ראש מעל המים: הכוריאוגרף אבשלום פולק בשיתוף פעולה וירטואלי

הגל הראשון של הקורונה תפס את הכוריאוגרף והבמאי אבשלום פולק ולהקתו בפעילות ענפה, עם שלושה מופעים, "קראמפ", "אנטו" ו"עצקרח", שרצו ברחבי הארץ, סדנאות אמן ופעילויות בסטודיו. כשפולק הבין שהחזרה לאולמות מתעכבת, החליט להעלות מופע אינטימי בסטודיו בתל אביב. אך אז הגיע הגל השני וטרף את קלפים.

עד שעולם התרבות יפתח את שעריו, מתמקד פולק בפרויקט חדש המפגיש את האלבום של המוזיקאי היפני אומיטרו אבה עם מחול תנועה במים. כרגע זה קורה במרחב הווירטואלי, אך “המטרה היא לחבר אותו בהמשך לקהל מחוץ למסך דרך תערוכה, קונצרט או מופע” .

החיבור של פולק ליפן החל לפני כ־20 שנה ביחד עם שותפתו אז לחיים וליצירה ענבל פינטו. הם העלו שם את העבודה "אויסטר", התקבלו באהדה ובהמשך העלו מופעים נוספים ביפן.

אבשלום פולק: “אני מתבוסס בקורונה ומנסה לצאת מזה. הסיטואציה כל כך חזקה שאין מה לפשפש בה אלא לחשוב מה אפשר לעשות" צילום: אוראל כהן

לפני 15 שנה נפגשו עם אבה בטוקיו לעבודה על עיבוד ל"הנסיך הקטן" של אנטואן דה סנט־אכזופרי. הפרויקט לא יצא לפועל, אך הקשר נשמר. לפני שמונה שנים חברו לעבודה על המחזמר "החתול שחי מיליון פעמים" שזכה בפרס התיאטרון היפני לבימוי ומשחק, ובהמשך אבה הגיע לישראל, יצר והשתתף במחול "פרחקיר" שהעלו במוזיאון תל אביב. "הקשר ממשיך מאז", מספר פולק, "וכשהוא הוציא את האלבום החדש שלו, עלה הרעיון ליצור תהליך בעקבות המוזיקה".

האלבום "Le plus beau livre du mond" (בתרגום מצרפתית: "הספר הכי יפה בעולם") נולד בהשראת הספר המאויר "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" מהמאה ה־15, המשמש כלוח שנה ומחולק לחודשים. זה מסע מוזיקלי המשלב בין כלי נגינה מינימליסטיים למורכבים, והרעיון של הפרויקט הוא ליצור עם חברי הלהקה בכל חודש קליפ או מיצג חזותי שקשור לרצועה באלבום. כל התכנים מועלים באתר ייעודי לפרויקט (leplusbeaulivredumonde.com/liquid-season) ומתקשרים לעולם המים, כשהרקדנים נעים במים רדודים או עמוקים.

בקליפ הראשון בסדרה נע השחקן והרקדן צביקה פישזון במים רדודים בתוך עיגול שנראה כמו כדור הארץ. מתנוחת עובר הוא עובר למצבי תנועה שונים, מסתובב אוחז ונאחז במקל ובמגרפה, מנסה בכל דרך לשרוד ולהחזיק את הראש מעל המים ומסיים שוב בתנוחת עובר. 

מתוך היצירה החדשה של פולק. “נכתבת בעקבות המוזיקה ולא להפך"

העבודות מתייחסות לתקופת הקורונה?

"אני מתבוסס בזה ומנסה לצאת מזה. הסיטואציה כל כך חזקה שאין מה לפשפש בה אלא לחשוב מה בכל זאת אפשר לעשות. כשיש סגר לא עושים כלום וכשאין סגר ואי אפשר להופיע, מנסים למצוא דרכים אחרות. לפני הסגר עבדנו על מופע בסטודיו שנדחה, ועכשיו אנחנו מנסים שוב להתחבר למוזיאונים, כי נראה שהתנועה של קהל או חשיפה תתאפשר יותר בחללים האלה, או אחרים שבהם נוכל לצאת מהמסכים".

אפיק נוסף הוא תחום החינוך. "עבודה עם ילדים והחשיפה שלהם לאמנות זה נושא שנחוץ עכשיו באופן מובהק, ואנחנו עושים מה שאפשר להשתלב במערכות האלה".

ואיך אתם שורדים כלכלית?

"עושים שינויים, מקצצים, חוסכים ופועלים באופן אחראי כדי לשמור על הצוות הקיים. היינו אמורים לעשות אופרה בבלגיה, ואנחנו מנסים לחשוב איך למרות המצב נשאיר את הלהקה בפרויקט. אנחנו מסיימים את השלב האחרון של התמיכה מההקצבה של 2020 וניגשים אל העתיד הלא ידוע של 2022-2021. בודקים מה אפשר להוציא מהעירייה והתורמים כדי להמשיך לחיות".