דורין פרנקפורט: “אני רוצה לייצר רק כאן"

בימים אלה וברוח התקופה, משיקה המעצבת דורין פרנקפורט בצד קולקציה חדשה, גם אוסף בגדים לבית ומצעים. קוד הלבוש ההולך ומשתנה בהתאם לרוח הזמן, בעולם ובארץ, מביא עמו משב רוח מרענן. פרנקפורט מעידה על עצמה כי היא “מאמינה גדולה בנוחות ונינוחות”.

למעשה, זוהי הקולקציה הרביעית שלה לבית, והפעם היא עיצבה גם פריטים לגברים. “אני כל פעם ממציאה משהו חדש. זה התפקיד שלי”, היא אומרת. פרנקפורט הקימה את בית האופנה שלה יחד עם שותפתה מרגיט סגל לפני 37 שנים ב־1983. הרבה לפני עידן הקורונה, היא כבר דיברה על ייצור מקומי, על קיימות, על תעשייה חזקה ועל בגדים ששורדים את הזמן ומשמחים. “פתאום השיח הזה, שנשמע אז הזוי, נהפך לדיבור לסוג של מיינסטרים”, היא אומרת. 11 סניפים יש לפרנקפורט ברחבי הארץ, באחרונה נסגרו שלוש חנויות, בהן החנות בחיפה שנפתחה לפני 30 שנה. חנות האונליין שלה פעילה זה שנים, ופרנקפורט מנצחת עליה ביד רמה, מתקשרת ישירות עם לקוחותיה, כותבת את תכני האתר.

דורין פרנקפורט: "היועצים העסקיים תמיד אמרו שזה לא כלכלי. אבל אני מאמינה שתעשייה קטנה ולא מזהמת אמורה להתקיים במרכזי ערים ולפרנס את הקהילה"

רבים מהעובדים במפעל שלה בדרום תל אביב נמצאים אתה מראשית הדרך. “אני בנויה על ייצור מקומי. יש לי מפעל ואני מקווה שהוא ימשיך. לא מעניין אותי לא לייצר כאן. אני שואלת — איפה יעבדו הילדים שלכם? לא כולם בנויים להיי טק. יש עשרות אלפי אנשים עם מיומנויות לטקסטיל שנעלמות. פרנסה לקהילה ויצירת מקומות עבודה ושיתופיות — זה היה השיח בזמנו. אני חונכתי לעבודת כפיים ולחשיבה על החברה, למדתי שתעשייה קטנה ובינוניות היא חוסן כלכלי של מדינה”.

“האם זה כלכלי? כל יועץ עסקי והבנקים תמיד אמרו שחטיבת ייצור זה לא כלכלי, ודאי שלא אם המפעל לא נמצא באזור פיתוח. אבל אני מאמינה שתעשייה קטנה ולא מזהמת אמורה להתקיים במרכזי ערים ולפרנס את הקהילה שחיה שם, ולא בפארקים תעשייתים. זה קונספט שעבר מן העולם”. לדבריה, בכל העולם מסייעים ומיישמים, לאו דווקא במתן מענקים. “כל מה שצריך זה להתייחס ולהקל. הביורקטיה היא בלתי נסבלת ומחפיר איך אנחנו מתנהלים ביחס לכל דבר שקשור בעבודת כפיים”.

הקורונה, היא מאמינה, דווקא תביא עמה הרבה דברים טובים: “מצבים כאלה באמת משנים דרך מחשבה, ואני מקווה שחלק גדול מהאוכלוסייה ישנה את צורת ההתנהלות שלו. חשוב שיותר אנשים יעשו פעולות קטנות, ממעט אנשים שעושים פעולות גדולות. בגלל זה אולי הקורונה תעשה מהפך תודעתי. כבר עכשיו אני רואה צד התנדבותי, יותר מחשבה על קנייה מדודה יותר, שיח על צרכנות נבונה, העובדה שמדברים בכלל על עצמאים”.

עבודתה, היא אומרת בנחישות, היא פוליטית. “כל מה שאנחנו עושים הוא פוליטי, וכדאי שכולם יבינו. מי שלא מחווה דעה, והולך בין הטיפות יגלה שהוא מתייבש. אנשים שלא דיברו שנים, עד שזה פגע בהם, מתעשתים. אני עדה לשינויים — כל ההנהלה גדלה מתוך המפעל שלנו, ואני רואה איך הדעות משתנות, הכל נפרם, גם הצעירים חווים מהפך תודעתי”.

פריטים לבית של פרנקפורט. “מאמינה גדולה בנוחות ובנינוחות” צילום: אסף עיני

בקולקציית הקפסולה החדשה שלה לסתיו יש בגדים שאפשר לעבוד בהם בבית ואפשר גם, אם רוצים, לדבריה, לצאת למטלות שונות. “בגדים עושים מצב רוח טוב”, היא מצהירה, “וככל שאני בוגרת יותר, אני משתדלת שיהיו דהויים פחות” .

כך אפשר למצוא בין השאר פריטים מחומרים טבעיים ונעימים בצבעוניות חורפית ובגזרת אוברסייז, לגברים ולנשים כאחד. את שני הדגמים של מצעי הכותנה, שהצבעוניות שלהם מתכתבת עם הפריטים לבית, היא יצרה בשיתוף עם מגבות ארד. ההשראה, היא מספרת, היא אווירת חופש. “אם אנחנו לא יכולים לצאת לחופשה נעשה שחדר המיטות שלנו ידמה אווירה של מקום מבחינת ההדפסים”.