דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: האם רכישת יוטיוב היתה מקח טעות?

מנכ"ל גוגל מודה כי החברה שילמה מיליארד דולר יותר מהנדרש עבור יוטיוב, ועכשיו היא עלולה לשלם עוד מיליארד; רוב מקומות העבודה בארה"ב מתנגדים לרשתות חברתיות; וניסיון של חברת נסטלה לשחד בלוגריות מתפוצץ

"פה מיליארד, שם מיליארד...

...ותוך כמה זמן אתה מדבר על כסף גדול". האמירה הזו, המיוחסת לסנאטור אמריקאי, יכולה להתאים גם לגוגל. ממסמכים שנחשפו אתמול (ג') עולה כי מנכ"ל החברה, אריק שמידט, התוודה שגוגל שילמה עבור יוטיוב מיליארד אחד יותר מדי.

ב-2006 רכשה גוגל את יוטיוב, אז אתר צעיר ופוחז, תמורת 1.65 מיליארד דולר. במאי האחרון העיד שמידט כי על פי הערכת השווי של גוגל, יוטיוב – "חברה עם מעט מאוד רווחים" – היתה שווה 600, אולי 700, מיליון דולר. אז מאיפה הגיעו עוד מיליארד?

או. יוטיוב שיחקה קצת עם גוגל. היא גדלה הרבה יותר משירות הווידיאו של גוגל, מנוחתו עדן - והיא רמזה בקוקטיות שהיא עשויה למכור את עצמה לאיזה מתחרה, נניח יאהו או מיקרוסופט, ושאם גוגל רוצה אותה, היא צריכה לשלם, ומהר.

מקח טעות קולוסאלי? שמידט צילום: בלומברג

זה מה שקרה, ומאז גוגל לא מצליחה להפוך את יוטיוב לרווחית. גרוע מכך, מרוב חיפזון היא לא הקפידה על בדיקת מצבה החוקי של יוטיוב. העדות של שמידט נמסרה כחלק מתביעתה של ענקית התוכן ויאקום כנגד יוטיוב, שלפיה יוטיוב העלתה תוכן מוגן שלה. ויאקום רוצה מיליארד דולר כפיצוי. כמובן, ליוטיוב לא היה כסף כזה, ולכן ויאקום חיכתה בסבלנות עד שתירכש על ידי חברה שיש לה, ואז הגישה את התביעה.

ואם העדות של שמידט לא העידה כמה שגויה היתה החשיבה של גוגל, אתמול (ג') הורידה ויאקום פטיש נוסף על חברת החיפוש. החברה הגישה כראיה מיילים פנימיים של עובדי יוטיוב, ביניהם מייסדי החברה, שעל פניהם מעידים שהם היו מעורבים אקטיבית בהעלאת תוכן מוגן לאתר. ההגנה המרכזית של גוגל כנגד טענתה של ויאקום שיוטיוב הוא בעצם אתר גזילת תוכן היא שמנהלי האתר לא יודעים שיש בו תוכן מוגן, ואם מודיעים להם על כך – הם מסירים אותו.

אם המיילים הללו אכן מכילים את מה שנטען שהם מכילים, מחירה של יוטיוב לגוגל צפוי להאמיר ל-2.65 מיליארד דולר. אה, כן, וזה לא כולל תביעה נפרדת כנגד גוגל ויוטיוב, המסתמכת על אותם מיילים, שהגישו כמה ספקי תוכן אחרים שנבזזו – לכאורה, לכאורה – על ידי יוטיוב.

רשת חברתית? ראוס!

מסקר שנערך בקרב 1,400 "פקידי מידע" בארה"ב, עולה שב-54% מהחברות שם יש איסור מוחלט וטוטאלי על שימוש ברשתות חברתיות בזמן העבודה, בעוד ש-19% מהחברות מאפשרות שימוש מוגבל, לצורכי עבודה בלבד. אם יש נתון מגוחך, כנראה שהוא זה: העובדה ש-19% מהחברות מאמינות ברצינות שלעובדים שלהם יש עבודה לעשות ברשתות חברתיות.

רק 10% מהחברות שנסקרו מאפשרות לעובדים לעשות שימוש אישי כלשהו ברשת חברתית בזמן העבודה, ו-16% מהן מאפשרות "שימוש פרטי מוגבל" במבזבזי הזמן האלה. כמובן, לא כל העובדים מוגבלים באופן שווה: הברנשים שאחראים לעדכן את עמודי הפייסבוק והטוויטר של החברות מקבלים, יש לקוות, גישה קצת יותר רחבה.

נשמה שחורה כמו שוקולד

כתבנו כאן שלשום על ניסיונותיו של תאגיד המזון נסטלה, לרכוש חלב דווקא מהמחלבה של הרודן הזימבאבוואי מוגאבה, שנבלמו על ידי מחאה בפייסבוק. כעת מסתבר שמחלקת הטריקים המלוכלכים של נסטלה ממשיכה לעבוד שעות נוספות – ולפשל.

החברה סובלת מחרם קשה ברחבי העולם, משום שפורמולת אבקת החלב שלה לתינוקות גורמת – לטענת מבקרי החברה – לתמותה ניכרת של תינוקות בעולם השלישי, משום שאמהותיהם אינן מצליחות למצוא מים נקיים מספיק כדי להשתמש בה בבטחה. מבקרי החברה טוענים שנסטלה הורגת תינוקות ושהפרסום שלה מעודד נשים להשתמש בפורמולה ולסכן את ילדיהן, בעוד שהחברה מתעקשת שהיא לא מכריחה אף אחד להשתמש במוצרים שלה.

בצר לה, פנתה החברה לפתרון הקסם של כל בעיות יחסי הציבור: היא החליטה להיות "חברתית" ולקנות לעצמה כמה בלוגריות. היא הזמינה 20 "בלוגריות-אמהות" לכנס מיוחד, הכל על חשבונה, וכדי שהגברים שנשארו מאחור בבית לא ירעבו, היא שלחה להם סטייקים. החברה יצרה תג טוויטר לכנס, והבלוגריות המוזמנות התבקשו בנימוס לכתוב על חוויותיהן, מתוך הנחה שהן תכתובנה דברים חיוביים.

אלא שהיריבות של נסטלה לא נולדו אתמול, והן התחילו להפציץ את טוויטר ואת הבלוגוספירה בתגובות זועמות על מה שנראה כמו ניסיון לקנות פרסום חיובי תמורת שוחד. אלפי אנשים הצטרפו ליותר מ-160 קבוצות בפייסבוק שקוראות להחרים את נסטלה, והיא קיבלה טונות של פרסום – אבל כנראה לא את הפרסום שרצתה.

בין אמת לאמיתיות

אוי. תרבות הקונצנזוס של ויקיפדיה, שמורידה את האמת לאותה מדרגה של השקר מתחילה לחלחל גם לתרבות הכללית. או, על כל פנים, לתרבותם של ילדי חטיבות הביניים בבריטניה.

כשליש מהילדים הנ"ל אמרו לסוקרים שגוגל מסדרת את תוצאות החיפוש שלה על פי ערך האמת שלהן, כשהאמיתית ביותר מופיעה במקום הראשון. התוצאה הראשונה, כמובן, היא בדרך כלל ויקיפדיה. עד כמה אין אמת בטענה הזו, אפשר לראות בקצרה מתוצאת החיפוש הזו, ומכך שגוגל נאלצה להתנצל עליה.

37% מהילדים מאמינים שתוצאות החיפוש בגוגל מאורגנות על פי יעילותן ו/או הרלבנטיות שלהן, 18% היו הגונים מספיק כדי לומר שאין להם מושג קלוש, ו-14% העריכו שסדר התוצאות נובע ממצלצלים שגופים תאגידיים שונים משלשלים לידי גוגל.

בתחום הרשתות החברתיות, מסתבר שילדי בריטניה אינם שוטים כפי שהם נראים במבט ראשון. 69% מבני ה-12 עד 15 מגבילים את הגישה לפרופיל שלהם, עלייה של 10% בהשוואה לסקר שנערך בשנה שעברה. הוריהם של הילדים סבורים, על פי הסקר, שילדיהם משתמשים ברשת בבטחה – אבל ליתר ביטחון התקינו תוכנת פילטור כלשהי.

קצרצרים

איגוד הטלקומוניקציה העולמי, יש דבר כזה, מעריך שעד סוף 2009 יהיו בעולם 4.6 מיליארד מנויי סלולר, כלומר לשניים מכל שלושה בני אדם יהיה אחד. כמובן, התוצאות מוטות משהו: חדירת הסלולר עמוקה הרבה יותר בעולם המפותח. הפער ניכר במיוחד בשימוש בפס רחב סלולרי: באירופה, 200 מכל 1,000 תושבים משתמשים בפס רחב סלולרי; באפריקה, רק אחד מ-1,000.

בתחילת השבוע דיווחנו על שליחת צו בית המשפט הראשון באמצעות טוויטר. כעת נמסר שהניסוי הצליח: הקרציה שהתחזה לבלוגר הימני דונאל בלייני נבהל, והודיע שיחזור בו מדרכיו הרעות. בלייני עסוק כעת במרץ בהוצאת פיצויים ממנו, וקוראיו מתבקשים לבחור לאיזו מטרה טובה יתרום את הכספים. המקרה הוא ראשוני, ובלייני – עורך דין בעצמו – מזהיר שהשטיק לא תמיד יעבוד. כלל בסיסי בחוק האנגלי הוא שהצד השני לתביעה צריך לדעת על קיומה, מה שלא תמיד ביצועי באמצעות טוויטר.

זה הולך ונהיה פאתטי: AP, סוכנות הידיעות הוותיקה, מתפתלת בניסיון להישאר – בו בזמן – רלבנטית ורווחית. הבעיה שלה היא שהתוכן שלה מופץ בכל רחבי הרשת, ולעתים היא לא רואה מכך ולו זוז. לפני כמה חודשים היא הודיעה שהיא שוקלת לאסור שימוש בתוכן שלה ברשת ללא אישורה, ואתמול (ג') היא עלתה על שטיק חדש: להעביר את החדשות לרשת באיחור מסוים, נניח של חצי שעה. נו? מה היא תשיג בזה? עיתוני הדפוס, שמשלמים לה, עדיין יוצאים רק פעם אחת ביום, והאתרים – גם באיחור של חצי שעה – ישיגו אותם בלאו הכי. ברגע מביך במיוחד, אמר מנכ"ל AP, טום קרלי, שהוא רוצה לנצל את "ההזדמנות הייחודית הזו, שבה מיקרוסופט וגוגל נמצאות במלחמה". מבזק: גוגל ומיקרוסופט הם הפלסטינים והישראלים של עולם טכנולוגיית המידע. הם תמיד במלחמה, אם כי העצימות שלה משתנה.

ואם כבר מלחמות גוגל-מיקרוסופט, הרבה שמחה לאיד נשמעה בבלוגוספירה עם הידיעה שפרטיהם של אלפי חשבונות הוטמייל נחשפו על ידי האקרים. אתמול (ג') התברר שגם ג'ימייל ויאהו, אפעס, היו חשופים באותה מידה. נראה לי שיהיו הרבה פחות בדיחות.

האם יש קשר בין ארבע העונות ובין נפח התעבורה ברשת? מסתבר שיש, אם כי הוא עקום משחשבו. הרעיון המקורי של המגזין Wired היה שמשום שנחושת מגיבה רע לחום, והמוליכות שלה יורדת, הרשת תהיה איטית יותר בקיץ. מסתבר שזה לא המצב – ולא רק משום שמי שהניח כבלי נחושת טרח להגן עליהם ממזג האוויר. הרשת בקיץ דווקא מהירה יותר, משום שהתעבורה יורדת – ושבה ועולה בסתיו. למה? הניחוש של Wired הוא שחלק ניכר מהגולשים יוצאים לחופשה בקיץ, מה שמקל על התעבורה. והם חוזרים רעננים ומלאי מרץ בספטמבר, ומעמיסים על הרשת.