מיהרה ולבשה פיג'מה: השהות הכפויה בבית מובילה לשינוי במלתחה

בחודשים האחרונים, כשכל כך הרבה אנשים נמצאים בבית רוב הזמן, נדמה שאפשר לומר כי הפנים הוא החוץ החדש. מקצתנו מתעמלים בבית, מדברים עם חברים בבית, עובדים מהבית, אותו בית שבו אנחנו גם ישנים בו ואוכלים ונחים. מכורח הנסיבות, קוד הלבוש הולך ומשתנה בהתאם לרוח הזמן, בעולם ובארץ. על פי נתונים שפורסמו באחרונה ב”ניו יורקר”, מכירות הפיג'מות זינקו ב־143% בזמן הזה; בגד השינה - וכל אינטרפרטציה שלו ליום - הוא “האוכל המנחם” של עולם הלבוש בימים אלה. מכירות בגדים ירדו ב־79%, אבל מכירות של טרנינגים ומכנסי טרנינג עלו בכ־80%.

איור: יערה עשת

שלא לדבר על צניחה במכירות ליפסטיקים, בגלל המסכות. על פי חברת מקינזי, כבר באפריל ניכרה ירידה של 15% במכירות וצניחה של 28% במחירים. הצפי הוא כי מכירות בעולם יירדו ב־2020 ב־35%-20% בהשוואה לשנה שעברה.

האומנם איננו זקוקים לבגדים או לאיפור קל גם בבית? אני עובדת מהבית זה שנים, וכל בוקר אני מתלבשת, נועלת נעליים, משקיעה מעט מאמץ בפנים שלי ומתיישבת מול המחשב. למדתי שלבגדים יש השפעה ברורה על היציבה הזקופה בכיסא, מצב הרוח שלי, בהירות המחשבה והמוטיבציה.

איור: יערה עשת

בעולם העבודה כללי הלבוש השתנו עוד לפני הקורונה וחל טשטוש גבולות בין קז'ואל, יוקרה וסטריט וור גם במשרדים. שלא לדבר על אלו שעובדים מהבית. עם זאת, טרנינג מרופט הוא לא התשובה. יותר ויותר מתלבשים גם בבית בבגדים נוחים ויפים, ולא מעט מותגים טיפחו סגנון נינוח, וענו על צורך מתגבר. נילי לוטן, למשל, הציעה טרנינגים יפהפיים מקשמיר, המותג האיטלקי “פור רסטלס סליפרס” הציע שמלות כאפתן וחליפות פיג'מה ליומיום ממשי בהדפסים מרהיבים. שמלות בית נוחות ומלטפות צוברות תאוצה, וגם מכנסיים רחבים עם עם גומי במותן (סוג של פיג'מות ליום בניגוד לפיג'מות השינה).

איור: יערה עשת

אפשר ללבוש גם עוד פריטים שנותנים הרגשה טובה, ובכל זאת לא מוקפדת מדי. כמעט באווירת חופשה וריזורט - לא מחייבת ובכל זאת ראויה.

האם גם בארץ מתפתחת תרבות של בגדי בית? לד"ר טלי סטולובי, החוקרת את הפסיכולוגיה של הלבוש ומפתחת גישת סטיילינג תרפי, אין ספק שאנשים זקוקים לבגדים. לדבריה, "יש בארץ מיתוס, שאנשים לא באמת זקוקים לבגדים, והוא קשור גם לתרבות הלבוש המינימליסטית שיש לה שורשים היסטוריים: בקום המדינה לא היתה סצנת אופנה כאן, והיא לא התאימה גם מבחינה ערכית וגם לא למזג האוויר החם. החום גורם לאנשים פחות לחפש תרבות לבוש מפותחת כמו במקומות קרים יותר. אין מקום למשחק של שכבות, בטח שלא בקיץ. יש פה תפיסה שבגדים הם עניין פונקציונלי, שדיבור על בגדים והתעסקות בנושא הם שטחיים וחסרי משמעות ולא באמת רלבנטיים לתהליכים רגשיים שאנשים חווים".

אולם לדברי סטולובי, בגדים הם אינדיקציה לתהליכים רגשיים ויכולים לעזור לנו, על אחת כמה וכמה בעת מגפה. "כל הגישה של בגדי בית וחוץ נובעת מהתעסקות פסיכולוגית של ניהול הרושם, איך אני מנסה להפעיל שליטה על מה שחושבים עליי", היא אומרת. "אנשים רגילים להשתמש בבגדים בשביל לשלוט ברושם שהם עושים, ואם הדגש הוא רק על החוץ ועכשיו אני בבית, אז בשביל מה להתלבש?”.

איור: יערה עשת

התשובה היא — בשביל עצמך. בגדים, היא אומרת, "משפיעים על תהליכים רגשיים וקוגניטיביים. בקורונה נתקענו בבית הרבה זמן, ואנשים הבינו שהם לא יכולים לחיות בפיג'מה, שמקושרת למנוחה ולחוסר עשייה. היא לא משרתת אותם ברמה התפקודית כי בגדים יכולים לתת תחושה של מיקוד ועשייה. והם הבינו שצריכים למצוא בגדים לעבור את התקופה, גם מי שאין להם עניין באופנה. סגנון הלבוש החדש שמתגבש מותאם לזמן, וזה מה שמסביר את הפריחה של בגדי בית שהם לא בגדי שינה".

דקלה עינת מהמותג "קו" השיקה כבר לפני שנתיים קולקציית בגדי בית בצד הקולקציה הרגילה. היא זיהתה צורך בקרב לקוחותיה, מקצתן עובדות בשגרה מהבית, שרצו להתלבש בבגדים נוחים ויפים, להרגיש טוב עם עצמן. גם הקולקציה העיקרית של "קו" משדרת נינוחות רפויה והשמלות יכולות לדלג בקלילות מן החוץ אל הפנים ולהפך, למשל חלוק פיקה שנלבש כעליונית בחוץ, או שמלת כתונת בייסיק שמעליה אפשר ללבוש חולצת כפתורים ולצאת לסיבוב קניות. לא צריך הרבה יותר מזה בימי הקיץ. באחרונה, היא מדווחת, כשיותר ויותר אנשים עברו לעבוד מהבית, ניכרת עלייה בביקוש לפריטים מן הסוג הזה. פלטת הצבעים מצומצמת, הגזרות רפויות ונינוחות ובדי הסריג טבעיים ונעימים מכותנה או ויסקוזה. "אני מרגישה שאנו חיים על ספו של עידן חדש", היא אומרת, "שבו תרבות הצריכה משתנה ומתאימה עצמה לצרכים הנוכחיים. בשנה האחרונה בחרתי לדייק ולצמצם, גם בפריטי הערב. הרבה שנים עבדתי עם רזילי וייצרתי בגדי ערב לבקשתם, אבל עכשיו אני רוצה לייצר פריטים לבישים, נכונים". 

מתוך הקולקציה החדשה של מותג "קו". להתאים בגדים לבישים לתרבות צריכה משתנה צילום: מיכאל טופיול

בגדים הם דרך לשמר מסוגלות, אומרת סטולובי במיוחד למי שנכפה עליהם בידוד. לדבריה, אנשים מבודדים נוטים בקלות רבה לשקוע בדכדוך. שהרי יש קושי עם הפרת שגרת היום ועם חוסר הידיעה. דווקא אז הבגדים, לרבות בגדים תחתונים, הם הדרך לשמר תחושה של מסוגלות. "תתלבשו גם בבידוד", היא אומרת."ליפסטיק הוא ניואנס קריטי לתחושת הזהות וליכולת של אשה לארגן את עצמה ואת שגרת יומה". ובהקשר הזה, אם הדגש על רושם חיצוני ואינטראקציה הוא חזק - היא אפילו ממליצה ליזום שיחות זום, להתלבש ולהתאפר לקראתן.