יום של יומיות: המלצות ליום הקולנוע הישראלי
מסרט קשוח על ראפרים רוסים דרך מפגש מרגש ומצחיק עם זוג בטיפולי פוריות ועד אופרת רוק בלב המדבר
יום הקולנוע הישראלי, שבדרך כלל מתקיים לפני פרסי אופיר כדי לתת לקהל הזדמנות להכיר את המועמדים לפרס, מגיע השנה דווקא אחרי. היום יוקרנו בכל בתי הקולנוע רק סרטים ישראליים ב־10 שקלים בלבד זו הזדמנות להשלים את סרטי תשע”ט שאולי החמצתם ובראשם “הבלתי רשמיים” הנהדר, שיצא כבר בקיץ שעבר, ו“מילים נרדפות”, זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין.
- ביקורת סרט: לרחף בחלל עם בראד פיט
- ועכשיו לבינג' שונה לגמרי
- הסרט על יגאל עמיר זכה בפרס אופיר ויתמודד על האוסקר
זו גם הזדמנות לעשות דאבל־פיצ’ר של סרטים על קולנוע. התחילו עם “קצפת ודובדבנים” המקסים ואז עברו ל”תל אביב על האש”, שהופך את הסכסוך הישראלי־פלסטיני לסיטקום משעשע: בסרט הראשון יוצר נקלע למשבר אישי; בסרט השני יוצר נקלע למחסום כתיבה מוחשי: במחסום שבין שכם לירושלים. זה משל שנון, גם אם לא מפותח דיו, על יצירה בתנאים פוליטיים.
יום הקולנוע הוא גם הזדמנות למפיצים להבין מה מושך את הקהל הישראלי. בשנה שעברה “סיפור אחר” שבר קופות ביום אחד וחזה את הצלחת הסרט עם צאתו כמה שבועות אחר כך. השנה התחרות העיקרית תהיה בין “מחילה”, סרטם של חנן סביון וגיא עמיר (ש”מכתוב” שלהם היה שובר קופות היסטרי), לבין “בשורות טובות” של ארז תדמור. אם אתם עומדים מול הקופות ולא יודעים במה לבחור, הנה חמשת הסרטים שהכי אהבנו מבין אלה שיוצגו היום בטרום־בכורה:
“בשורות טובות". רועי אסף ונלי תגר מככבים בדרמה קומית מקסימה על בני זוג שמתחילים טיפולי הפריה ועל הלחצים שמופעלים עליהם מצד ההורים. הסרט מזכיר את המיקס המוצלח של הומור וכאב שאפיין את “סיפור גדול”, אותו ביים תדמור ביחד עם שרון מימון.
“ימים נוראים". סיפורו של יגאל עמיר בדרך לכיכר מלכי ישראל ב־4 בנובמבר 1995. אבל זהו קודם כל מותחן פוליטי מלחיץ ומטריד מאוד. לא משנה למי הצבעתם בבחירות, הסרט יפתיע אתכם.
“מאמי". קרן ידעיה (“אור”) יזמה עיבוד קולנועי לאופרת הרוק של הלל מיטלפונקט מ־1986. זה מתחיל עם ריאליזם וממריא לסוריאליזם, אבל הכוח הגדול של הסרט מצוי בשילוב בין התמונות ובין המוזיקה שהלחינו אהוד בנאי ויוסי מר־חיים בביצוע מופלא של דודו טסה.
“כאן ועכשיו" ו“קולות רקע". שני סרטים שונים לחלוטין העוסקים בעלייה מרוסיה, כל אחד מוצלח בדרכו. “כאן ועכשיו” האגרסיבי הוא סרט עלילתי העוסק בראפרים רוסים באשדוד, ובאופן שבו הם נלחמים בעוני ובאפליה; “קולות רקע” העדין והמשעשע, המתרחש בתחילת שנות ה־90, מספר על זוג מבוגר שנוחת בישראל ומגלה שזה לא מה שהובטח לו.