עם האוכל באה עקיצה: “בואו לאכול איתי” חוזרת בעונה חדשה

את “בואו לאכול איתי” רואים בגלל המשתתפים. היא אמנם סוג של תוכנית אוכל, כי אוכלים ומתארחים בה, אבל רק במקרים ממש מעטים מתחשק לקבל מהמשתתפים את המתכונים למנות.

הדינמיקה בין האנשים בתוכנית הריאליטי הזאת, שחוזרת בעונה חדשה, רביעית במספר, הערב בכאן 11, תאגיד השידור הציבורי , היא שמדביקה את הצופים למסך, ודברי הקריינות המשמשים מין מקהלה יוונית, הם שמחלצים מהם פרצי צחוק.

יש מי שמתייחס אליה כאל קומדיה. המפגש בין מי שבאים לאכול הוא שהופך את התוכנית לממתק אמיתי.

“בואו לאכול איתי”. הקריין הוא האלטר אגו של הצופה עצמו צילום: כאן תאגיד השידור הישראלי

משתתף קבוע, נוכח לא נוכח שם, הוא השחקן והקומיקאי שי אביבי. דברי הקריינות שלו מלווים את המפגשים של האנשים האמיתיים המתחלפים בסדרה. מי שכותבת לו את הטקסטים האלה היא הסופרת והתסריטאית דקלה קידר (44), שלפני שבועיים זכתה בפרס היצירה, וכעת צפוי לצאת ספר ילדים שלה, “מוטק’ה”, אחר כך רומן ובמקביל היא עובדת על מיני סדרה לתאגיד.

“כשהתחלתי לכתוב את התסריטים לעונה הראשונה, ההנחיה של הפורמט הבריטי היתה לכתוב ל’חבר המעצבן על הספה, שכל הזמן מעיר הערות’. עם זה יצאתי לדרך, ועם הזמן שי התגבש כדמות”. 'שי' הוא גם האלטר-אגו של הצופה עצמו. הוא אומר, בצורה יותר שנונה ומדויקת, את מה שאנחנו על הספה שלנו חושבים. הוא - ולמעשה קידר - הם הסבטקסט של הסדרה.

"עונות הסדרה מתחלקות לשניים - עונות היחידים, שבהן חמישה אנשים זרים נפגשים כל פעם בביתו של מישהו אחר לארוחה שהם הכינו. ועונות הזוגות, כמו זו החדשה, שבהן שלושה זוגות מארחים זה את זה לשלושה מפגשים שונים. בסופו של כל ערב המתארחים מעניקים ציון לערב ולאירוח. המנצחים מקבלים מתנה טיסה לאיטליה. שי נוסף שהם מקבלים משי הוא שבצפייה בתוכנית בבית הם נעקצים על ימין ועל שמאל.

“שי הוא דמות שאין לה קווים מוגדרים. עם הזמן הוחלט כמה הוא פוליטי, כמה הוא מרושע, כמה הוא מרים להם, כמה הוא מיני, כמה הוא אישי בכלל. הוא משקף את מצב העניינים, מרמז על מה שלא נאמר או מה מוזר או לא תקין. הוא רק לא מביע דעה. גם אופי המשתתפים מאוד השתנה בגלל הכניסה של הריאליטי לחיים. הם נהיו מאוד מודעים. זוג יכול להגיד למשל ‘אנחנו על תקן השמאלנים’, או שהם יגידו ‘עכשיו שי יעשה ממני בדיחה’. לא תמיד ברור אם צריך להתייחס’”.

דקלה קידר: “המשתתפים בתוכנית מאוד ישירים זה עם זה. ולא משנה מה מידת השמרנות שלהם, הם סקרנים להרפתקאה" צילום: יחצ

וב”שי” את מתכוונת לעצמך.

“זה תדר שאני קוראת לו שי, והוא מתקיים בינינו. אחרי שאני שוברת את הראש על הטקסט, מתה מחרדה, כי כתיבת קומדיה היא עדיין קצת מפחידה אותי, אנחנו נפגשים לקריאה - שי, תמר (איכילוב, עורכת הסדרה. ר”ק) ואני. לפעמים זה יושב בול, ולפעמים הם מציעים בדיחה יותר טובה. לפעמים אני כותבת בדיחה קורעת, אבל מתברר שזאת הפעם המאה שהשתמשתי בה”.

מה מאפיין את המשתתפים בתוכנית?

“סקרנות ופתיחות למשהו חדש. הם מאוד ישירים זה עם זה. לא משנה מה מידת השמרנות והליברליות שלהם, המשותף הוא שהם סקרנים להרפתקה”.

יש נושאים שהם בגדר טאבו סביב השולחן?

“אין משהו שלא מדברים עליו, אבל יש דברים שמפתיע אותי שעדיין מדברים עליהם. כמו השיח העדתי. הוא נורא נוכח. גם העיסוק בניקיון הוא מאוד דומיננטי. את לא מניחה שזה יהיה משהו שקשור לארוחה בהכרח, אבל זה כן”.

את חושבת שהם עושים איזה שיפוץ קטן לפני התוכנית, הולכים לאיקאה?

“נראה לי שלא. אני חושבת שברוח התקופה הם מביאים את עצמם כמו שהם. זה מרגיש נטול מאמץ ומאוד אותנטי”.