מקינטוש, אייפון וגם "צעצוע של סיפור": 56 השנים המרתקות של סטיב ג'ובס

מה לא נאמר על סטיב ג'ובס? ממציא, יזם, כוכב רוק, גנב, תככן, גאון שיווקי, רשע אמיתי. איך שלא מסתכלים על זה, לאורך יותר משלושה עשורים הייתה דמותו של מייסד אפל, שהלך הלילה (ה') לעולמו, אחת המשפיעות, האהודות והשנואות בעמק הסיליקון ובעולם בכלל.

עולם הטכנולוגיה נפרד מסטיב ג'ובס - סיקור מיוחד ב"כלכליסט - טכנולוגי":

• אובמה מספיד: "אחד הממציאים האמריקאים הגדולים ביותר"
• פרידה עולמית מג'ובס: המונים מול חנויות אפל, טוויטר קרסה
• הודעת אפל: "העולם הוא מקום טוב יותר בזכות סטיב"
• טים קוק: "מתכננים אירוע שיחגוג את חייו יוצאי הדופן של ג'ובס"
• 10 המהפכות הגדולות של סטיב
• לכל הכתבות בנושא
  

בשנים אלו היה ג'ובס גורם מרכזי בתחילת עידן המחשוב האישי, חולל מהפכה בעולם המוסיקה הדיגיטלית ומכירתה, המציא כמעט בעצמו את הסמארטפונים והטאבלטים המודרניים, והיה לו גם הליך מרכזי בהפיכת סרטי אנימציה ממוחשבת ללהיטי ענק.

בדרך הוא גם לימד את כל העולם איך משיקים מוצר ויוצרים סביבו באזז ללא תחרות, ויצר מוצרים עם גדודי מעריצים נאמנים, וגדודי שונאים אדוקים לא פחות. עולם הטכנולוגיה השתנה ללא היכר בזכות פעולותיו, במיוחד בעשור האחרון, ואף שחסרונו יורגש היטב המורשת שהוא משאיר אחריו עתידה להשפיע על החיים של כולנו גם בעשורים הבאים.

התגלות רוחנית בדרך לאפל

ג'ובס נולד ב-24 בפברואר 1955, תחת השם סטיבן פול, לג'ואן קארול שיבל (היום סימפסון) ולעבדול פתח ג'ון גנדאלי, אז סטודנט ממוצא סורי וכיום פרופסור למדע המדינה. ההורים הצעירים מסרו אותו לאימוץ לפול וקלרה ג'ובס, ממאונטיין ויו בקליפורניה (שם שוכן כיום מטה גוגל).

הוא למד בתיכון הומסטד בקופרטינו, מרחק חמש דקות נסיעה מהמקום בו שוכן כיום מטה אפל, ובחופשת הקיץ עבד במטה HP הסמוך, לצד שותפו להקמת אפל, סטיב ווזניאק. ב-1972 החל ג'ובס ללמוד בריד קולג' בפורטלנד, אבל נשר אחרי סמסטר אחד.

סטיב ג'ובס וחבר צילום: בלומברג

"בחרתי בקולג' יקר שאילץ את הוריי להוציא את כל חסכונותיהם", סיפר ג'ובס שנים מאוחר יותר בנאום שנשא בטקס חלוקת תארים באוניברסיטת סטנפורד. "אחרי שישה חודשים, לא הבנתי מה הטעם בכך. במבט לאחור, מדובר באחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי. ברגע שפרשתי יכולתי להפסיק ללמוד קורסי חובה ולשבת בהרצאות של קורסים מעניינים".

אחד מאותם קורסים מעניינים היה קורס קליגרפיה. "זה היה יפה, היסטורי ואומנותי בדרך שהמדע לא מסוגל להביע, וזה ריתק אותי", הוא נזכר. "עשר שנים אחר-כך, כשעיצבנו את מחשבי המקינטוש הראשונים, שילבנו בעיצוב את מה שלמדתי שם".

ב-1974 חזר ג'ובס לעמק הסיליקון, ייסד מועדון מחשבים ביתיים עם ווזניאק והתחיל לעבוד כמתכנת ביצרנית הקונסולות אטארי, שהייתה אז בשיא תהילתה. אחרי שחסך מספיק כסף יצא לטיול בהודו עם ידידו ולימים העובד השכיר הראשון באפל, דניאל קוטקה, שם חווה התגלות רוחנית והפך לבודהיסט.

למרות אותה התגלות, עם שובו ביצע ג'ובס את אחד ממעשי הנוכלות הראשונים והמפורסמים שלו: אטארי הציעה לעובדיה 100 דולר על כל שבב שיצליחו להסיר מהקונסולות של החברה. ג'ובס פנה לווזניאק, והציע לו לבצע את העובדה בתמורה לחצי מהסכום שיתקבל. ווזניאק הצליח להוריד 50 שבבים, אבל ג'ובס, בנכלוליות אופיינית, שיקר ואמר שקיבל רק 700 דולר (במקום 5,000), ומסר לחברו חצי מהסכום.

סטיב ווזניאק (מימין), ג'ון סקאלי מנכ"ל אפל לשעבר וסטיב ג'ובס צילום: איי פי

למרות אותה הונאה, ב-1976 חברו שני הסטיבים לרונאלד וויין וייסדו את אפל. החברה התבססה בעיקר על הידע הרב שצבר ווזניאק בבניית מחשבים אישיים. המחשב השני שפיתח בעבור החברה, אפל II, הפך למחשב האישי המצליח הראשון שיוצר בייצור המוני, והשקתו נחשבת לאבן דרך משמעותית בעידן המחשוב האישי.

ב-22 בינואר 1984, בפרסומת סופרבול שבוימה על-ידי רידלי סקוט ושנחשבת לאחת הפרסומות המוצלחות בהיסטוריה, השיקה אפל את "מקינטוש" – המחשב האישי המצליח הראשון שכלל עכבר וממשק משתמש גרפי. המקינטוש, המכונה היום בקיצור מק, מהווה את סדרת המחשבים ומערכות ההפעלה הוותיקה ביותר בשוק, והיא השפיעה רבות על מתחרותיה – ובראשון חלונות של מיקרוסופט ואינספור המחשבים האישיים שצצו בשנים שלאחר-מכן.

באותה שנה הגיע השווי של אפל ל-2 מיליארד דולר והיא העסיקה 4,000 עובדים. השקת מקינטוש היוותה בעבור ג'ובס את פסגת הקריירה שלו עד עתה. ואולם, צניחה גלובלית במכירות המחשבים דירדרה משמעותית את יחסי העבודה שלו עם מנכ"ל החברה, ג'ון סקולי (מנכ"ל פפסי לשעבר שג'ובס גייס ב-1983 עם המשפט האלמותי "אתה רוצה למכור מי סוכר כל החיים שלך, או שאתה רוצה לבוא איתי ולשנות את העולם?"). במאי 1985, אחרי מאבק כוחות פנימי, הודח ג'ובס מתפקידו כראש חטיבת המקינטוש באפל – ועזב את החברה שייסד.

"הפיטורים היו תרופה מרה - והחולה היה זקוק לה"

"באמת שלא ידעתי מה לעשות במשך כמה חודשים", סיפר ג'ובס בנאום הידוע בסטנפורד. "הרגשתי שאיכזבתי את דור היזמים הקודם. אפילו חשבתי לברוח מעמק הסיליקון. אבל אז הבנתי משהו – אני עדיין אוהב את מה שאני עושה. מה שקרה באפל לא שינה את זה. עדיין הייתי מאוהב, והחלטתי להתחיל מחדש".

ג'ובס ייסד חברה חדשה, NeXT Computers, שפיתחה תחנות עבודה מתקדמות ויקרות, והשקיע 10 מיליון דולר ברכישת חברה אלמונית לאנימציה ממוחשבת מ-Lucasfilm, שמוכרת כיום בשם פיקסר. ב-1995 הופץ הסרט הראשון של החברה, Toy Story ("צעצוע של סיפור") ועולם סרטי האנימציה השתנה לבלי היכר. באוקטובר 2005 רכשה דיסני את פיקסר בעסקת חילופי מניות לפי שווי של 7.4 מיליארד דולר. ג'ובס, שקיבל 7% ממניות דיסני, הפך לבעל המניות הגדול בחברה ולחבר דירקטוריון.

"כל זה לא היה קורה לולא פוטרתי מאפל. זו הייתה תרופה מרה, אבל החולה היה זקוק לה. המשכתי רק בזכות העובדה שאהבתי את מה שעשיתי. הדרך היחידה לעשות דברים גדולים היא לאהוב את מה שאתה עושה. אסור להתפשר", אמר ג'ובס.

צעצוע של סיפור. "לא היה קורה לולא פוטרתי מאפל" צילום: בלומברג

המהפכות הגדולות

סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היו מוצלחות מאוד מבחינת ג'ובס, ואומללות בעבור אפל. למרות ההצלחה הראשונית עם המקינטוש, התעקשות החברה להיות היצרנית היחידה של המחשבים ומערכת ההפעלה שלה לא אפשרה לה להתמודד עם החברות הרבות שייצרו מחשבים זולים שהריצו חלונות או דוס (בשנות ה-80 קראנו להם "תואמי IBM").

מוצרים כושלים כמו הניוטון, מחשב כף היד הראשון, לא עזרו לשיפור מצבה. להנהלת אפל היה ברור שמשהו צריך להשתנות אם החברה רוצה לשרוד במאה הבאה. צריך איש חזון, משיח שיגאל אותה. והמשיח הזה היה אותו אדם שנבעט ממנה לפני קצת יותר מעשור.

ב-1996 הכריזה אפל שתרכוש את NeXT תמורת 429 מיליון דולר. המהלך סלל את חזרתו של ג'ובס לחברה והיה תחילתו של אחד המהפכים המדהימים בעולם הטכנולוגיה. בסופו, הפכה אפל מיצרנית מחשבי נישה כושלת לאחת מחברות מוצרי הצריכה מהמצליחות בעולם ולאחת מחברות התוכן החשובות בעולם. בדרך היא גם שינתה מהיסוד את הדרך שבה אנו שומעים מוסיקה, משתמשים בטלפון, צורכים תוכן דיגיטלי, משחקים ומתקשרים.

זמן קצר אחרי שובו לחברה מונה ג'ובס למנכ"ל זמני (תואר שבו החזיק עד 2000, אז הפך רשמית למנכ"ל קבוע), והחל לפעול לשינוי התנהלותה. התוצאות הראשונות נראה ב-1998 עם iMac, אחד המחשבים האישיים המצליחים בכל הזמנים שמכר 800 אלף יחידות בתוך חמישה חודשים. המחשב עוצב על ידי ג'ונתן איב, שאחראי לעיצוב המוצלח של האייפוד והאייפון.

מחשב iMac. הסנונית הראשונה צילום: מרסין ויצ'רי cc-by

היתה זו רק ההתחלה. 2001 הייתה מהשנים המשמעותיות בהיסטוריה של אפל החדשה. באותה שנה הציגה אפל את Mac OS X, מערכת ההפעלה החדשנית והמצליחה ביותר של החברה; פתחה את חנות אפל הראשונה (מתוך יותר מ-300 היום), והחלה את דרכה להפוך לענקית קמעונות עולמית; והשיקה את האייפוד, כיום נגן המדיה הפופולרי בעולם, שהפך את נגני ה-MP3 למוצר מבוקש בכל כיס.

בשנים שלאחר מכן נראה היה שכל תחום שאפל בוחרת להיכנס אליו עובר כמעט מיד מהפכה מן היסוד, שמציבה את אפל כמובילה שלו: 2003 פתחה החברה את חנות אייטיונז, חנות המוסיקה הדיגיטלית הראשונה שהראתה שיש פתרונות לפיראטיות ברשת; אייפון ב-2007 חולל מהפכה בעיצוב סמארטפונים ומערכות ההפעלה שלהם, וגרר אחריו יצרנים רבים; שנה אחר-כך חוללה חנות היישומים האפסטור מהפכה דומה בעולם האפליקציות הניידות; ורק בשנה שעברה הצליחה אפל, בעזרת האייפד, לפצח בהצלחה את השוק הטאבלטי הבעייתי ולהפוך אותו לדבר החם בעולם המחשוב. במקביל, המחשבים האישיים והניידים של החברה הפכו פופולריים משנה לשנה וכיום הם מדגמי המחשבים הנמכרים בעולם.

האייפון. אולי המכשיר המזוהה ביותר עם אפל כיום

"אף אחד לא רוצה למות"

על כל המהפכות האלו ניצח ג'ובס בעצמו, ששמר על מעורבות שוטפת ועמוקה בפיתוח המוצרים. החזון שלו, הדרישות שלו והפרפקציוניזם שלו הם אחראים מרכזיים לכיוון שבו נקטה אפל בשנים האחרונות, ולמוצרים הפופולריים שהיא מנפקת. מוצרים אלו הפכו את אפל לחברה שנערצת על-ידי מיליונים, ואת ג'ובס לכוכב העליון שלה, הנתפס בעיני הפאנבויז הרבים כאחד מבעלי החזון הגדולים ביותר של המאה ה-21.

אבל הטקטיקה שבה נוקטת אפל – מודל גן סגור במוצריה ושליטה מלאה של הפעילות המתרחשת תחתם, התנהלות כוחנית ולעיתים מתנשאת בעבודה עם חברות אחרות ומפתחים חיצוניים, תנאי עבודה נצלניים במפעלים שמייצרים בעבור אפל את המוצרים היקרים שלה – גרמו לרבים לראות בג'ובס כדמות שנואה, אשר פוגעת בחופש המידע של העולם הדיגיטלי. גם סגנון הניהול האגרסיבי עורר עליו לא מעט שונאים. "הוא נחשב לאחד מהאגומניאקים הבולטים בעמק הסיליקון", כתב עליו ב-2007 מגזין Fortune.

התנגדות זו לא הטרידה את ג'ובס במיוחד, ותחת הנהגתו רושמת החברה רווחים שרק שוברים שיא מרבעון לרבעון. אבל בחייו האישיים לא רווה ג'ובס נחת רבה כל-כך. ב-2004 הודיע ג'ובס לעובדי אפל שאובחן כחולה בסרטן הלבלב. הוא החלים אחרי שעבר הליך כירוגי מורכב המכונה ניתוח ויפל.

בשנים שלאחר-מכן איבד ג'ובס משקל רב, ובהופעותיו הציבוריות נראה לא פעם כחוש וגרום. בינואר 2009 הודיע ג'ובס שהוא סובל מאי-איזון הורמונלי ויוצא עקב כך לחופשת מחלה בת חצי שנה (במהלכה החליף אותו בניהול היומיומי של אפל סמנכ"ל התפעול של החברה, טים קוק). רק כשחזר ביוני אותה שנה התברר שבמהלך חופשת המחלה שלו עבר השתלת כבד.

ג'ובס בהשקת האייפד הראשון. נראה כחוש והעלה סברות על מצבו - אבל המשיך להציג מוצרים צילום: בלומברג

בינואר שעבר שוב הודיעה אפל כי ג'ובס יצא לחופשת מחלה, הפעם ללא הגבלת זמן. קוק שוב מונה לנהל את הפעילות השוטפת של החברה, בשעה שג'ובס עצמו נשאר מעורב בקבלת החלטות אסטרטגיות (וציטוטים ממנו אף נכללו בהודעות לעיתונות שפרסמה החברה). עם זאת, הפעם לא הייתה זו חופשה זמנית. לפני כחודש פרש ג'ובס סופית מתפקיד המנכ"ל, והעביר את המושכות לטים קוק. השבוע אפל השיקה בלעדיו את האייפון 4S, הדגם החדש של הסמארטפון. אף על פי שנשאר בתפקיד יו"ר, ג'ובס כנראה כבר ידע שימיו ספורים. הלילה, הודיעה אפל שהוא הלך לעולמו.

"אף-אחד לא רוצה למות", אמר ג'ובס באותו נאום מפורסם בסטנפורד, שנה אחרי שאובחן לראשונה כחולה סרטן. "אבל המוות הוא היעד שכולנו חולקים. אף-אחד מעולם לא נמלט ממנו. וכך זה צריך להיות, כי המוות הוא כנראה ההמצאה הטובה ביותר של החיים. הזמן שעומד לרשותכם מוגבל, ואתם לא רוצים לבזבז אותו בלחיות חיים של מישהו אחר. אל תתנו לרעש של דעות האחרים להחריש את הקול הפנימי שלכם. והכי חשוב, מצאו את האומץ ללכת אחרי ליבכם והאינטוציה שלכם. הם כבר יודעים מה אתם באמת רוצים לעשות. כל הדברים האחרים הם משניים".