סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: מחיר הקידמה
גל ההתאבדויות במפעל פוקסקון בסין נמשך, והלחץ עליה ועל אפל גובר. בפייסבוק מנסים להרגיע את הרוחות, אך לא חוששים למעמדם. וגם: שלל קישורים ומאמרים על אינטרנט והשפעתו על חיינו
08:0304.06.10
על מוות וגאדג'טים
מפעל פוקסקון בסין, שמייצר מגוון רכיבי מחשב וגאדג'טים עבור אפל, HP, Dell, מיקרוסופט ותאגידים אמריקניים נוספים, החליט להילחם במגפת ההתאבדויות של עובדיו בצורה יצירתית: העובדים ייאלצו לחתום על הסכם האוסר עליהם להתאבד, אבל אם יעשו זאת - החברה אינה אחראית וככל הנראה לא תשלם פיצויים למשפחתו. בנוסף, היא שומרת לעצמה את הזכות לאשפזו. זאת ועוד, החברה פרשה רשתות בטחון סביב המבנים, כדי למנוע קפיצות אל המוות, וכן הואילה להעלות את משכורותיהם של העובדים ב-30%, כך שמעתה הם יקבלו כ-175 דולרים בחודש. על פי הכתבה הזו מאתר דר שפיגל - כלום לא השתנה.
הציבור והתקשורת בסין לא מתייחסים לפרשת פוקסקון בקלות ראש, וחלקם אפילו קוראים להחרים את מוצריה של אפל. אבל בארה"ב המצב שונה בתכלית: ב-Salon רואים בכל העניין עדות נוספת לכך שמשהו מסריח בסין, ופארחד מאנג'ו חושב שחלק מהאחריות צריכה להיות מוטלת על הצרכנים, אבל שולל חרם על אפל; זה ישבש את החיים לאמריקנים. ולמי שתוהה מדוע נטפלים דווקא לאפל ולא HP? הסיבה היא שמעריציה הם כמעט היחידים שעסוקים בחישובים שמטרתם להפחית בחשיבות וחומרת העניין.
פוקסקון. עבדות מודרנית? צילום: בלומברג ובעיתוי מקרי, סטיבן פריי, אוהד אפל ותיק ומוצהר, מסביר שתגובות שטנה שכוונו כלפיו וכלפי החברה גרמו לו לסגור את הטוקבקים לפוסטים שלו.
בנבכי הפרטיות
פייסבוק הצליחה להתל בשבוע שעבר במשתמשיה ומבקריה, ולכאורה נעתרה לדרישה לפשט את הגדרות הפרטיות באתר. במסיבת העיתונאים שקיים מארק צוקרברג הוא אמנם הרגיע את המאזינים, אבל מייל פנימי של החברה, שפורסם באתר Inside Facebook, מגלה הבטחות שונות לגמרי למפרסמים: אין לכם סיבה לחשוש - מרבית המשתמשים לא יטרחו לשנות את הגדרות הפרטיות. מה הלקח מהלהטוט התקשורתי? אם למשתמשים לא אכפת - אפשר להתעלם מהמבקרים בתקשורת.
מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק. למרות הביקורת, אין לו סיבה לדאגה צילום: בלומברג ואפרופו יזמות, יש סיבה שכל הפיתוחים והחדשנות שמוצאים באינטרנט הומוגניים כל כך; ככה זה כשכל המעורבים בתעשיית ההייטק מגיעים מאותו כפר.
אבל יש כמה כיסים מחתרתיים: ברוס סטרלינג מצטט בבלוגו מניפסט מעניין ומשעשע, המקדם התאבדות וירטואלית בפייסבוק. ו-Boing Boing מפרסמים מסה (מעוצבת בהתאם) של מארק דרי, שקושר יחדיו ספרות בלשית, תהיות על פשר החברות, זכרונות מימי התיכון ועוד מיני עניינים כדי לגבש אמירה על פייסבוק.
אבל כמו תמיד, אי אפשר להאשים את פייסבוק בזלזול בפרטיות משתמשיה בלי להידרש גם לגוגל. זו מסרבת לשתף פעולה עם רשויות ממשלתיות במדינות שונות, הדורשות כי תמסור לידיהן את המידע שאספה מרשתות Wi-Fi פתוחות במסגרת פעילות המיפוי הבינלאומי שלה. התירוץ של ענקית החיפוש: אם תמסור לידי הרשויות את המידע - היא תפר את חוקי הפרטיות של אותה מדינה. גאוני.
חדשות פנים
ומעט מן הנעשה בארצנו: גל מור מונה את (כשלי) ההסברה הישראלית ברשת בעקבות ההשתלטות הצבאית על ספינות המשט לעזה.
"חוק ויקיפדיה" (שהעילה לקידומו היתה מאמצי ההסברה הישראלית ברשת) אמנם אושר בקריאה טרומית בכנסת, אבל בכך לא תם העניין. השבוע קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה דיון בנוסח החוק, שמטרתו להתיר פרסום צילומים ציבוריים ללא תשלום וקבלת אישור, ונציגי הגופים המחזיקים בזכויות על התמונות הביעו את דעתם השלילית למדי על הנושא.
"עברית". הספר האלקטרוני העברי הראשון, שהושק השבוע בארה"ב, שם התחום מפותח בהרבה, כבר מתמודדים עם הבעיות, שהעיקרית שבהן היא היעדר תקינה; כל אחת מהיצרניות נועלת את הספרים ואת הקוראים בגנה שלה. כעת, גם המו"לים וגם הסופרים דורשים תקן אחיד, שיאפשר להתייחס לספר דיגיטלי כאל ספר לכל דבר, שאותו ניתן לקרוא בכל מקום, להשאילו ועוד מיני עניינים שמנגנוני DRM קניינים לא מאפשרים.
בפינצטה
האנליסט ג'ו ווילקוקס מ-BetaNews מביא ראיות לכך שתם עידן Windows.
אחת הסיבות לכך קשורה לדפדפנים. אקספלורר 6 אמנם הולך ונכחד, אבל מסתבר שבמיקרוסופט לא השאירו דבר ליד המקרה ומינו את ריאן גאווין, ראש חטיבת הדפדפנים בחברה למוציא להורג הרשמי של IE6. ובאותו הקשר: אום מאליק מנתח את מצבו הנוכחי של פיירפוקס, שמזה זמן מה מאבד נתח שוק לטובת כרום של גוגל.
קווין קלי מצא מסמך ובו ציטוטים של נבואות זעם ותחזיות עתידניות, שפורסמו במגזין Wired במהלך חמש השנים הראשונות לקיומו. המסקנה שלו: רובן חוזות בעיקר את ההווה.
קומיקס אינפוגרפי מדויק להפליא, מאפיין את אישיותכם המקוונת על פי הסיומת של כתובת המייל שלכם.
אתר Motherboard ממשיך בסדרה הבוחנת את תרבות האינטרנט מנקודת מבטם של אלה שזכו לתהילת עולם ביוטיוב; הפעם: סיפורו שלו ילד מלחמת הכוכבים.
לא רק ציורים ופסלים - גם תוכן טלוויזיוני זוכה לטיפול אוהב ומלא הערכה מצד רסטורטורים. אחת מהן חושפת בפני גולשי FlowTV את עבודתה כמשחזרת דיגיטלית.
ב-Wired מפרסמים קטע מספרו החדש של ניק קאר, The Shallows: What the Internet Is Doing to Our Brains, פיתוח של המאמר המשפיע שלו מה-Atlantic, בו תהה האם האינטרנט מטפש אותנו. קאר, בינתיים, לא מפסיק להתגרות במי שהוא מכנה "Self-Appointed Defenders of Web Orthodoxy", ומבקש לבחון עד כמה לינקים משפיעים לרעה על יכולת הריכוז של הגולש-קורא.
ואפרופו יכולת ריכוז - בגרדיאן מפרסמים קטע מהספר My Experimental Life, בו מנסה המחבר להיגמל מריבוי משימות ומתעד את נסיונותיו להתמודד עם הסחות הדעת של העולם. הבלוגר דניאל רבנר כתב פוסט מעניין על היבט נוסף של התופעה: "מדיה מולטי טאסקינג", והשלכותיו על תעשיית הטלוויזיה.
המאייר שהחליט לעשות ניסוי בניתוק מהאינטרנט מבקש מהסטודנטים הצעירים שלו (שגדלו לעולם שבו האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מהחיים), לבטא בקומיקס את תחושותיהם לגבי האינטרנט.
וכדי לסגור סופית את הדיון הפתלתל הזה, הנה שיחה שקיימו קליי שירקי ודניאל פינק מ-Wired על זמן פנוי, טלוויזיה לעומת אינטרנט ותמריצים כלכליים.
העיתונאי ג'ייקוב למברט כותב ב-The Millions על גדולתו של הטטריס והאופן שבו הוא משקף את אישיות המשחק.
מגזין Wired מציין יומולדת 51 ל-Cobol, אחת משפות התכנות הראשונות, שפותחה על בסיס הרעיונות של גרייס הופר.
ולסיום, לקט ראיונות והרצאות: מארק פרונפלדר מ-Boing Boing מדבר על ספרו החדש שמוקדש לעבודת יד ו-DIY. מעצבת אירית צעירה, שבלתי אפשרי לתרגם את שמה (Jane ni Dhulchaointigh) מספרת מה גרם לה לפתח חומר חדש לחלוטין - Sugru - שמיועד לחובבי DIY. מת'יו רייס מנאס"א מדגים כיצד ניתן לבנות לוויינים מסמארטפונים. ביל ג'וי, מייסד Sun, מתראיין ל-Cnet ומדבר על איכות הסביבה, קוד פתוח, תעשיית הטכנולוגיה ועוד. ובניו יורקר מפרסמים פרופיל ארוך ומרתק של ג'וליאן אסאנג' והאתר שלו - WikiLeaks.
