דו"ח טכנולוגי: גם שיחות הצ'ט-רולט לא שייכות לכם

כל ליצן משחק אותה רוטשילד

התוצאה המתבקשת היא שהשתן עלה לממציא השטיק, ילד בשם אנדריי טרנובסקי, לראש, והוא הודיע קבל עם ועדה שכל התוכן שנמצא בצ'טרולט שייך לו, רק לו, ולא לאף אחד אחר, ושאם עשיתם את השטות של בזבוז הזמן מול התוכנה שלו, התוכן שתרמתם שייך לו. הוא גם ממש לא מתלהב מהאפשרות שאנשים שבכל זאת מחליטים שיש להם על מה לדבר בצ'ט-רולט יחליפו ביניהם פרטים על רשתות חברתיות אחרות שבהן הם יכולים לדבר, והוא מתכוון לעשות משהו בנידון, אם כי לא ברור מה בדיוק.

טרנובסקי הוא מקרה קיצוני אבל לא ממש ייחודי. גם מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג ניסה בשעתו לצאת עם הכרזה דומה באמצעות תנאי השימוש של האתר. הוא נסוג בו תחת מחאה. גוגל שלחה מחוש זהיר בכיוון, וניסתה לרמוז שהתוכן שנמצא בשירות התוכנות המשרדיות גוגל דוקס שייך לה; היא נסוגה במהירות משנשמעו צווחות המחאה.

עכשיו, צ'ט-רולט הוא חינמי וטרנובסקי צריך לחיות ממשהו. זה נחמד, אבל זאת לא הבעיה של המשתמשים שלו - אם כי מסתמן שיש להם הרבה בעיות אחרות - ורצוי שבפעם הבאה, יודיע מראש שהוא שומר הכל לצרכיו – ושיקשיב לרוח השורקת בין השיחים המתגלגלים.

צ'ט-רולט. חשבתם שאתם מנהלים את השיחות? תחשבו שוב

פושעים בענן

נניח שאתם רוצים להפעיל איזה קשר פלילי נאה כזה, משהו שיפיץ ספאם נתעב ברחבי העולם בניגוד לשלל חוקים ותקנות. מה הדבר שלא הייתם עושים? אם אמרתם "לנהל את כל העסק דרך גוגל דוקס", צדקתם.

באוגוסט האחרון הצליח ה-FBI לקבל צו חיפוש כנגד חשבון הגוגל דוקס של חברת נוכלים בשם Pulse Marketing, שהטרידה כמסתבר הרבה יותר מדי אנשים במייל. גוגל נעתרה מיד, ואפילו קבוצות זכויות אדם לא מצאו יותר מדי על מה למחות – בניגוד למקרה של יאהו, שבו הממשלה רצתה לעיין במייל של משתמשים בלי צו, הפעם לבולשת היה צו חוקי לגמרי.

הכל הלך חלק יותר: אם הטמבלים של Pulse היו שומרים את החומר המפליל – ונמצא המון חומר מפליל – על המחשב שלהם, הבולשת היתה נאלצת להגיע אליהם הביתה, להציג להם את הצו, להחרים את המחשב ולהעתיק אותו. כל זה היה מודיע לנוכלים שעלו עליהם ושהגיע הזמן לצאת לחופשה בלתי מתוכננת בקריביים. בפועל, הצו הוגש רק לגוגל, והנוכלים ידעו עליו רק כשהחומר הפלילי הוגש להגנה, כנדרש לפני משפט.

ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים, הביע שביעות רצון: הדובר שלהם אמר שהארגון מאמין שכל חיפוש בענן צריך לדרוש צו חיפוש. נקווה שזה יהיה תקדים.

העצים בוכים בלילה, לא נשמע קולם

פסולת נייר. עוד רחוקה מלהיעלם צילום: shuterstock

קנאת סופרים תרבה חוכמה?

לא תמיד.

ד"ר רייצ'ל פולונסקי כתבה ספר מוערך על התרבות הסובייטית, Molotov's Magic Lantern, ועל כן הופתעה לפני כשבוע למצוא ביקורת קטלנית על הספר שלה באמזון, מצד איזה טרול אנונימי למחצה. הלז הגדיר את ספרה של פולונסקי כ"סבוך", "מלא יומרות", ו"מסוג הספרים שגורמים לך לתהות למה בעצם הוא הודפס". הטרול חתם תחת Historian.

פולונסקי החליטה שלא לעבור לסדר היום, והתחילה להתחקות אחרי Historian. היא גילתה שהוא עשה לעצמו מנהג לתקוף ספרים של חוקרי ברית המועצות, ולכתוב עליהם ביקורות עוינות באמזון, כשמטרה מיוחדת שלו היא ספריו של החוקר המוערך רוברט סרוויס. מצד שני, Historian התמוגג מנחת למראה ספריו של חוקר אחר, פרופסור אורלנדו פיגז, שגם הוא מתמחה בהיסטוריה של אימפריית הרשע.

חשדותיה של פולונסקי העמיקו משהתברר ש-Historian תקף בזעף את ההיסטוריונית שספרה ניצח את זה של פיגז בתחרות כלשהי. היא שלחה את כל מה שמצאה לסרוויס, והלה יצא בהסתערות כבדה משלו: "ההשמצות מזכירות את ההתקפות האישיות המכוערות בתקופה הסובייטית", כתב, וציין שגורבצ'וב אסר על שימוש בשמות בדויים בברית המועצות, והנה אנחנו מוצאים אותם כאן, באמזון. נקודה נאה. פיגז הגיב בזעם והכחיש כל קשר להתקפות האנונימיות. כל הצדדים שלפו עורכי דין.

ולפתע, הסיפור נפתר: בהודעה קצרה בסוף השבוע, חשף עורך דינו של פיגז את זהותו של Historian : המדובר בד"ר סטפני פאלמר, אשת חיקו של פיגז. לטענת פיגז, הוא לא היה מודע למעשיה של רעייתו.

לקחים: הגיע הזמן להפסיק ביקורות אנונימיות. הן רק משמשות טרולים. לאמזון, כפי שציין פול קאר, זה יהיה קל במיוחד: היא פשוט צריכה למנוע ממי שלא קנה ספר להגיב עליו, אלא אם הוא מבקר מוכר. לקח שני: אם כבר החלטת להיות טרול, לפחות תהיה אינטליגנטי יותר.

קצרצרים

האם הרשת משחררת? לא בדיוק. בדיקטטורה הגדולה בעולם, סין, הצליחו הרשויות להפוך את הרשת לאופיום להמונים: מרכז בידורי מרשים ונטול כל פוליטיקה, אלא אם זו פוליטיקה לאומנית מוכוונת מלמעלה. יש חריגים, כמובן, אבל הרושם המתקבל הוא שלסיני הממוצע די טוב עם לחם ושעשועים – במיוחד בהתחשב בכך שלפני כמה עשרות שנים האלטרנטיבה היתה רעב ותעמולה.

הבריטים צורכים יותר תוכן, אבל משלמים עליו פחות: סקר שנערך בממלכה המנוטרת מעלה שההוצאה על תקשורת "מסורתית", כמו עיתונים, ירדה ב-20% בחצי השנה האחרונה, בעוד שההוצאה על תקשורת דיגיטלית ירדה במחצית באותה תקופה. הבריטים מוכנים לשלם עבור סרטים (45%) ומוזיקה (55%), אבל לא עבור חדשות מקוונות – רק 31% הביעו נכונות. חדשות רעות לרופרט מרדוק וחבר מרעיו.

אחד הניסויים היותר מופרכים שנערכו לאחרונה כלל כבשים, כמות נכבדה של הסם הלא סימפטי קריסטל מת', ורובי הלם חשמלי. חברת טייזר, יצרנית רובי ההלם הפופולריים, ניסתה להוכיח שהרובים שלה יעילים נגד מסוממי קריסטל מת'; הטענה היתה שהם יכולים לגרום להם להתקף לב. אז כדי להוכיח אחרת, היא האביסה עדר כבשים במת' וירתה בבהמות המסכנות פעם אחר פעם ברובי ההלם. המסקנות היו דו משמעיות: מצד אחד כבשים במשקל שגרתי לא סבלו מהתקף לב, ומצד שני כבשים קטנות יותר דווקא כן. שוטרים מזהירים שהדרישה לשקול מסוממי מת' לפני שיורים בהם עשויה להתגלות כבעייתית בשטח.

ספריית הקונגרס החלה לאחרונה לארכב את טוויטר. כל טוויטר. כל ציוץ וציוץ. למה, לעזאזל? משום שחושבים שם שאנחנו נמצאים ברגע מהפכני שלמרבה השמחה גם מתעד את עצמו, ושבין כל הרעש היסטוריונים עתידיים ימצאו גם כמה יהלומים. הם מתעניינים במיוחד באופן שבו טוויטר הופך לספק חדשות בעצמו.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"