דו"ח טכנולוגי: מופע הארנבות של מארק צוקרברג
פייסבוק ביצעה את התמרון הרגיל שלה, משבר פוקסקון שובר שיאי חוצפה, מדען מדביק את עצמו בווירוס מחשב, וגוגל ממשיכה להסתבך
ועכשיו הקוסם יעלים את הפרטיות שלכם
כצפוי, פייסבוק הודיעה אמש (ד') על שינוי בקרת הפרטיות שלה, על הפשטה של אמצעי השליטה, ועל נסיגה חלקית מחשיפת המידע שלהם. צפוי – כי כפי שכבר ציטטנו את דן ליונס אתמול, זה התרגיל הקבוע שלה: להמעיט עוד קצת מהפרטיות של המשתמש, לעורר מהומה, ולסגת – אבל תמיד, תמיד אחרי כל נסיגה כזו, למשתמש יש פחות פרטיות משהיתה לו כשהתחיל הבלגאן.
וזה גם מה שקרה אתמול. בדצמבר, הפכה פייסבוק את רשימת תחומי העניין שלך לפומבית כברירת מחדל, ובאפריל היא אילצה משתמשים לבחור בין חשיפתה ובין הסרתה. עכשיו, המשתמש יכול לבחור שהיא לא תהיה פומבית – אבל הוא עדיין יצטרך לחלוק אותם עם "חברים של חברים". כשפייסבוק עשתה את זה, זה הפך לברירת מחדל; מי שרוצה לבטל אותה, יכול – אבל יצטרך להתאמץ. המטרה, כרגיל, היא לייאש את המשתמש.
ברירת המחדל של פרסום היא עדיין "לכל העולם". למרות הרצון הברור של המשתמשים שהפרסומים, במיוחד פרסומי תמונות, יהיו פרטים או לחברים בלבד, זה עדיין לא המצב. יתר על כן, זמן קצר לפני מסיבת העיתונאים שלה, פייסבוק שינתה שוב את הכללים ודרשה מהמשתמשים לקשר באופן פומבי לעמודי המעסיק, העבודה, המיקום והדברים שהם אוהבים. לא רוצים לקשר באופן פומבי? אל תקשרו בכלל.
צוקרברג אמר במהלך מסיבת העיתונאים שהמטרה של פייסבוק היא לא לעשות כסף אלא "לחבר בין אנשים". מי שעדיין מאמין לפסיכופת הצעיר הזה, ומוכן להפקיר אצלו את המידע שלו, יוכל להאשים רק את עצמו. יכול להיות שפייסבוק תתאושש מהמשבר הזה, החמור בתולדותיה; יכול להיות שאף אחד לא ישים לב לפליטת הפה של צוקרברג, "כפי שלמדנו פעם אחר פעם, הפרטיות היא הנושא הרגיש ביותר"; אבל אם זה יקרה, זה יוכיח שוב את האמירה המיוחסת לפ.ט. בארנום: "בכל רגע נולד טמבל חדש".
שיאים חדשים של חוצפה
סדנת היזע של אפל, פוקסקון, מוצאת את עצמה בשבועות האחרונים בלחץ גובר והולך עקב מגפת ההתאבדויות הפושה בקרב עובדיה, מגפה הפוגעת בעיקר בעובדים צעירים. אתמול, בצעד נואש במיוחד, אילצה החברה את עובדיה לחתום על הסכם בו הם מתחייבים להמנע מהתאבדות.
כן, קראתם טוב: הסכם העבודה של פוקסקון שולל מעתה את זכותם של עובדיה לעזוב את העולם האכזר הזה. ואם זה לא מספיק, אז החוצפה האמיתית מגיעה בסעיף שאחר כך: העובד פוטר את פוקסקון מכל אחריות במקרה שהוא יתאבד או ינסה להתאבד, ומודיע שהוא מוותר על כל זכות לתבוע אותה.
התהיה המתבקשת היא מה יקרה לאנשים שיתעלמו מהחוזה עליו חתמו ובכל זאת יוציאו את עצמם לנצח מכוח העבודה של פוקסקון. התשובה, ככל הנראה, היא התנכלות למשפחות שלהם. פוקסקון, אחרי הכל,שולטת בעיירה שלה.
על כל פנים, החברות המערביות שהסכינו בשתיקה עם נגישת העבדים של פוקסקון, לא יכולות לשתוק יותר: אפל, דל ו-HP הודיעו שהן מ ז ו ע ז ע ו ת, ושהן דורשות חקירה. הפרשה מגיעה ברגע לא סימפטי במיוחד לאפל, שצפויה להודיע בעוד שבוע וחצי על אייפון ספוג דם חדש, ומקווה שכולם ישכחו את הנושא עד אז.
לזה קוראים דבקות במטרה
ד"ר מארק גאסון מאוניברסיטת רידינג שבבריטניה הוא האדם הראשון שהודבק בווירוס מחשב. והוא עשה את זה לעצמו, מרצונו.
מה? ובכן, גאסון שתל בידו שבב מחשב שמאפשר לו להפעיל את הסלולר שלו ולהזדהות בפני דלתות שדורשות זיהוי. זה חריג מספיק גם ככה, אבל גאסון לא עצר שם. השבב היה נגוע בווירוס – והוא הצליח להוכיח שאפשר להעביר את הווירוס מהשבב שבגופו למספר מערכות מחשב אחרות.
מעבר לכך שהוא ככל הנראה ייסד ז'אנר מייגע במיוחד של סרטי מחשבים, המטרה של גאסון היתה להוכיח סכנה קיימת: יותר ויותר קוצבי לב ושאר מכשירים שמוחדרים לגופנו משתמשים במערכות מחשב מתוחכמות. הן חשופות לווירוסים, ואפשר במקרים קיצוניים לשלוט בהן מרחוק, דרך הרשת. זה צריך להדיר שינה מעיני מומחי אבטחה ולהדליק זיק בעיניהם של תסריטאים חסרי השראה.
כשאתה בבור, הפסק לחפור
דיווחנו לפני כשבוע על השערוריה שבה מצאה את עצמה גוגל, לאחר שריגלה באמצעות רכבי סטריט וויו אחרי משתמשי רשתות ווייפיי. בגרמניה, שם נחשפה ההונאה, היא נדרשה על ידי משטרת המבורג לספק לה את כל המידע שאספה עד ה-26 בחודש.
למאותגרים קלנדרית מביניכם, ה-26 היה אתמול. תאריך האולטימטום של משטרת המבורג פקע, וגוגל טרם מסרה לידיה את המידע. גוגל סירבה להגיב על הידיעה אך טענה שאולי יהיה לה משהו לומר על זה בקרוב. נציב הפרטיות הגרמני, ד"ר יוהנס קספר, אמר במרירות ש"אנחנו יודעים שגוגל תמיד חושבת שעדיף לה לדחות את התשובות עד כמה שהיא יכולה".
אם גוגל רוצה לשמור את העובדה שהיא ריגלה אחרי אזרחים תמימים בכותרות, זו הדרך הבטוחה לעשות את זה, וגם להרוויח ביושר באותה הזדמנות את טינתה של גרמניה. גוגל ודאי יודעת את זה. מותר לתהות, אם כן, עד כמה רגיש המידע שאספה, אם היא מוכנה להסתכן מכת יח"צ כזו ובלבד שלא תספק לרשויות את החומר.
בתוך כך, שלושה חברי קונגרס שלחו מכתב למנכ"ל גוגל אריק שמידט וביקשו ממנו הסברים על כל הפרשה. גוגל טענה בתגובה שהיא לא עשתה שום דבר בלתי חוקי, שהיא כבר אמרה שזו היתה טעות, ושהיא מחכה בכליון עיניים לאפשרות לענות על השאלות של המחוקקים.
ושוב, נזכיר: גוגל כתבה קוד מיוחד לצורך הריגול הזה. מי כתב את הקוד, ומי נתו את ההוראה לכתוב אותו? זו השאלה שממנה גוגל מנסה להתחמק כבר שבועיים. המשך יבוא.
קצרצרים
המנכ"לית של יאהו, קרול "פה גדול" בארץ, אמרה לאחרונה על גוגל שהיא one trick pony, כלומר חברה שיש לה רק שטיק אחד, החיפוש - שלדבריה השגויים מאוד מהווה 99.9% מהעסקים שלה (היא לא שמעה על אנדרויד?). בכיר בגוגל, נִיקֵש אַרוֹרַה, מיהר להגיב: "אם אנחנו פוני של טריק אחד, זה חתיכת טריק". מה שנכון נכון.
פה גדול. בארץ צילום: MCT
מחוקקים חסרי מנוח: ברק אובמה כבש את ארה"ב בין השאר בשל קמפיין הרשת המעולה שלו. היו שם עוד כמה דברים שוליים, כמו העובדה שהנשיא הקודם היה ג'ורג' וו. בוש – שמתחרה על תפקיד הנשיא הגרוע ביותר מאז ביוקנן – וכמו העובדה שג'ון מק'יין הרס לעצמו את הקמפיין, אבל הרפובליקנים נתפסו לעניין הרשת. מאז, הם עושים מאמצים ניכרים לסגור את פער הבלה-בלה מול הדמוקרטים, ולאחרונה הודיעו בגאווה שלמנהיג המיעוט שלהם בקונגרס יש פי ארבעה יותר "חברים" מאשר למנהיגת הרוב, כמו גם על כך שהרפובליקנים עקפו את הדמוקרטים בשליחת הודעות טוויטר ביחס של 5:1. גם בזה אפשר להתגאות, כמסתבר.
עוד יום, עוד צנזורה באפסטור: מועמד לקונגרס, קומיקאי בשם ארי דוד, יצר אפליקציה שמבוססת על האתר שלו ושלח אותה לאפסטור. היא נפסלה מיד, כמובן, משום שהיא הכילה ביקורת קשה על היריב של דוד. קמה צרחה וצווחה, כמקובל, ואפל התקפלה, כמקובל. התירוץ שלה היה שהיא לא מאשרת אפליקציות לתקיפת אנשים אבל "זה לא היה עיקר האפליקציה". אפל: מנחמדים את הסביבה מאז 1997.
ונעבור לצנזורה אחרת: פקיסטן הודיעה כי היא תפסיק לצנזר את יוטיוב, כפי שעשתה בשבוע האחרון בשל פרשת "צייר את מוחמד", אבל תמשיך לצנזר סרטונים שם על בסיס אישי, כלומר על בסיס השאלה האם הם עשויים לעצבן מוסלמים. את פייסבוק הם ממשיכים לחסום, בינתיים.
ספקיות הרשת בצפון קרולינה חוששות כנראה מזעם ציבורי והן כנראה מספקות שירותים גרועים במיוחד. קשה, אחרת, להסביר את העובדה שהן דוחפות חוק בסנאט של המדינה, שיאסור על ערים בה להקים שירותי רשת משלהם ולספק אותם לאזרחים, כפי שהן מספקות שירותים אחרים, כגון חשמל ומים.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
