חולשה לרקדנים: ריקי גל מגלמת בלרינה במחזמר "פלאשדנס"

לפני 50 שנה עמדה הזמרת ריקי גל על הבמה בבית החייל בתל אביב בבחינות ללהקה הצבאית. עכשיו היא חוזרת למקום שבו הכל התחיל עם המחזמר "פלאשדאנס", המבוסס על סרט הקולנוע משנות השמונים, כדי לגלם את האנה, חברתה המבוגרת של אלכס הכוכבת, שלא מצליחה לשחרר את עברה כבלרינה ומורה לריקוד נחשבת, ובטוחה שהיא עדיין רלבנטית, אף שהשנים עשו את שלהן. "נו, זה בדיוק מתאים לי", צוחקת גל. "נעים לי להשתעשע בנושא הזה, לחשוף איזושהי הוויה שברור שקיימת, זה לא יעזור. אבל מאוד כיף לי, ויותר מזה, להאנה יש מקל הליכה ונעים לי גם עם זה, לשחק תפקיד שיש בו מעט מוגבלות וההתגברות עליה. זה גם תפקיד קצת קומי".

הגרסה הבימתית של המחזמר, שהתפרסם רבות בגלל הלהיטים "What a Feeling", "Gloria" ו"Maniac", בבימויו של עומר זמרי, תעלה בתחילת יולי בתיאטרון תל אביב, שמוקם בימים אלה בבית החייל. היא מביאה את סיפורה של אלכס, העובדת ביום במפעל ובלילה כרקדנית במועדון ונאבקת להשיג עצמאות, למצוא אהבה אמיתית ולהגשים את חלומה הגדול - לרקוד בבית הספר הגבוה לריקוד. לצד גל משתתפים בו ספיר יצחק, צחי הלוי, מיי פיינגולד, עדי כהן, רויטל זלצמן ויונתן פז בוגנים.

כל סצנה מצולמת בטלפון

עבור גל, שיש לה קריירה עשירה על הבמה בקלאסיקות כמו "גטו", "אנטיגונה", "עלובי החיים", "אמא קוראז'" ו"אוויטה", מדובר בקאמבק מרגש אחרי שנים שבהן לא עשתה תיאטרון. "זה תחום שאני מכירה ואוהבת והרבה זמן לא עשיתי, ורציתי לחוות עוד פעם את תחושת החבורה, תחושת הביחד. יש סביבי שחקנים ורקדנים צעירים, מתוקים ומוכשרים, ותמיד עושה לי טוב להיות לצדם. הם מתרגשים מאוד מהעובדה שאני איתם, ויש בזה גם הרבה יתרונות כי יש לי ניסיון רב".

איך זה בא לידי ביטוי?

"זו התרגשות יומיומית, הקשבה, סקרנות הדדית. נעים להם שאני נוכחת. זה כמו שאני בצעירותי שיחקתי עם גדולי תיאטרון, כמו זהרירה חריפאי ויוסף כרמון, וזה הרים אותי לגמרי. בתיאטרון אין תחושת גיל, והכל עובד אחרת היום. כל סצנה שאני עושה בחדר החזרות מצולמת בטלפון, ואני יכולה לצפות בה וללמוד ממנה, מה שלא היה לנו אז, זה מקצר ומועיל מאוד".

גל (משמאל) לצד ספיר יצחק בחזרות ל"פלאשדאנס", שיעלה ביולי בתיאטרון תל אביב. "הם לומדים מהניסיון שלי" צילום: אוראל כהן

גל היא אחת הזמרות המוערכות בתולדות המוזיקה הישראלית, כזו שגידלה דורות של ילדים עם "אמת או חובה" ו"בני ילד רע", שרה את "לגור איתו", פסקול "דיזנגוף 99", והפכה ל"נערת הרוק" בשירה העוצמתי ומעורר המחלוקת. אשתקד חגגה 30 שנה לאלבומה המיתולוגי "מה זאת אהבה", שהלחין והפיק מתי כספי. בימים שבהם אמנים בני דורה יודעים עליות ומורדות בקריירה, נדמה שבשנה האחרונה חווה גל פריחה, גם בחייה האישיים בשל נישואיה בפעם הרביעית. "מהיום שהתחלתי לא הפסקתי, ואני כל הזמן בעלייה. היו כל מיני תקופות של אינתיפאדות ומצבים חברתיים כלליים, לאו דווקא שלי, שהורידו קצת מהשפע, אבל אני עובדת כל הזמן, אף פעם לא היו לי טענות".

שירים שהפכו לנכסים

ובאמת, הקריירה של גל נכרכת עם ההיסטוריה של המוזיקה הישראלית והתרבות הישראלית, וההופעות שלה היום מבוססות בעיקר על להיטי ענק שסוחפים את הקהל בפרץ של נוסטלגיה - לאהבות הראשונות, לשיברונות הלב ולגעגוע לתקופה אחרת. כך, גם היא נמנית עם אותם אמנים ותיקים שחוזרים בהופעות לאלבומים מכוננים שסללו להם את הדרך - מגמה שנראית כאן בשנים האחרונות.

בעבר עלתה הטענה שהסיבה לכך היא שהשירים החדשים תופסים פחות.

"אני לא חושבת שזו הסיבה. גם אם אתה עושה דברים חדשים והם לא ממש מצליחים כמו הראשונים, יש לך נוכחות ופעילות רציפה. המופע של 30 ל'מה זאת אהבה' ומופעים של אמנים אחרים הם חגיגת הצלחה וניצחון של השירים האלה, שהפכו להיות נכסים".