הסרט על יגאל עמיר זכה בפרס אופיר ויתמודד על האוסקר

טקס פרסי אופיר שהתקיים אמש הציג, כהרגלו, ברדק טלוויזיוני, ונאומי זכייה שנחתכו כדי לעבור לפרסומות בכאן 11, אבל חילק פרסים מגוונים למספר רב של סרטים, כשאף אחד מהם לא סחף את הכל. הסרט עם מספר הפרסים הגבוה ביותר היה "הבלתי רשמיים", סרט הביכורים של אלירן מלכה על ראשית ימי תנועת ש"ס שכבר זכה להצלחה נאה בקופות לפני קצת יותר משנה, שגם היה הסרט עם מספר המועמדויות הגבוה ביותר (12) ויצא לבסוף עם ארבעה פרסים. העובדה שהפצתו המוקדמת של הסרט בארץ פסלה אותו מלהתמודד באוסקר האמריקאי מן הסתם פגעה בסיכוייו גם לזכות בפרס הסרט הטוב ביותר, פרס שהזוכה בו הופך אוטומטית לנציג ישראל בקטגוריית הסרט הבינלאומי באוסקרים.

פרס הסרט הטוב ביותר, שהוא בעצם פרס נציג ישראל לאוסקר, הוענק ל"ימים נוראים", סרטו של ירון זילברמן העוסק בכרוניקה המותחת של האירועים הידועים מראש שהובילו את יגאל עמיר לרצוח את יצחק רבין. הסרט, שקיבל ביקורות יפות בפסטיבל טורונטו, עדיין לא נקנה להפצה באמריקה ויהיה מעניין לראות האם זכייתו בפרס אופיר תדרבן מפיצים אמריקאים לקנות אותו ולדחוף אותו לקראת האוסקרים בפברואר, שם יעמדו מולו מתחרים כמו "כאב ותהילה" של פדרו אלמודובר ו"פרזיטים" של בונג ג'ון-הו. באופן משונה, "ימים נוראים" זכה בטקס רק בפרס נוסף אחד על הליהוק של אורית אזולאי.

מתוך ימים נוראיים צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג.

הערב התחיל עם שתי הפתעות, כששני במאים - אחת צעירה והשני ותיק - זכו בפרסים דווקא כשחקנים. הדס בן ארויה ודובר קוסאשווילי זכו בפרסי שחקני המשנה על תפקידיהם ב"קצפת ודובדבנים" של גור בנטביץ', שעלה השבוע וכבר מסתמן כלהיט פולחן בהתהוות. ובכלל, זה היה בוודאי ערב קשה לשחקנים מקצועיים שראו איך במאים שבאו לתפקיד לרגע ונון-אקטורס לוקחים להם את הפרסים. ערן נעים, שזכה בפרס השחקן הראשי, הוא שוטר לשעבר שאמנם שיחק גם ב"עג'מי", שזכה בפרס אופיר לפני עשר שנים, אבל הוא אינו שחקן מקצועי. נעים ניצח בקטגוריה הזאת את שולי רנד, שעד עכשיו זכה בכל פעם שהיה מועמד. רק לירון בן שלוש, שזכתה בפרס השחקנית הראשית על תפקידה ב"אשה עובדת", היא שחקנית מוכרת ואהודה (וגם תסריטאית).

בפתיחת הערב אמר יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע לצופים בבית שהוא מתנצל שחלק מהסרטים שיזכו בפרסים עדיין לא הוצגו בבתי הקולנוע, ובכך הוא חשף באופן פובמי את אחת הבעיות הוותיקות של האקדמיה הישראלית, שבניגוד לעולם מחלקת פרסים לסרטים לפני הפצתם ולא אחרי ("ימים נוראים" יופץ בסוף השבוע הקרוב). דנון דווקא הביא לשינוי תקנון האקדמיה בנושא, אבל מפיקים ומפיצים ותיקים הכניעו אותו ומנעו ממנו ליישם את השינוי הזה, וכך גם השנה הפרסים הבולטים חולקו לשני סרטים שלקהל הלא-תל אביבי לא היתה עדיין אפשרות לראות.

שני הסרטים הישראליים הכי בולטים השנה בעולם - "מילים נרדפות" ו"תל אביב על האש", שהפכו שניהם ללהיטים בצרפת - יצאו עם פרסי ניחומים מכובדים: "מילים נרדפות" זכה בפרס על הצילום של שי גולדמן, ו"תל אביב על האש" זכה בפרס התסריט. "מאמי", סרטה פורץ הגבולות של קרן ידעיה על פי אופרת הרוק של הלל מיטלפונקט מ-1987, זכה בשני פרסים על המוזיקה ועל הסאונד (כל המוזיקה הוקלטה לייב על הסט ללא פלייבקים, בהישג טכני באמת יוצא דופן ולא אופייני בקולנוע).

לפני שהוכרז שם הזוכה בפרס הסרט, המתח עלה כשאת פרס הבימוי קיבל ירון שני על "עיניים שלי", סרט ריאליסטי-כמו תיעודי, עם עבודת משחק מאולתרת העוסק בשוטר שמואשם בפשע שלא ביצע וחייו ומשפחתו מתפרקים. שני זכה בפרס אופיר על בימוי בדיוק לפני עשר שנים על "עג'מי", אז זה היה בשיתוף עם סקנדר קופטי. המירוץ בין "עיניים שלי" ו"ימים נוראים" היה צמוד בכמה מהקטגוריות הראשיות.

באופן נדיר ויוצא דופן שמעיד על כך שזו היתה שנה בלי מועמד מוביל ארבעה סרטים חלקו ביניהם את חמש הקטגוריות הראשיות (סרט, בימוי, תסריט, שחקן, שחקנית).

לשאלה המתבקשת האם ל"ימים נוראים" יש סיכוי להצליח באוסקרים השנה, למרות שעד כה הוא לא הפך לסרט בעל פרופיל בינלאומי בכיר, נזכיר שלא מעט מיוצריו חיים ועובדים בארה"ב ובלונדון. במאי הסרט, ירון זילברמן, חי בניו יורק, שם הוא ביים את הסרט האמריקאי המוצלח "כלים שלובים". תסריטאי הסרט, רון לשם, חי בבוסטון, ושמו מוכר כעת בתקשורת האמריקאית בזכות הצלחת הסדרה "אופוריה", המבוססת על סדרה ישראלית שלשם היה שותף ליצירתה. ושרון הראל, אחת ממפיקות הסרט, היא בעלת חברת מכירות והפצה לונדונית, "ווסט-אנד", שעבדה בעבר עם רוברט אלטמן ודיוויד קרוננברג, ועזרה להביא את "הערת שוליים" של יוסף סידר למועמדות לאוסקר. כך ששנה אחרי שבמאי ישראלי זכה באוסקר על בימוי סרט קצר, לא כדאי לזלזל בכשרון הקמפיין של ישראלים רעבים שחיים בארצות הברית. והנוכחות של הראל על הבמה כזוכה היתה סמלית במיוחד אמש. הראל, שהתחילה את דרכה כשותפתו של אבי נשר לכתיבה ולהפקה של "הלהקה" ו"דיזנגוף 99", היתה בקהל כשנשר העניק פרס על הישגים אמנותיים למבקר הקולנוע ולמורה, נחמן אינגבר בן ה-81. וכשענת עצמון ומאיר סוויסה ערכו מחווה במלאת 40 שנה ל"דיזנגוף 99". לא רק הקהל, גם מפיקי טקס פרסי אופיר אוהבים יותר את הסרטים הישראליים הישנים יותר מאשר את החדשים.

רשימת הזוכים המלאה בפרסי אופיר 2019:

הבימוי: ירון שני, "עיניים שלי".

התסריט: סאמח זועבי, "תל אביב על האש".

השחקן הראשי: ערן נעים, "עיניים שלי".

השחקנית הראשית: לירון בן שלוש, "אישה עובדת".

שחקן המשנה: דובר קוסאשווילי, "קצפת ודובדבנים".

שחקנית המשנה: הדס בן ארויה, "קצפת ודובדבנים".

הצילום: שי גולדמן, "מילים נרדפות".

העריכה: אריק להב ליבוביץ, "הבלתי רשמיים".

הליהוק: אורית אזולאי, "ימים נוראים".

העיצוב האמנותי: עידו דולב, "הבלתי רשמיים".

עיצוב התלבושות: חוה לוי רוזלסקי, "הבלתי רשמיים".

האיפור: אורלי רונן וסיגלית גראו, "הבלתי רשמיים".

המוזיקה: דודו טסה, אהוד בנאי, יוסי מר חיים וניר מימון, "מאמי".

הפסקול: תולי חן, שי סיון ואיציק כהן, "מאמי".

סרט תיעודי ארוך: "יונתן אגסי הציל את חיי", תומר הימן.

סרט התיעודי קצר (עד 60 דקות): "זונה כמוני".

סרט עלילתי קצר (עד 40 דקות): "יום רגיל".