כשתפגשו רכב זר ומסתורי: צי גוגל סטריט ויו כבר כאן
אחרי שתיעדו 32 מדינות ברחבי העולם רכבי מיפוי הרחובות של גוגל הגיעו לישראל. ל"כלכליסט" נודע כי החברה פנתה למשרד הביטחון שטרם החליט אם לאשר את הבקשה
סיור מלא ברחובות תל אביב, ירושלים וחיפה לבחינת נדל"ן או לתכנון מסלולים תיירותיים הוא כנראה רק עניין של זמן. ל"כלכליסט" נודע שענקית החיפוש גוגל בוחנת את כניסתו של שירות סריקת הרחובות התלת-ממדי שלה לישראל. רכבי צילום הרחובות של שירות גוגל סטריט ויו (Google Street View) כבר נחתו בישראל.
הרכבים, שמצוידים במערכות צילום מתקדמות, יסרקו כל פינה בערים המרכזיות וישלבו את הצילומים במפות גוגל. אם אכן יושק השירות בישראל, תהיה זו דריסת הרגל הראשונה של הסטריט וויו במזרח התיכון. כיום שירות הרחובות המצולמים של החברה פעיל ב-32 מדינות, רובן במרכז אמריקה ובמערב אירופה. בימים אלו סורק צי רכבי הצילום של גוגל את רחובות דרום קוריאה, יוון, אוסטריה ובלגיה.
מומחים לרגולציה: גוגל יכולה להתחיל לפעול
לאחרונה הודיעה גוגל על מינויו של דורון אבני, לשעבר היועץ המשפטי של הרשות השנייה, לתפקיד מנהל המדיניות בשלוחה הישראלית שלה. במסגרת התפקיד החדש יהיה אבני אחראי על בחינת התהליך הרגולטורי הרלבנטי להפעלת סטריט ויו בישראל.
עדיין לא נקבע תאריך לתחילת הפעלתו של השירות בישראל. מגוגל לא נמסרה תגובה לידיעה. מהרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע של משרד המשפטים נמסר כי לא קיבלו בקשה להפעלת שירות סטריט ויו. לדבריהם, "ככל שגוגל תפנה לרשות בבקשה היא תיבחן בהתאם לדרישות חוק הגנת הפרטיות". עם זאת נודע כי גוגל פנתה למשרד הביטחון בבקשה לאשר את הפעלת השירות בישראל. במשרד טרם אישרו את הבקשה והעבירו את הטיפול בה לגורמי הביטחון השונים.
רחוב בניו יורק דרך גוגל סטריט וויו
מומחים לרגולציה בישראל מעריכים כי גוגל לא תידרש להתאמות חוקיות מיוחדות בתחום כדי להתחיל בהפעלת
השירות בישראל. עו"ד דותן ברוך, ראש מחלקת אינטרנט במשרד ברנע ושות', אומר כי במקרה זה אין כל תהליך רגולטורי מחייב, אלא בעיקר צעדים וולונטריים מצד החברה. עו"ד חנן אפרים, שותף במשרד אפרים, קטן וינשטיין, אומר כי להערכתו אין כל מגבלה ביטחונית שניתן להשתית על גוגל מעבר לאיסורים הקיימים על צילום בישראל, למשל של בסיסי צה"ל.
אתמול היה אפשר לקבל רמז למדיניותה של גוגל בנושא רגולציה ופרטיות בכנס בנושא שנערך בירושלים. "אנחנו לא נדפוק על דלת כל בית ונשאל אם אפשר לצלם", אמר בכנס סגן נשיא גוגל פיטר פליישר, כשנשאל על הביקורת נגד הסטריט ויו.
קבלת הפנים של הסטריט ויו בעולם: חקירות והגבלות
גוגל החלה בפרויקט סטריט ויו בשנת 2007 בערים נבחרות בארצות הברית במטרה לספק לשירותי המפות שלה תמונות רחוב מדויקות. כבר עם השקתו זכה השירות לביקורות על הפרות פרטיות, כשאנשים מתלוננים על צילום לתוך הבתים שלהם ועל תיעוד אקראי של אירועים מביכים או פליליים. לדרישת הרשויות במדינות השונות שבהן החל לפעול הסטריט ויו, החלה גוגל לטשטש אוטומטית פנים של אנשים בתמונות. בנוסף, היא החלה לפרסם מראש את מסלולי הנסיעה של רכבי הצילום שלה, ואף צנזרה מראש מקומות רגישים, כמו מקלטים לנשים מוכות. במקביל טענה גוגל כי כל הצילומים שלה מבוצעים בשטחים פומביים, ולכן כל המצולם הוא ברשות הציבור.
שירות הסטריט ויו סיבך את גוגל בסערה ציבורית בינלאומית בסוף חודש אפריל השנה. אחד הבלוגים הרשמיים של החברה פרסם כי בנוסף לצילום הרחובות, הרכבים גם אוספים מידע על רשתות אלחוטיות. לאחר חקירה הסבירה גוגל שהיה עשוי להיאסף מידע מרשתות לא מוצפנות, אך שהוא אינו מכיל פרטים אישיים או סיסמאות. מאוחר יותר היא הודתה כי אכן שמרה בשוגג מידע אישי, וכי הכניסה נהלים חדשים כדי לוודא שמדיניות הפרטיות שלה תחודד. בינתיים הספיקו כמה מדינות לפתוח בהליכים נגד החברה. בגרמניה נאלצה החברה לאפשר לתושבים להכניס את כתובתם לרשימת "לא לצילום". בצ'כיה נאסר עליה לצלם עד שתנמיך את המצלמות, וכן היא הוגבלה לערים מרכזיות בלבד. באוסטרליה, באיטליה ובספרד נפתחו חקירות פליליות נגד גוגל, ובקוריאה הדרומית פשטה המשטרה על משרדי גוגל.
