השחקן יהודה בארקן מת מקורונה בגיל 75
בארקן שיחק בלמעלה מ-40 סרטים, והיה היה חלוץ ז'אנר המתיחות בארץ; לפני כחודש פונה ממלונית הקורונה לטיפול נמרץ לאחר החמרה במצבו; יגאל שילון: "אני לימדתי אותו את מאחורי הקלעים והוא לימד אותי את סודות ההומור המיוחד"; ריבלין: "בארקן היה באר של שמחה, שחקן ענק ועתיר גוונים";
בארקן (שהוסיף א' לשם משפחתו בעצת הרב בעקבות חזרתו בתשובה), נולד לפני 75 שנה בנתניה. הוא שירת בלהקת פיקוד צפון ואחרי הצבא הצטרף ללהקת פיקוד דיזנגוף, שהורכבה מיוצאי הלהקות הצבאיות של שנות ה-60, וביצעה שירים ומערכונים, לצידם של ששי קשת ואריה מוסקונה.
הוא שיחק בלמעלה מ-40 סרטים, את חלקם גם כתב והפיק. את דרכו הקולנועית החל כשחקן בסרטים "הוא הלך בשדות", "הבן האובד", "לופו", "מלכת הכביש", "כץ וקרסו" ו"שתי דפיקות לב". הפריצה הגדולה היתה בשני סרטי הבורקס (הקומדיות העממיות) שביים בועז דוידזון והפכו סרטי פולחן - "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר", בשניהם כיכב לצדו השחקן זאב רווח.
בארקן היה חלוץ ז'אנר המתיחות בארץ. בשנות ה-80 החל לביים ולהפיק סרטי מתיחות עם יגאל שילון, בהם "חייך אכלת אותה", "המתיחה הגדולה" ו"ניפגש בסיבוב". הכל התחיל ב"פינת המתיחה הקטנה" במסגרת תכנית הרדיו "חמים וטעים" של גדי ליבנה בגלי צה"ל בתחילת שנות ה-70, בה ביצע עם משה טימור ושלמה בראבא מתיחות טלפוניות בשידור חי. בראיון שנתן לפני 10 שנים ל"הארץ" אמר בארקן על ז'אנר המתיחות: "היינו נאיבים ויפים וכל זה פס מן העולם. אנשים האמינו לכל מה שהיה כתוב בעיתון ואמרו ברדיו. הרב שלי אומר שמאז שלמילון העברי נכנסה המלה 'פראייר', שום דבר כבר לא יהיה כמו פעם".
יהודה בארקן צילום: טל שחר
"היינו חברים עוד הרבה לפני סרטי המתיחות", מספר שילון ל"כלכליסט". "יהודה היה שחקן קולנוע צעיר ומצליח. הוא היה הכוכב ואני הייתי מלווה ומצלם אותו מאחורי הקלעים. בתחילת שנות ה-80 כשהוא החליט לעשות סרט מתיחות היתה חסרה לו יד טכנית ומכאן זה התחיל, לימדנו אחד את השני. הוא היה שחקן ומפיק, אני הייתי במאי, ישבנו וכתבנו יחד את 'חייך אכלת אותה'. אני לימדתי אותו את מאחורי הקלעים והוא לימד אותי את סודות ההומור המיוחד הזה וכך עבדנו 8 שנים יחד גם בסרטים שלא היו מתיחות. הוא לא זז בלעדי והאמת שאני למדתי ממנו המון. היינו חברים קרובים וסרט החתונה שלו שצילמתי הוא אייקוני כי כמות האנשים מהתעשייה שמופיעים שם וכבר לא בחיים גדולה. בשנים האחרונות מאז שהתקרב לדת לא היינו בקשר, אבל את הידיעה על מותו קיבלתי כבר אתמול וזה מאוד עצוב לי".
בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 הפיק בארקן את הטרילוגיה "אבא גנוב" וכיכב בתפקיד הדייג צ'יקו בן דוד, לצד קרן מור, אלונה קמחי, בן ציון ואילנה ברקוביץ'. בהמשך גילם את אביה של מיכל ינאי ב"נשיקה במצ"ח" ושיחק ב"מחפשת בעל על ארבע" שנכשל בקופות.
כשההצלחה החלה להתערער נקלע בארקן לחובות וב-1993 הכריז לראשונה על פשיטת רגל. ב-2011 הורשע בעבירות מס ונגזרו עליו ששה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
כשנשאל בעבר מדוע לא ניסה להופיע גם בתיאטרון אמר "עשיתי שתי הצגות, אבל המדיום הבימתי פחות מתאים לי. על הבמה אתה צריך לדבר בקולות רמים ולהניע את הידיים כדי שאלה שיושבים בשורה 15 ישמעו ויראו אותך. בקולנוע אתה לא צריך להיות תיאטרלי אלא טבעי. בקולנוע העיניים משחקות".
בטלוויזיה הגיש את השעשועון "צא מזה" ואת תוכנית המתיחות "לא דופקים חשבון". ב-2012, כשכבר היה אדם מאמין חובש כיפה, גילם את דמות הסב בדרמה "פלפלים צהובים" של קרן מרגלית" ואת ראש ישיבת ויזניץ' בסדרה "כיפת ברזל".
יהודה בארקן מקבל פרס מפעל חיים ב-2014 צילום: אבי רוקח
ב-2014 קיבל בארקן פרס מפעל חיים מהאקדמיה לקולנוע.
עם היוודע דבר מותו מסרה הבמאית והתסריטאית של "פלפלים צהובים", קרן מרגלית: "צער גדול נפל עלי היום ודמעות סוררות. חשבתי שהוא ייצא מזה וכל כך קיוויתי שעוד אזכה לעבוד איתו. ליהודה היה את הדבר החמקמק הזה שאי אפשר לשים עליו את האצבע, הדבר הזה שמעטים האומנים שזכו בו - קסם. כריזמה מיוחדת כזאת שבאים איתה לעולם. יהודה, לשמחתנו, השאיר חלקים גדולים ממנה איתנו פה בכל הדברים שהוא עשה. השאיר איתנו את הדמויות שלו שמלאות בחום גדול ולב והרבה אהבה. תנוח בשלום יהודה יקר. זכיתי ללמוד ממך כל כך הרבה. פעמיים ביום אני מזכירה לעצמי דברים שאמרת לי, בהם 'סאבטקסט לא מצטלם', 'הכי חשוב זה הכימיה' ו'אי אפשר שכולם יאהבו אותך - אפילו את אלוהים לא כולם אוהבים'. ואותך יהודה אני חושבת שהרבה מאד אנשים אוהבים. אני בטוח אחת מהם".
לאחר החזרה בתשובה שיחק גם בסרטים חרדיים ויצא בסדרת הרצאות בהן סיפר את סיפורו "מאבא גנוב לאבא שבשמיים". הפעם הראשונה בה חזר לשחק בסרט "חילוני" היתה ב-2019 ב"אהבה בשלייקס" לצד ניצה שאול שקיבלה את הידיעה על מותו בצער רב.
"המפגש הראשון שלי עם יהודה היה ב'כץ וקרסו'", מספרת שאול ל"כלכליסט". "אז הגיע יהודה, גבר יפהפה, מסוקס, משאת נפשן של הבנות, מצחיק, שרמנטי ומקסים. ב'חגיגה בסנוקר' (שם שיחקה שאול את בת הרב) הוא היה פרטנר מצוין. היה לנו משעשע על הסט של הסרט שהטביע את המושג 'סרטי בורקס'. אני זוכרת שבועז (דוידזון, הבמאי, מנ"ש) חיפש את המקבילה למערבון ספגטי ושאל מה הישראלים הכי אוהבים לאכול? אז אמרנו לו שבורקס. היה כיף גדול על הסט ויהודה היה חלק מזה, ועד היום זה אחד הסרטים הישראליים האהובים.
"אבדה גדולה של שחקן ושל בן אדם"
"במפגש המחודש שלנו לפני שנה וחצי ב'אהבה בשלייקס' גיליתי אדם אחר, אדם ששינה דרכו והפך למאמין, אבל מאוד פתוח ולא כופה את עצמו, מלא באנושיות ושוחר טוב, עובד גם עם חילונים וגם עם מאמינים. היו לנו הרבה שיחות נפש ועומק. הלוואי והיה נשאר כאן, לאדם כזה אנחנו זקוקים, שיהיה גשר, בייחוד בימים אלה. הייתי בטוחה שהוא יתגבר ואני לא מאמינה ומסרבת לדבר עליו בלשון עבר. רק לפני חודשיים הוא שלח לי ברכה מצולמת ליום ההולדת. לפני יומיים היתה לי שיחת זום עם פסטיבל טורונטו שם מציג ממש עכשיו הסרט 'אהבה בשלייקס' וביקשתי שיתפללו בשבילו. מה שאיחד בינינו הוא מה שהסרט הזה סימל, שיש זכות לאהוב בכל גיל, לא משנה מאיפה אתה בא. זו אבדה גדולה של שחקן ושל בן אדם".
שר התרבות והספורט חילי טרופר: "יהודה היה מהשחקנים הגדולים והמוכשרים שידעה ישראל. הדמויות אותן גילם והסרטים אותם ביים וכתב יישארו לנצח שזורים בתרבות הקולנוע הישראלית. בכישרון רב הצליח בארקן להכניס רגעי הומור ושמחה לכל בית ישראלי במהלך שנים ארוכות. תנחומיי הכנים לרעייתו, ילדיו ומשפחתו, יהי זכרו ברוך".
נשיא המדינה ראובן ריבלין מסר: "יהודה בארקן שהלך מאיתנו אתמול היה באר של שמחה. שחקן ענק ועתיר גוונים, שהיה גם ענק רוח ושפע מנדיבותו אל כל אדם. אנחנו נשוב אל הנכסים שהותיר לתרבות הישראלית שוב ושוב, ונזכור אותו באהבה רבה וחיוך. תנחומיי העמוקים למשפחתו."
בארקן הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ושבעה נכדים.
