המשבר נגמר? לחברות הישראליות יש יותר סיבות לחייך

בשבועות האחרונים הפכו מדורי ההייטק בעיתונים למקום משכנם של פנים מחייכות, לחיצות ידיים ותחושת אופטימיות. גיוסים של מיליונים, מחשבות מחודשות על הנפקות וספקולציות על רכישות ענק נהפכו לעניין שמדווח בכל יום, ולנחלתן של חברות רבות בתעשייה.

תעשיית האינטרנט הישראלית, למשל, זוכה לעדנה. בשבועות האחרונים ביצעו חברות אינטרנט ישראליות גיוסים מרהיבים: יוטסט, שפיתחה אתר למיקור חוץ של בדיקות תוכנה, גייסה 13 מיליון דולר. גם חברי מועדון הגראז' גיקס גייסו יחד כ־8.5 מיליון דולר: סכום זה נחלק בין פייס.קום של היזמים גיל הירש ואדן שוחט, שגייסה 4.3 מיליון דולר ממנוע החיפוש הרוסי יאנדקס, ובין חברת אינוביד של צביקה נטר וטל חלוזין שגייסה 4.1 מיליון דולר. אותה תעשייה גם רשמה בתקופה האחרונה שלושה אקזיטים במכפילים נאים, שניים מהם לענקיות אינטרנט שלא רכשו חברות ישראליות זה שנים: 5min שנמכרה ל־AOL בכ־70 מיליון דולר, דאפר שנמכרה ליאהו בכ־50 מיליון דולר, וטגריטי שנמכרה למקגרו היל בכ־30 מיליון דולר.

חברות סטארט־אפ שתפחו אחרי שנת חורף לממדים מבהילים בוחנות לפתע הנפקה ראשונית. אימפרבה, אופטיר, ברייטסורס - כולן שוקלות הנפקות נאסד"ק במאות מיליונים, ועוד עשרות אחרות פוזלות להנפקות צנועות יותר בתל אביב, ויש להן על מה להתבסס. ההנפקות האחרונות של חברות שבהן מעורבים ישראלים נחשבות לסיפור הצלחה, בינתיים. מניית מדיהמיינד (לשעבר אייבלאסטר) עלתה בכ־26% מאז ההנפקה בחודש אוגוסט, ומאז ההנפקה של קליק־טק של אראל מרגלית עלו מניותיה ב־80% בקירוב. גם הספקולציות על רכישת רדוור בכמיליארד דולר בידי IBM או HP, ושגרמו לזינוק חד במניות החברה, התפשטו כאש בשדה קוצים לחברות בורסאיות שכנות. כעת השמועות מדברות על רכישת החברות מלאנוקס, וולטייר ואפילו קומברס.

אז האם עידן ורוד לפנינו? הנתונים שמשחרר בזהירות איגוד קרנות ההון סיכון האמריקאי לרבעון השלישי של השנה בהחלט מספקים סיבה לאופטימיות זהירה מאוד. הרבעון שחלף מסמן מגמה של התייצבות בשוק ההנפקות של חברות הייטק, ולפיו ברבעון השני ברציפות כלל הגיוסים עולה על מיליארד דולר, נתון שלא נרשם מאז 2007. עם זאת, לחברה שנעדרת סיכוי להנפקה אלא בונה על רכישה אין סיבה רבה מדי לאופטימיות. הרבעון השלישי מייצג שיפור מה ביחס לרבעון השני בהיקף הרכישות ובמספרן, אך אינו נחשב לרבעון הטוב מבין שמונת הרבעונים שחלפו. ייתכן כי הדבר נובע מבחירה של חברות רבות ללכת להנפקה בנאסד"ק, בחירה שגם כיום רחוקה מרובן המוחלט של חברות ההייטק הישראליות.