פסטיבל האייפד: החיים בהמתנה לאפל
מאות המתינו לפתיחת חנות הדגל של אפל בניו יורק, אבל לאו דווקא כדי להניח את ידיהם על האייפד המיוחל. ההשתתפות בחגיגות ההמתנה בתור העסיקו את הממתינים יותר מאשר המכשיר עצמו
13:0304.04.10
“היום הוא היום! היום הוא היום!”, הסתובב וצעק מעין מטיף גבוה ומחומצן, אוחז בידיו שלט שחור ועליו הכיתוב "ביאת טכנולוגית האייפד". המטיף, כריס קנז שמו, הגיע
כריס קנז: היכונו לביאת האייפד צילום: טלי שמיר אתמול בבוקר (שבת) אל חנות הדגל של אפל בפינת השדירה החמישית ורחוב 59 בניו יורק כדי לקחת חלק באחת המסיבות המדוברות בעולם – השקת האייפד.
ריצ'רד גוטיאר וח"כ עינת וילף צילום: טלי שמיר
כריס קנז: היכונו לביאת האייפד צילום: טלי שמיר בזמן שחנויות רבות בארה"ב הסתפקו בנוכחות מצומצמת של קונים (במיוחד ביחס להיסטריה של השקת האייפון ב-2007), מול חנות הדגל השתרך תור של כמה מאות מעריצים כבר בשבע בבוקר – שעתיים לפני הפתיחה. באותו זמן, 15 רחובות במורד השדירה החמישית, חיכו בתור של סניף רשת האלקטרוניקה בסט-ביי רק כ-30 איש. למעשה, לא היתה לאנשים האלה סיבה אמיתית לעמוד בתור. אחרי שנפתחה החנות, יכול היה כל אחד פשוט להיכנס בנחת, להתנסות באחד משלושת המכשירים שהונחו בפינת התצוגה ולקנות לעצמו אחד. מי שרצה גם יכול היה להזמין לעצמם מכשיר הביתה (כפי שעשו מאות אלפים), אבל נראה שזה לא העניין: אלו שהתגודדו סביב הקוביה השקופה המפורסמת של אפל לא הגיעו כדי להימנע מהתורים – להיפך - הם הגיעו כדי לעמוד בתור, כדי להיות חלק מחגיגה, או לדברי כמה מהם - מהפכה.
"אני חושב שזה יהיה מכשיר מהפכני וקסום", אומר קנז, "אני פה כדי להביע תמיכה במעריצי מק, כמוני”. קנז הזמין את האיפד שלו בכלל בדואר, אבל הוא רצה להיות פה, ואת השלט היפה שהוא מניף בגאון הוא עיצב בכלל על מחשב פי.סי, “אבל אל תגלי לאף אחד", הוא מבקש.
גם וודי גיינג, בן 21, מניו יורק, עומד בתור אבל לא בטוח שיקנה מכשיר, הוא מעדיף לצלם את האחרים קונים. הוא אומר שבא כי: " זה ימכור הרבה, זה משנה את האינטרנט - הרבה דברים יעברו מפלאש ל-HTML5, הרבה אתרים יתאימו את עצמם כדי להיראות טוב באיפד וזה יסלול את הדרך לטאבלטים".
את הקונים הקיפו עשרות צלמים ועיתונאים, רשת CBS שידרה מהשטח תוכנית ילדים מיוחדת עם שירים וממתקים מרקדים. פסטיבל אמיתי.
אבל לא כולם באו לפה בשביל הכיף. עשרות רבות של אנשים ניצלו את ההזדמנות העסקית ושיווקו מוצרים נלווים עבור הטכנולוגיה החדשה: מאפליקציות ועד מגבונים לחים וגאדג'ט ספוגי שיגן על פינות האייפד. טים הטצל מגרמניה מספר שהזמין שני מכשירים מפה ומעוד כמה חנויות ברחבי העיר (אפל הגבילה את ההזמנות לשני מכשירים לקונה) כדי לפתח עבורם אפליקציות בחברה שלו, "יקח ארבעה-חמישה שבועות עד שהאיפד יושק בגרמניה ואני רוצה שיהיה לי יתרון", הוא מסביר, “יהיה נחמד לקנות מכשיר לעצמי, אבל כרגע זה בעיקר עניין עסקי". באופן כללי טסו אירופאים רבים (ובעיקר גרמנים) במיוחד כדי להיות הראשונים בארצם עם המכשיר הנכסף. נראה שעוד לפני הברקות הטכנולוגיות והעיצוביות, אפל היא מכונה שיווקית משומנת, והעובדה שחסמה בפני לקוחות מחוץ לארה"ב את האפשרות להזמין את המכשיר, רק גרמה לאנשים לרצות אותו יותר.
בשעה שמונה וחצי, חצי שעה לפני פתיחת החנות, נעמדו כמה עשרות מוכרים והחלו לצעוק ולמחוא כפיים במרץ; מלהיבים את הקהל המשולהב גם ככה. עשר שניות לפני תשע, בעוד העובדים נאבקים בכפות ידיים כואבות מרוב מחיאות, החלה הספירה לאחור. העומדים הראשונים בתור נכנסו לחנות בגאווה, מחייכים ומניפים ידיים כאילו היו בני אלים, או סלבריטאים הוליוודיים. כמה דקות אחר כך הם החלו לצאת, אחד אחד, מניפים את המכשיר מעל ראשם כגביעי ניצחון.
האיש הראשון בתור היה גרג פקר - בנאי כבישים בגמלאות שחיכה על כסא ים כחול מחוץ לחנות כבר מאז יום שלישי, כשהוא לוקח הפסקות לתנומה וניזון מהמבורגרים קטנים. פקר, שגם תועד כאדם הראשון בתור לקניית האייפון, אוהב מאד מצעדים, הופעות ואירועים מיוחדים. הוא מספר שרצה אייפד כי “קניתי את האייפון כדי לראות איך זה, ועכשיו רציתי לראות איך האייפד".
ריצ'רד גוטיאר וח"כ עינת וילף צילום: טלי שמיר
אלא שפקר לא היה הראשון לקנות את האייפד: ברגע שנפתחה החנות יצא המנהל וקרא לריצ'רד גוטיאר, עיתונאי גרמני בן 36 ובעלה של ח"כ עינת וילף, שהיה הראשון להזמין את המכשיר בהזמנה מוקדמת (“שכחתי שאני יכול להזמין", הסביר פקר, מאוכזב מעט). גוטיאר עמד בתור מאז יום רביעי בצהריים כשווילף מבקרת אותו מדי פעם ומביאה עמה כוסות קפה. “אני מאד סקרן לדעת אם זה אכן העתיד ולהוט לנסות את זה", אמר גוטיאר העייף לאחר שיצא מהחנות עם המכשיר שלו, “בתור עיתונאי אני מקווה שזה יעזור לעיתונות בעתיד ושעיתונים יוכלו להתאים את עצמם לעולם החדש". העיתונות, מצידה, לא הפסיקה לחגוג סביב גוטיאר, שסיפר שלא התכוון להיות הקונה הראשון ואמר:“אני מקווה שאפל תשלם לי על כל זה". בניגוד לרוב הרוכשים הטריים סרב להניף את האייפד מעל ראשו כגביע, והסכים רק להניח אותו תחת ראשו, ככרית.
