דו"ח טכנולוגי: דור הסחת הדעת

הצילו, אנחנו לא מצליחים להתרכז

לפני שני עשורים סיפרו לנו בהתרגשות שמחשבים יהפכו לכלי חינוכי מוביל שישנה את העולם. אולי זה עוד יקרה. בינתיים, שלא במפתיע, הם משמשים יותר ככלי בידורי. כיוון שהם מאפשרים למשתמש לצפות במה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, ומחזיקים בשאר יכולות שמשאירות את הטלוויזיה בענן גדול של אבק - הם גם ממכרים יותר ממנה. במצב שבו התקשורת היא רב-כיוונית ובלתי פוסקת, יכולת הריכוז של תלמידים וסטודנטים במטלות שהם צריכים למלא יורדת למינימום מדאיג.

התלמידים מאבדים ריכוז צילום: shutterstock

התלמידים עצמם מתחילים לשים לב, ולהאשים את הסחות הדעת המרצדות בחוסר יכולת הריכוז שלהם. פייסבוק היא אויב מוכר לרבים מהם. מחקר גרמני מצא שמשחקי מחשב פוגעים בריכוז, ביכולת השינה, וביכולת למידת אוצר המילים בקרב תלמידים – אולי בגלל שמשחקי מחשב נראים הרבה יותר מתמרצים מרשימת מילים עבשה. אבל שינה ומנוחה, כמו גם שעמום, הם מצב אנושי הכרחי, וזה משהו שקל מאוד לשכוח. 

ונעבור לבעיות בצד השני של טווח הגילאים.

אל תשכחני לעת זקנה

ממשלת בריטניה עומדת לקצץ בשירותים לאזרחיה (או במילים מכובסות, "לקצץ בתקציב") בהיקף הגדול ביותר מאז שנות השמונים. הממשלה החליטה, במהלך הגיוני מבחינתה, שהחלק המרכזי של הקיצוץ יתבצע על ידי העברת כמה שיותר שירותי ממשלה לרשת. זה חוסך בכוח אדם, בהוצאות על כוח אדם, ומעבר לכך השירותים זמינים מסביב לשעון ובדרך כלל גם יעילים יותר.

בקיצור, הכל – מהלוואות סטודנטים ועד קצבאות זקנה, חידוש רשיונות נהיגה ועוד – עולה לרשת. יש בעיה עיקרית אחת: הקשישים לא כל כך יודעים איך להסתדר עם כל הבלגאן הזה. קבוצות שדולה של קשישים הצביעו על עובדה בעייתית: בבריטניה חיים כ-6 מיליוני קשישים מעל גיל 65 שאין להם חיבור לאינטרנט.

מבוגרים, בודדים - ורבים מהם מנותקים מהרשת צילום: shutterstock

והצרה האמיתית היא שמדובר בדיוק באנשים שנזקקים לסיוע ממשלתי רב ככל האפשר: רבים מהם עניים וסובלים מבדידות חברתית גם כך. דובר של אחד הארגונים הפועלים למען קשישים בבריטניה, Age UK, אמר כי הארגון שלו עושה כמיטב יכולתו כדי לחבר אותם לרשת. אבל, לדבריו, צריך להכיר בכך שחלק מהם, אולי אפילו חלק גדול, לא יצליח לבצע את המעבר. אחרי הכל, חיבור לרשת דורש השקעה ראשונית ויקרה למדי במחשב ותוכנות, כמו גם השקעה חודשית בספקית.

השר האחראי מטעם הממשלה אמר שהצורה המדורגת שבה לונדון מתכוונת להעביר את השירותים לאינטרנט תבטיח שהשירותים לקשישים יעברו אחרונים, שהיא תעשה כמיטב יכולתה כדי ללמד אותם כל מה שהם צריכים, ושבכל מקרה הם יוכלו למלא טפסים דיגיטליים בסניפי הדואר. אשרי המאמין. 

המהפכה לא תבוא מפייסבוק

לפני כחודש וחצי עורר מלקולם גלאדוול סערה, כשכתב מאמר מנומק בניו יורקר שבו אמר שאם מישהו רוצה לארגן מהפכה, כדאי שיסגור את פייסבוק וטוויטר ויילך לשבת עם החברים האמיתיים שלו. רק אנשים שבאמת אכפת להם ממך יעמדו איתך מול האויב.

המאמר של גלאדוול הותקף מכל עבר, דבר שהוא מורגל בו ומתקבל הרושם גם נהנה ממנו. בינתיים, מצטברות ראיות נוספות לכך שהוא צדק. האופוזיציה המצרית – יצור מעורר לעג או חמלה, תלוי בנקודת מבטך – עשתה המון רעש ברשת לאחרונה. היא מנסה להוביל שינוי בחוקה שימנע מהשליט שם ב-27 השנים האחרונות, חוסני מובארק, להעביר את השלטון ישירות לבנו גמאל, המכונה ג'ימי.

האינטרנט לא אמור להדאיג אותו. מובארק צילום: איי פי אי

בעוד שבוע ייערכו בחירות-הדמה הרגילות במצרים, שאחריהן צפוי מובארק להחליק את בנו אל הכס. מה יש, רק לאסדים מותר? האופוזיציה העלתה שורה של עצומות פייסבוק, שזכו לכמות נכבדה של תמיכה, משהו כמו רבע מיליון חותמים.

אבל, כפי שגילו בארץ הפעילים למען שחרור גלעד שליט, תמיכה ברשת לא עולה כסף, וקל מאוד לקבל אותה. להוציא אנשים לשטח זה כבר הרבה יותר קשה, במיוחד אם הם מכורים לפייסבוק ולטוויטר. האופוזיציה המקוונת לא מצליחה להתארגן בשטח. זה לא שאין מאבקים: האיגודים המקצועיים במצרים יצאו לכמה שביתות גדולות לאחרונה, שזכו להצלחה יחסית. אבל האופוזיציה לא הצליחה ללכת בעקבותיהם.

יש, כמובן, בעיות אובייקטיביות. המועמד של האופוזיציונרים היחסית-ליברלים הוא מוחמד אל ברדעי, לשעבר יו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, דמות חיוורת ולא מרשימה במיוחד. האופוזיציה היעילה יותר ברשת המצרית מגיעה מכיוון האחים המוסלמים. הליברלים לא מסתדרים איתם, מסיבות מובנות. גם העובדה שהמשטרה לא בדיוק מהססת להרוג פעילי אופוזיציה, גם כאלה מקוונים, לא מסייעת למאבק.

ועדיין, במבחן התוצאה יש המון רעש ברשת, ומעט מאוד השפעה בשטח. אחרי הכל, עצם הכתיבה בפייסבוק היא הוצאת קיטור, עכשיו צריך גם לצאת החוצה? ועוד במזג האוויר הזה?

הדיילי שואו

רופרט מרדוק רוצה, מטרה נעלה בפני עצמה, שאנשים ימשיכו לשלם עבור תוכן. הוא רוצה בכך מסיבותיו האנוכיות, כמובן, כי הוא איל עיתונות, אבל כנראה שהוא באמת מאמין שרצוי שישלמו לכותבים, כדי לא להוריד את המקצוע לזנות.

כדי להשיג את המטרה הזו, חבר מרדוק אל סטיב ג'ובס, וקנה את חזון "האייפד כמציל העיתונות" של האחרון. ג'ובס, כמובן, מעוניין להעביר בדרך הזאת כמה שיותר הכנסות אליו, אבל זה חלק מהג'וב. אז השנייים האלה משלבים ידיים.

לפי הדיווחים, ששבו לככב ברשת בזמן האחרון, מרדוק מנהיג את המאמץ להוציא את The Daily, העיתון הראשון שלא תהיה לו מהדורת רשת או מהדורת דפוס, ויהיה זמין רק באייפד. העיתון – שה"ניו יורק טיימס" מדווח שכבר הושקעו בו 30 מיליון דולר ויש לו כ-100 עובדים – משלב בין עבודת הכתיבה והעריכה של האימפריה של מרדוק, ניוז קורפ, ובין היכולת ההנדסית של אפל. התוצאה הסופית אמורה להיות עיתון מתעדכן ללא הרף, שיתוכנן מלכתחילה כך שיכיל מולטימדיה.

המיזם החדש צפוי לסבול מהבעיה הישנה של כל תוכן מוגן: ברגע שאין גישה פתוחה אליו, אחרים לא יכולים לצטט אותו. התוכן מוגן, אבל יכולת ההשפעה שלו מוגבלת קשות. אם אפל תאמץ את הדיילי כמוצר שלה, מצד שני, סביר שקוראים לא יחסרו לו. יש לה לגיונות על גבי לגיונות של פנאפלים נאמנים.

חובר לג'ובס. מרדוק צילום: בלומברג

קצרצרים

גוגל מפעילה מזה זמן שירות שמאפשר לבצע שיחות טלפון באמצעות ג'ימייל. לאחרונה היא הוסיפה לו, בשקט, שירות שמאפשר גם להקליט את השיחות. השירות פועל רק במקרה שמתקשרים אליך, לא כשאתה יוזם את השיחה. עדיין, שימושי למי שצריך להקליט שיחות ואין לו כוח לרכוש את החומרה והתוכנה הנדרשים.  

האייפד מגיע לסין, ותושבי הממלכה האמצעית יכולים לצפות למשהו חריג מהמכשיר הקסום והמהפכני: הוא יעבור לא רק את הצנזורה של אפל, אלא גם את הצנזורה המחמירה לא פחות (אם כי הפכפכה פחות) של המפלגה הקומוניסטית. רק כמחצית מהאפליקציות באפסטור זמינות בגרסה הסינית, ושורה של מפתחים החליטו לוותר על התענוג, בעיקר בשל קשיי שפה.

לא מתנה מומלצת, מסתבר

אם אתם שוקלים להעניק גאדג'ט כמתנה, הקפידו שהוא לא יהיה מסגרת דיגיטלית לתמונות. מסתבר שאנשים ממש שונאים אותן ולא מרגישים הכרת תודה כלפיכם אחרי שנתתם אותן. עוד ברשימת הגאדג'טים שבאמצעותם תעליבו את היקרים לכם: רוחץ רגליים, בלנדרים, וגם מכונות גילוח זה לא מה שהיה פעם. הבריטים מחליפים מדי שנה מתנות שקיבלו בשווי של כמיליארד ליש"ט, שזה בערך 5.8 מיליארד ש"ח. אל תהפכו לחלק מהסטטיסטיקה.

המחאה כנגד "סורקי הפורנו", שעליה דיווחנו בשבוע שעבר, תופסת תאוצה, ומשכה את תשומת הלב של הנשיא אובמה. לדבריו, השיטות החדשות, שכוללות בחירה בין צילום חושפני או מישוש אינטימי בידי מאבטח, הן הכרחיות לפי מומחי ביטחון. עם זאת, הוא ביקש מהמחלקה לביטחון המולדת למצוא שיטות פולשניות פחות. השאלה המתבקשת היא מתי נצטרך לעבור בדיקה פרוקטולוגית. אחרי הכל, מחבל יצירתי במיוחד כבר הגיע לראיון עם הנסיך הסעודי הידוע לשמצה נאיף, האחראי על המשטרה והמודיעין שם, כשהוא מסתיר פצצה במעיו.

מייקל ווייט, מתכנת מקליפורניה, הפך עצמו, שלא לגמרי בטובתו, למקור ידיעות חשוב: הוא פתח לפני שנים את האתר iCasualties.org, שמדווח על האבידות האמריקאיות בעיראק ואפגניסטן. זה היה בתקופה שג'ורג' בוש הודיע ש"המשימה הושלמה", ו-ווייט חשב שלא תהיה לו הרבה עבודה. אנחנו יודעים איך זה נגמר. שתי המלחמות המלוכלכות עד למאוד כבר עייפו את הציבור, ירדו מהכותרות, והתרומות שמקבל ווייט צנחו. ועדיין הוא שם, עושה עבודת קודש ומתעד.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"