תאוות המונופול של סטיב ג'ובס
אפל, שהיתה עד לא מזמן יצרנית נישה של מחשבים אישיים, הפכה לחברה ששליטתה בשווקים שונים כה דומיננטית, עד שמתחריה הקטנים יכולים לשרוד רק על שאריותיה, או ביציאה ממגרשה
הסגן לשעבר של סטיב ג'ובס סיפר לי פעם משהו מפתיע עליו. "סטיב הוא מונופוליסט בלבו", אמר. "הוא בדיוק כמו ביל גייטס. הוא פשוט לא הצליח כמוהו".
קצב ההשתלטות של אפל על השוק עושה בית ספר אפילו לגוגל, והפך את החברה למלכה הפיננסית של עמק הסיליקון. נכון, אפל אוחזת ב-11% בלבד משוק המחשבים האישיים בארצות הברית, לפי חברת המחקרים אן.פי.די, אבל ההשפעה שלה גדולה בהרבה מנתח השוק שלה.
האייפוד המיתולוגי שולט בשוק, וחנות המוזיקה אייטיונס מכרה כבר יותר מ-5 מיליארד שירים, כך שהיא קמעונאית המוזיקה מספר אחת באמריקה, לפני וול-מארט, לפי איי.די.סי. אייפון של אפל הוא הטלפון החכם מספר שלוש בארצות הברית, לפי אן.פי.די.
לא מזמן היתה אפל רק יצרנית נישה של מחשבים אישיים, שמכרה למעריצים אדוקים שסלחו לאפל במהרה (או אפילו שמחו) על מוזרויותיה וחולשותיה. אבל אפל כבר אינה מקופחת. בעצם, אפל התחילה להיראות כמו שהיתה מיקרוסופט לפני עשר שנים - חברה ששליטתה בשווקים שונים כה דרמטית, עד שהמתחרים הקטנים יותר יכולים לשרוד רק על שאריותיה - או ביציאה ממגרשה.
לפני שנה זכתה חברה קטנה בשם וודו לביקורות מהללות על הקופסה הקטנה והדינמית שלה, שמתחברת לטלוויזיה ומורידה סרטים מהאינטרנט. לוודו יש יתרונות רבים לעומת אפל טי.וי: יש לה מבחר סרטים גדול יותר, אפשר לשכור סרטים במקום לקנותם ולא חייבים להוריד את הסרטים למחשב לפני שצופים בהם.
בינואר היכתה אפל בשנית, והציגה קטלוג סרטים מורחב, שאותו החלה להשכיר ולמכור. היא השיקה גרסה קטנה וזולה יותר של קופסת אפל טי.וי, שכללה את רוב היתרונות של וודו. כעת אפל מוכרת או משכירה יותר מ-50 אלף סרטים ביום, ואילו וודו מפטרת עובדים. דוברת מטעם וודו אמרה שהחברה מסתדרת מצוין. רק אזכיר שזה מה שקורבנות מיקרוסופט נהגו לומר.
הדבר שבאמת מפחיד באפל זה שהיא לא רק מייצרת מוצרים מבוקשים - היא שולטת במערכות אקולוגיות שלמות. כמו שמיקרוסופט שולטת במערכת ההפעלה וביישומים שרצים עליה, כך גם אפל שולטת בפלטפורמות חומרה פופולריות (אייפוד, אייפון) ומפעילה את החנות היחידה שיכולה למכור מוזיקה וסרטים לפלטפורמות האלו. אפל קובעת את המחירים ולוקחת 30% מהכסף.
מס אפל, שילמת?
גם באייפון מחליטה אפל באילו יישומים עצמאיים היא תומכת, ויכולה להפסיק את השימוש בתוכנה בכל עת בלי לספק הסבר, כפי שקרה ביולי לכמה מפתחי יישומים של אייפון. "במשך ארבעה שבועות ניסיתי להשיג את אפל באימייל ובטלפון, והם לא חזרו אליי", אמר סיירוס נג'מאבאדי, מפתח אפליקציית אייפון בשם נאו פליינג (Now Playing), מדריך בתי קולנוע מקוון שאפל הורידה ביולי אחרי שקיבלה תלונה על התוכנה (נג'מאבאדי התעקש ובסוף גרם לאפל להחזיר את היישום שלו).
באמצעות חנויותיה אפל שולטת בעוד מערכת אקולוגית - השוק לאביזרי אייפוד ואייפון, למשל רמקולים ונרתיקים. אפל קובעת מתי יצרני האביזרים יכולים להכריז על מוצרים חדשים, וגובה "מסים" שונים, כולל אחד על הדבקת מדבקת "מתאים לאייפוד" על המוצרים. אחד מיצרני אביזרי אייפוד - שהתעקש על אנונימיות, מחשש שאפל תנקום בו - התלונן שאפל דורשת 75% מההכנסות על המוצר שלו, כשזה נמכר בחנויות של אפל. לעתים קרובות, הוא מתלונן, נותר לו רווח אפסי. שאלתי אותו מדוע הוא ממשיך לעבוד עם אפל. הוא ענה שהצגת המוצרים שלו בחנויות אפל מגדילה את המודעות למותג שלו, ושהוא יכול להרוויח ממכירת הרמקולים שלו בבסט ביי, בטארגט ובסירקט סיטי.
הכישרון של ג'ובס, הביריונות של גייטס
הטקטיקה של אפל אולי נראית כמו שיטת עסקים חכמה: למה לא לסחוט כל פני מכל עסקה? הבעיה היא שאם אפל תסחט יותר מדי, כמה מהשותפים שלה עלולים לפשוט את הרגל, והמערכת האקולוגית תיפגע. התנהגות בריונית עשויה גם להתנקם באפל, כפי שקרה למיקרוסופט כשהחברה צברה כוח בשנות התשעים. מועצה רגולטורית בבריטניה החרימה פרסומת של אפל, שטענה שאייפון נותן לך "את כל חלקי האינטרנט", בעוד שטלפון רגיל אינו מציג מידע שנוצר בעזרת פלאש או ג'אווה - שתי פלטפורמות האינטרנט הפופולריות. באלבמה הגישה אשה תביעה ייצוגית, מכיוון שמכשיר אייפון החדש שלה מהדור השלישי לא תמיד התחבר לרשתות דור שלישי, המהירות יותר. ביולי ייללו הלקוחות, כשאפל השיקה את מובייל־מי, שירות מקוון חדש לסנכרון מידע אישי לאייפון ולאייטאץ', שפשוט סירב לפעול. אפל הציעה למנויים שלושה חודשי שירות חינם כמנחת פיוס.
פעם דברים כאלה לא היו חשובים. אפל היתה שחקנית שוליים, ולאף אחד לא היה אכפת איך החברה מתנהגת. אני לפעמים תוהה אם אפל מתגעגעת לימים האלה.
הכותב ניהל עד לאחרונה את הבלוג הפופולרי The Secret Diary of Steve Jobs