיה. עד כה, הוותיקן לא הצליח למצוא את הברדלי מאנינג (או הענת קם) שלו.
קצרצרים
שר התקשורת וההסברה של הודו, קאפיל סיבּאל, אמר לאחרונה בכנס טכנולוגי בהודו: "אני רוצה לומר פעם אחת ולתמיד, ובלי התחמקויות - אף ממשלה בהודו לא תצנזר אי פעם את המדיה החברתית". זה נשמע מעודד, עד שזוכרים שסיבאל הוא זה שדרש מרשתות חברתיות להמנע מפרסום תוכן שמוגדר כ"מחלל קודש", ועד שקוראים את המשפט הבא שאמר: "אבל כמו התקשורת המודפסת והאלקטרונית, גם הם צריכים לציית לחוק". אה, לציית לחוק שמורה על צנזורה. טוב שאמרת את זה בלי התחמקויות.
אפל הורתה לאחרונה ליצרני האפליקציות באפסטור להפסיק לשחק מלוכלך, ולא להשתמש בבוטים שקונים את האפליקציות שלהם כדי לקדם אותן בדירוג. מסתבר שהטריק הזה ישן למדי יחסית ורבים השתמשו בו. מפתחי אפליקציות שדיברו בעילום שם, מתוך חשש מנקמתה של החברה עם המשטרה החשאית, אמרו שזה סוד גלוי למדי. מעניין מה העיר את אפל מרבצה.
ההיסטוריה, כתב קארל מרקס, חוזרת על עצמה פעמיים: פעם כטרגדיה ופעם כפארסה. הוא לא הכיר את יאהו, אחרת היה מוסיף שלב שלישי - גרוטסקה מייגעת. לפני שנתיים ומשהו, כשעוד היה על מה לריב ביאהו, בוצע בה ניסיון הפיכה כמעט-מוצלח מצד "משקיע אקטיביסט" בשם קרל אייקן (אחרים מעדיפים להגדיר אותו כפושט תאגידי). עכשיו, כשהחברה בתהליך התפוררות מהיר ולא ברור אם יש קונה לשאריות שלה, עוד איזה "משקיע אקטיביסט" מנסה את אותו התרגיל. אייקן עורר עניין בשעתו, ותפס כותרות מסיביות. זה הנוכחי מתקשה לקושש אפילו פיהוק.
דיווחנו אתמול (ג') על תאוות הבצע של סוני, שהעלתה בזריזות את מחירי האלבומים של וויטני יוסטון עם מותה. המהלך עורר זעם מוצדק, וסוני מיהרה לספק את ההתנצלות הנלעגת הבאה: "מחיר מוצר של וויטני יוסטון שונה בטעות בחנות האייטיונז ביום ראשון. משנחשפה הטעות, היא תוקנה מיד. אנו מתנצלים על כל פגיעה שעשויה היתה להיגרם". בטעות, כן? פחחחחח.
הסוכנות למדענים מטורפים החביבה על המדור, דארפה, נשמה לרווחה אחרי שעברה בשלום יחסי את סבב קיצוצי התקציב של אובמה, והיא שבה לפעולה בקפיצה קלילה. התקציב שלה מכיל 4 מיליון דולר ליצירת מה שהיא מכנה "אשליות שדה קרב": שטיקים שמטרתם לשכנע את היריב שמה שהוא רואה הוא לא מה שהוא רואה ושמה שהוא לא רואה בעצם כן נמצא שם. אם תמיד רציתם להיות אמני אשליות, אבל נראה לכם שלהיות ראש הממשלה זה פשוט מעייף מדי, שלחו להם קורות חיים.
חברה בשם Puzzazz מביאה לצג המגע של הקינדל טאץ' את היכולת לכתוב באמצעות מגע – כלומר, לשרבט עם האצבע על המסך, כשהתוכנה מזהה את מה שכתבת והופכת אותו לטקסט. רעיון חמוד בעל אפשרויות מהפכניות – חשבו על חתימה על טפסים באמצעות צג מגע, למשל. למרבה הצער, הוא משמש את פוזאז כרגע רק כדי למכור תשבצים דמויי סודוקו.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"