דו"ח טכנולוגי: אריק שמידט יוצא מהתפקיד - והסודות יוצאים מהמגירה
ספר חדש טוען שמנכ"ל גוגל, שיעזוב מחר את תפקידו, ביקש מצוות החיפוש של החברה להעלים מידע על תרומות שהעביר לפוליטיקאים. וגם: כמה גולשים פעילים יש לטוויטר, והמדריך למתקומם הדיגיטלי המתחיל
"אם יש לך מה להסתיר, אל תעשה את זה ברשת"
זוכרים את האמירה הזו של אריק שמידט, מנכ"ל גוגל היוצא? אותו אדם שטען שהפרטיות תיעלם מחיינו, ושאולי בעתיד נשנה זהות כשנעבור את גיל 18, כדי שלא ניפגע מהמידע שהוא מתעקש שגוגל חייבת לאסוף עלינו? ובכן, נראה שיש לקטלג את האמירה ההיא תחת הקטגוריה "עושה מעשה זמרי ודורש שכר כפנחס".
ספר חדש שעוסק בגוגל, In The Plex, מתאר כיצד ניסה שמידט לשכנע את המהנדסים בגוגל למחוק מתוצאות החיפוש של האלגוריתם המפואר שלה את העובדה שהוא העלה תרומה פוליטית למישהו. לא ברור למי, כי כמו כל מנהל חשוב, שמידט תורם לשני הצדדים במפה הפוליטית.
שריל סנדברג, היום הסמנכ"לית התפעולית של פייסבוק ואז בתפקיד בכיר בגוגל, מנעה את יישום בקשתו של שמידט, ללא ספק למזלו - רק חסר היה לו שדבר כזה היה נחשף בזמן השימועים הצפויים שלו לקראת מינויו לתפקיד מזכיר הסחר. כל זה קרה בתקופה שבה גוגל העמידה פנים שאין לה שליטה על האלגוריתם שלה ושהיא לא מתערבת בתוצאות החיפוש. בשנה האחרונה העמדת הפנים הזו הופסקה.
שריל סנדברג. מה ניסה שמידט להסתיר? צילום: בלומברג
בחדשות פרטיות מפוקפקות אחרות מתוצרת גוגל, CNN פרסמה בסוף השבוע ידיעה שעל פיה החברה עומדת להשיק בקרוב שירות בעייתי חדש, שיאפשר למשתמש לצלם אדם ולבצע עליו חיפוש מיידי. גוגל תזהה את האיש, על פי מאגר התמונות שהיא כבר אינדקסה, ותתן עליו את כל הפרטים האפשריים.
על פי הדיווח, גוגל ליוותה את הידיעה במילות ההרגעה הרגילות שלה על כך שהגולשים יוכלו שלא לחשוף את פרטיהם. כלומר - אם הם במקרה ישימו לב שגוגל משתפת אוטומטית את המידע האישי שלהם, ויחליטו לעשות משהו בנידון. עד כאן, הכל רגיל.
אבל אז התחילו הדברים להתחרבש. גוגל, שנמצאת על הכוונת של ה-FTC ושתצטרך לעבור בדיקות פרטיות מדי שנתיים כדי לוודא שהיא לא הופכת את הסודות שלכם לדולרים שלה, הכחישה בתוקף את הידיעה, אמרה שלא היו דברים מעולם, וטענה שדבריו של הבכיר שלה שרואיין על ידי CNN הוצאו מהקשרם.
נשמע משכנע, עד ששומעים את התגובה של CNN: שמדובר היה בראיון מתוכנן מראש, שנציג יח"צ של גוגל נכח בחדר בזמן הראיון ולא התלונן על כלום, שיש לה הקלטה של הראיון, ושהיא עומדת מאחורי כל מילה שהיא כתבה. במילים אחרות, מישהו כאן משקר.
ניצול של מידע פנים? בסך הכל הבעתי אמון בפייסבוק!
פייסבוק פיטרה לאחרונה עובד בכיר שלה, אחד מייקל בראון, בשל מה שנראה על פניו כמו ניצול לרעה של מידע פנימי. בראון, עובד במחלקה התאגידית של הטרשת החברתית, רכש ערמה של מניות פייסבוק דרך איזה שוק מפוקפק לסחר במניות של חברות בלתי סחירות. לטענת בראון, הוא אכן קנה את המניות בספטמבר 2010, אבל עשה זאת עם כל הכוונות הטובות המקובלות - כלומר, להתעשר מסחר באוויר. הוא הגדיר את זה כ"הבעת אמון בפייסבוק".
אחרים, ציניים טיפה יותר, חשבו שיש במהלך הזה קצת יותר מכוונות טהורות. על פי כמה טענות, בראון רכש את המניות כשידע שפייסבוק עומדת לבצע עסקה סיבובית מסובכת עם גולדמן סאקס, כדי למכור את המניות. בראון לא יכול היה לדעת בספטמבר שהעסק יסתבך, שהרגולטורים ישמיעו קולות של התערבות, ושבסופו של דבר גולדמן תגביל את הרכישה של מניות פייסבוק למי שאינם אזרחי ארה"ב. הוא פשוט רצה לקנות מניות כי היה לו מידע פנימי על כך שהמחיר שלהן צפוי לעלות בקרוב.
על פי כמה מומחים לנושא, סביר להניח שבראון עבר על כמה וכמה חוקים פדרליים. מה שמעלה את השאלה למה פייסבוק מסתפקת בפיטוריו, ולא מדווחת על מעלליו של מר בראון לרשויות.
אז כמה אנשים באמת גולשים לטוויטר?
מייסד טוויטר ג'ק דורסי. פחות גולשים פעילים ממה שנהוג לחשוב צילום: בלומברג
מייסד טוויטר ג'ק דורסי. פחות גולשים פעילים ממה שנהוג לחשוב צילום: בלומברג טוויטר הוא שירות חברתי חביב, במיוחד על מאמצים מוקדמים. אבל עד כמה הוא באמת חשוב? כלומר, הוא חשוב מבחינת זה שלא מעט אנשים חשובים כתבו בו, אבל כמה אנשים באמת חשופים למה שנכתב בו? כמה אנשים באמת משתמשים בטוויטר?
האתר טוען שיש לו קרוב ל-200 מיליון משתמשים רשומים. זה נתון מרשים במבט ראשון, עד שקולטים שמדובר בעצם ב-200 מיליון חשבונות, לא 200 מיליון משתמשים. אני מכיר כמה וכמה אנשים שיש להם יותר מחשבון טוויטר אחד, לפעמים יותר משניים.
מישהו עם גישה ל-API של טוויטר החליט לבדוק את הנושא. הוא גילה נתונים מעניינים: רק כמחצית מהחשבונות של טוויטר עוקבים אחרי שניים או יותר חשבונות אחרים. רק כ-10% מהחשבונות עוקבים אחרי יותר מ-50 משתמשים. במספרים, רק 56 מיליון חשבונות עוקבים אחרי שמונה ומעלה.
מנגד, שני חשבונות עוקבים אחרי יותר מחצי מיליון חשבונות אחרים (הערכה: מדובר בבוטים, אין מצב שמישהו יכול אשכרה לעקוב אחרי מספר כזה); וכ-1.5 מיליוני חשבונות עוקבים אחרי יותר מ-500 איש, משימה לא קלה גם כן.
בפייסבוק נוהגים לומר שאם אין לך עשרה חברים לפחות, לא סביר שתשאר שם. על פי הקריטריון הזה, מספר המשתמשים בפועל של טוויטר קרוב הרבה יותר ל-56 מיליון מאשר ל-200. מצד שני, אלה 56 מיליון חשבונות מושקעים, שלאנשים שעומדים מאחוריהם בדרך כלל יש מה לומר.
לידיעת המהפכן המתחיל
בוקר טוב! הגעת למסקנה שהשלטון בארצך מושחת/ראש הממשלה שולט בכלי התקשורת/קבוצה של אוליגרכים מקושרים למשטר שולטת בכלכלה/ למשטרה החשאית יש סמכות להעלים אותך בלי לדווח לאף אחד/אחר (הכנס סיבה כאן). אז החלטת שהגיע הזמן לעשות משהו בנידון, כי זה מאוד פופולרי לאחרונה. תשאלו את לוב, מצרים ותוניסיה.
יפה. יש רק בעיה אחת, מעבר לסיכוי הקל שתיהרג: השימוש ברשת ובסלולר איננו בטוח במשטר דיקטטורי, וגם בכמה שאינם מוגדרים כאלה. לא מעט שלטונות לא אוהבים דיסידנטים: תשאל מה קרה לבחורה שאיזה שדרן כדורגל ניסה לאחרונה להקדיש לה משחק, או לברנש שהדליף סרטון שמוכיח שמסוקים אמריקאים קיצרו את חייהם של עיתונאים.
אי לכך ובהתאם לזאת, עמותת Access האמריקאית הוציאה מדריך שמטרתו לאפשר לאנשים לשמור על תקשורת בטוחה. הוא כתוב באנגלית, וברוח הזמנים יש לו גם מהדורה ערבית. הם מזהירים מפני שימוש בפייסבוק, שהיא לא בטוחה בעליל, ממליצים על ג'ימייל (משום שהוא מאובטח אוטומטית ב-HTTPS), ומזכירים שוב ושוב שמכשיר הסלולר הוא מכשיר איכון - ומציין את מיקומך מאות פעמים ביום.
אם מתנגדי משטר ילמדו את זה, סביר להניח שיהיה להם קל יותר לשרוד. כמובן, יש גם סיכוי שהקבוצה שלהם מכילה איזה שטינקר בזוי של שירותי הבטחון, אבל עם זה קצת יותר קשה להתמודד.
המהפכה בתוניסיה צילום: רויטרס
קצרצרים
חדשות טובות מתוניסיה: הממשלה החדשה הלאימה את אורנג', או ליתר דיוק 51% מהסניף המקומי. המהלך היה חלק מנסיונה של הממשלה לברר מי גנב מה תחת הקלפטוקרטיה היוצאת, ולהחזיר את הרכוש לעם. וראה זה פלא, 51% מהמניות של סניף אורנג' המקומי שייכות לחותנו של הרודן היוצא, בן עלי. איזה צירוף מקרים. עד כה ביצעה הממשלה החדשה כ-110 החרמות כאלה. כשמבקרים במרכזי שירות של חברות סלולריות, מתחשק לפעמים לאמץ כמה מהרעיונות הנבונים של המהפכות במדינות ערב.
ממשלת ניגריה, מצדה, לא הצליחה להעביר שורה של חוקים שתכננה, שמטרתם היתה הפיכת הונאות רשת לבלתי חוקיות. בחדשות אחרות, השמש נוטה לזרוח במזרח. לכישלון הזה צפויות להיות השלכות ארוכות טווח על פיתוח הסחר המקוון במדינה, כמו גם על שאריות שמה הטוב.
דיווחנו לפני מספר ימים על כך שחוקר אבטחה, מוחמד חסן, טען שמצא רוגלה מסוג Keylogger על שני מחשבים שקנה מסמסונג. חסן גם ציטט איזה מנהל של סמסונג שאמר לו שהתקנת הרוגלה היא מדיניות של החברה. סמסונג הכחישה נמרצות והודיעה שמדובר בתקלה של תוכנת האבטחה של חסן, שמזהה תיקייה תמימה כתיקייה של תוכנת הריגול. יצרנית תוכנת האבטחה, GFI, הודתה בסוף השבוע שמדובר בפאשלה שלה, התנצלה עמוקות, והודיעה שהיא כבר עדכנה את התוכנה. נמשכים החיפושים אחרי שרידי המוניטין של חסן.
מורה משיקגו מוצאת את עצמה מול חקירה משמעתית, לאחר שהיא חשבה שהתסרוקת של אחת מתלמידות כתה ב' שלה מצחיקה למדי - יש להודות שהיא אכן משונה משהו - ועל כן צילמה את הילדה והעלתה את התמונה לפייסבוק כדי ששאר חבריה יוכלו גם הם לצחוק על הילדה בת השבע. תגובות מלגלגות רבות נרשמו. אמה הזועמת של הילדה הגישה תלונה, ושוקלת גם לתבוע. לפי שעה המורה מסרבת להתנצל בפני הילדה. המלצת המדור: לשלוח אותה לתפקיד שלא מצריך מגע עם בני אדם, כמו ניהול צוות פרסום.
ולקינוח, עוד חדשות מדארפה, סוכנות המדענים המטורפים של הפנטגון. הפעם עובדים שם במרץ על פתרון חדש לפציעות הכוללות אובדן יד או רגל. עד כה, פציעה כזו היתה מוציאה את החייל משירות קרבי, אבל צבא ארה"ב מתקשה כבר שנים - מאז המלחמה בעיראק - לעמוד ביעדי הגיוס שלו, ולא כל כך יכול להרשות לעצמו לוותר על חיילים מיומנים. יש פתרון! דארפה הוציאה מכרז לזרועות תותבות רובוטיות, שמטרתן להפוך את החייל הפגוע לחזק יותר, מהיר יותר, וטוב יותר. מה יחשבו על זה החיילים, זו כבר שאלה נפרדת. עוד במחזה שהועלה בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית התלוננו חיילים על כך שהסגל הרפואי רואה אותם רק כחלקים של מכונה, ונבעתו לשמוע שלממסד הצבאי יש תוכניות גם כלפי הגופות שלהם - הן, לפי המחזה, אמורות לשמש כחלק ממתרס.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
