החשיפה של סיוון טלמור: "נשמתי עמוק ושחררתי את הסוד"

"I never told you the true story about what I had / Childhood was filled with the worry of all finding it out. / For years I’ve been hiding it behind smiles / Fighting to bury it deep down blue eyes

מתוך השיר "Smile"

"השיר Smile מהאלבום החדש, זה שיר #metoo?", אני שואלת את סיוון טלמור בבית קפה ביפו, והיא מתחילה לבכות. "כן, ממש. אין לי המון מה לומר עליו חוץ מזה שצריך לקרוא את המילים. מדהים שעד עכשיו אף אחד לא שאל אותי על זה. פחדתי מרגע האמת", היא צוחקת ובוכה ביחד.

טלמור (33) התפרסמה בריאליטי "The Voice", ומאז הקליטה שלושה אלבומים, ובהם "Immigrants of Lace" שיצא החודש ויושק בהופעה במועדון הבארבי בתל אביב ב-11/6. לאחרונה זכתה סוף סוף לחיבוק מהמיינסטרים בזכות הסינגל "As A Stone" עם להקת פול טראנק, שכבש את הרדיו, ובזכות הלהיט "Dancing" מאלבומה החדש, שמוביל קמפיין של H&M.

סיון טלמור

"Immigrants of Lace" עצוב במהותו: ההפקה הרגישה (תום דרום, אורי וינוקור, שחר חזיזה ואלון לוטרינגר) מחמיאה ללחנים הנוגים של טלמור ולמילים הכאובות, שברבות מהן תחושה של החמצה: "הלוואי שיכולתי להציל אותך", היא שרה ב־"Lost Soul". גם הקאבר ללהיט הניינטיז "Summer Son" של טקסס עצוב, ומדגיש דווקא את הממד הקודר במילים. טלמור בשיאה בשיר "Magic Dust", שכמו מתעל את ג’ניס ג’ופלין בסערה צלילית מרתקת.

לטלמור יש אנרגיה מתפרצת, שמחה ועצובה לפרקים. בראיון ל"כלכליסט" היא מדברת לראשונה על תקיפה מינית שעברה בילדות והדחיקה, עד שהתמודדה איתה בכתיבה. "השיר שבר אותי", היא אומרת. "ההקלטה נמשכה הרבה זמן. היה לי קשה לשיר אותו מול החברים בלהקה. זה משהו שאני לא מדברת עליו. נשמתי עמוק, נכנסתי שוב לאולפן והקלטנו אותו, ואני שמחה שהיה לי האומץ. אני מרגישה שחרור ופחד מטורף".

"Smile" נולד במסגרת תרגיל בסדנת כתיבה לנשים שקיים יהודה עדר. "המשימה הייתה לכתוב על משהו שאת לא רוצה לדבר עליו. התחלתי בפזמון ("חייכי, ילדה. אל תדאגי, הזמן ירפא אותך"), וכשהגעתי לבתים הבנתי שדי, הגיע הזמן לחשוף ולדבר על זה. מעטים האנשים בעולם שיודעים את זה עליי", היא אומרת. "בגלל זה יותר קל לי לכתוב באנגלית, פחות אנשים שמים לב. יש בשיר כזה כוח, ולכן לא אני רוצה לספר בפרטי פרטים מה בדיוק קרה, רוצה להשאיר את זה ככה שכל אחד יתחבר מהמקום שלו".

עשית שיחה עם הוריך לקראת פרסום הראיון?

"לא. אמא שלי יודעת, אבל השיר בטח יציף הרבה דברים, והם ישאלו שאלות. אני בלופ עם עצמי כי אני לא באמת יודעת איך לפתוח את זה. זה ישב עליי הרבה שנים ועדיין לא בא לי לחפור בזה".

סיון טלמור צילום:עומר ביטס

בפרסום השיר לקחת סיכון שישאלו אותך על זה.

"כנראה. ואני אומרת הרבה כנראה כי אני דוחה את הקץ. זה אחד הדברים שלקחתי בחשבון כשהקלטתי את השיר לאלבום שמדבר על חופש והשתחררות מדברים. מהגרים משאירים חיים מאחוריהם: בחרתי לשים המון דברים על השולחן כדי שלא יהיה עוד עול עליי. אני רוצה להתחיל את החיים החדשים שלי".

"חינכו אותנו להרוויח כסף"

אי אפשר להתעלם מהייחוס המשפחתי של טלמור: אמה, אריאלה ורטהיימר, נשואה לאיתן, בנו של התעשיין סטף ורטהיימר. אחותה למחצה היא מאיה ורטהיימר, דוגמנית ושחקנית שנשואה לח"כ אסף זמיר. "חינכו אותנו להרוויח כסף", אומרת טלמור, "אבל אמרו, 'תבחרי את הדבר שאת הכי אוהבת, תעבדי קשה ותעשי אותו הכי טוב שיש'. היום הם הכי מפרגנים".

הייחוס משפיע על הביקורות שאת מקבלת?

"גם אם לא אומרים את זה, אני מרגישה שאני חייבת להוכיח את עצמי. והגיע הזמן שאשחרר את הילדה שצריכה להוכיח כל הזמן".

לידה כפולה

הלידה של האלבום היתה לא קלה, והתרחשה במקביל ללידה אמיתית: טלמור תכננה להוציא את האלבום בחודש מרץ, בהיותה במהלך החודש השמיני להריון עם בנה השני. למרות הלו"ז הדחוס שבנתה, זה לא הלך כמתוכנן. "הייתי בטוחה שאני אעשה את זה כי ההריון הקודם עבר לי בקלות, הרגשתי סקסית. ההריון הזה היה לי קשוח". אחרי כמה ימים של עבודה אינטנסיבית והופעות מהבוקר עד הלילה, היא הגיעה אל בית החולים עם כאבים גדולים ומפחידים, וגילתה חשש לדליפת מי שפיר.

"הרופאים אמרו לי תשמעי, הכל בסדר, אבל את חייבת לנוח. הייתי במצב שאני חייבת לרדת למינימום עשייה. זה קרה מהאובר - עבודה, לא הייתי קשובה לגוף שלי". טלמור מעידה על עצמה "אני אדם שרגיל לרוץ", אך החוויה הבריאותית הקשה גרמה לה לקחת רגע לנוח ולדחות את יציאת האלבום. "הבנתי שאני צריכה לקחת אוויר, זו היתה תזכורת מאד מסיבית. בכיתי 48 שעות, ואז התחלתי לפרק דברים לאט לאט ועשיתי הרבה סדר. זה לימד אותי שיעור מאד חשוב, עם הילד הזה קיבלתי הרבה שיעורים.

"אני מה זה טובה באמהות!", היא אומרת. "זה הדבר היחיד שאני יודעת באמת שאני טובה בו בלי אישורים חיצוניים", היא מתגאה. "זה הביא לי משהו משמעותי לקריירה. אני ב-80% מהזמן יודעת שאני מוזיקאית מאד טובה, אמרתי לעצמי לא לתת ל-20% האלו להשתלט. כמו שאני יודעת שאני אמא טובה ב-99.9%, ולא מעניין אותי מה אומרים. זה נורא מחזק אותי".

עם המוזיקה, היא אומרת, זה תהליך. "המוזיקה היא מקור כל הרגישויות שלי וכל הפחדים שלי, אבל יש משהו באמהות שהוא ישיר. אני יכולה לכתוב שיר ולחשוב שהוא מדהים, אבל אז הוא מגיע למפיק, ולרדיו, ומתרחק מהרגע שבו האמנת מאה אחוז בעצמך. אני נורא פגיעה במקום של המוזיקה, זה המקום הכי פועם ופגיע שלי, לטוב ולרע".