תומרקין מגולגל בנייר: כך נראה מוזיאון ת"א הסגור

גלריות ריקות, חללים שוממים ופסלים עטופים, כך נראים כבר שבועות ארוכים כל המוזיאונים בארץ. אלה התמונות שמופיעות בסדרה החדשה של הצלמת ורדי כהנא "מוזיאון סגור", שלפני כשלושה שבועות נכנסה למוזיאון תל אביב לאמנות וצילמה בחללי התצוגה השוממים שלו. כהנא (60), היא אחת מאמניות הצילום הוותיקות והמוערכת בארץ. זוכת פרס סוקולוב שעבודותיה הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם.

שלושה פסלים עטופים של אוגוסט רודן צילום: ורדי כהנא

"אני לא צלמת פְּנִים ולא צלמת ארכיטקטורה" היא אומרת, "רוב העיסוק שלי הוא ב עיקר באנשים ובדיוקנאות. הרעיון לסדרה החדשה עלה בעקבות שיחה שהיתה לי עם רותי דירקטור, האוצרת לאמנות עכשווית של המוזיאון. דיברנו על השבר הגדול שהביאה המגפה ועל כמה שהעולם מעורער עכשיו יותר מהרגיל. רותי סיפרה לי כמה עצוב היה היום האחרון במוזיאון, לפני שהוציאו את כולם לחל"ת, כשהסתכלה על החללים החשוכים והאובייקטים המכוסים, ובאותו רגע אמרתי לה שאני חייבת לצלם את זה. כתבתי לדורון רבינא האוצר הראשי שזה נשמע לי מרתק ויזואלית לצלם את המוזיאון הריק. הצעתי שאצלם מה שאני רוצה ובתמורה אעמיד את הצילומים לרשות המוזיאון, זה בטח ישרת אותם בעתיד כי עוד ירבו לדון בתקופה הזו — כך שכולם מרוויחים. המנכ”לית טניה כהן־עוזיאלי אישרה, ויצאנו לדרך”.

פסל עטוף של ביאנקה אשל־גרשוני על רקע עבודות של דגנית ברסט ויהודית לוין צילום: ורדי כהנא

הצילומים ארכו שלושה ימים ארוכים “אני חושבת שבמקרה הזה האינסטינקטים העיתונאיים שלי עבדו יותר מאלה האמנותיים, אבל באתי בראש נקי, מתוך מחויבות ועם קונספט שהוא לגמרי תיעודי אבל בעל ערכים אסתטיים. עניין אותי גם לבדוק איך אובייקטים, או פסלים, או ציורים מגיבים בתוך מצב עכשווי כזה". 

פסל עטוף של יגאל תומרקין צילום: ורדי כהנא

יש משהו מלחיץ ואפוקליפטי במוזיאון סגור.

"זה לא ממש מה שהרגשתי. לראות פסלים של רודן עטופים כאילו הם מוכנים לשילוח זה משהו שמעורר בי הרהורים, אבל זה לא באמת מדכא כי אני יודעת שאנחנו באיזשהו מצב של הפסקה מהחיים. מצב האמנות עוד הרבה לפני הקורונה הוא מדכא, ואני מבינה מה המשמעות של השבר הזה ומה זה עושה לתרבות, אבל דווקא לא הפסלים העטופים הם אלה שמעוררים בי תחושה הקשה. מה שמיוחד במוזיאון הזה הוא שיש בו המון אור שנכנס מבחוץ, מה שקצת מקליל את הדכדוך מהסגירה".

צילמת את התערוכה של ג'ף קונס?

"כן. הסטודיו של קונס עוד לא נתן אישור לפרסם את הצילומים אבל צילמתי גם שם וזה מעניין כי הפסלים שלו עטופים קצת אחרת, בצורה שאפשר להבין קצת יותר מה מסתתר מאחוריהם".

הפרויקט של כהנא הוא חלק מסדרת צעדים שנוקט המוזיאון בימים שהוא סגור. "אנחנו מחויבים לקהילה עכשיו יותר מתמיד", אומרת טניה כהן־עוזיאלי, המנכ"לית. "בתקופה הממושכת של ההסתגרות אנחנו צריכים לשמש עוגן ומקום לחיבור מחדש, לגילוי וושייכות. אנחנו רואים חשיבות גם ביציאה אל המרחב הפיזי, למשל בהקרנת אמנות בחוצות העיר, ובפעולות יזומות עם קהילת האמנים המקומית“.