המשחק "Baba Is You": מפת אוצר ללב המכונה

מעולם לא שיחקתם במשחק כמו "Baba Is You". במבט ראשון, הוא נראה כמו עוד משחק פאזלים עצמאי גנרי, מהסוג שנעשה בידי מפתח אחד בשעות הפנאי (והוא באמת נעשה בידי מפתח אחד, ארווי טייקארי הפיני). אבל כמה דקות של משחק מספיקות כדי לגרום להבין את האתגר הגדול והיוצא דופן שתידרשו לו - לזרוק מהחלון את כל ההיגיון שאי פעם השתמשתם בו במשחק מחשב.

הטריק העיצובי הגאוני שעליו מושתת כל המשחק הוא כזה: חוקי היסוד של השלב - שמגדירים מי אתה, איך עצמים אחרים על המסך מתנהגים ומה התנאי לניצחון - מופיעים על המסך בתור מילים, בתחביר גמיש, עילג ומשעשע. והן לא סתם מילים - הן ממש אובייקטים במשחק, והדרך לניצחון עוברת בהכרח במניפולציה שלהם. חוק היסוד של המשחק הוא, כצפוי "אתה הוא באבא", למשל, (כאשר באבא הוא מין יצור לבן ומפוקסל, ספק ארנב, ספק כבש), אבל גם, למשל, "הדגל הוא הניצחון" (אם תיגע בדגל, תנצח) או "האבן היא לדחוף" - את האבן ניתן להזיז במסך, אבל חומות לא. אבל אז הסיפור מסתבך.

"Baba Is You". פאזל שלפעמים הדרך לפתור אותו טמונה בשינוי תחבירי

ההיגיון הגיימרי רוצה לקבוע: אם אתה הוא באבא והדגל הוא הניצחון, אז אלו הגבולות שנקבעו עבורך ואתה צריך להבין איך לעזאזל מגיעים לדגל, גם אם הוא נראה לחלוטין מחוץ להישג ידך. הפתרון יכול להיות מוזר או קשה, אבל הוא חייב להיות שם. אבל "Baba Is You" מעודד את השחקן לשבור את הפתרון עצמו בדרכים יצירתיות. למשל, אם באבא לא יכול להגיע לדגל, אולי מה שצריך לעשות זה בכלל לשחק במילים שקובעות את הכללים, למשל לשנות את "הדגל הוא הניצחון" ל"האבן היא הניצחון". או שאולי הפתרון הוא דווקא "אתה הוא האבן", מה שנותן לך שליטה - במקביל! - על כל האבנים במסך?

אלו הן דוגמאות פשוטות, כמובן, אבל ככל שמתקדמים במשחק, התרחישים הולכים ומסתבכים, למשל כשנוספת המילה "וגם" לתחביר החוקים, ומייצרת עוד שלל אפשרויות. לחלק מהתרחישים יש פתרונות פשוטים להדהים, אבל אחרים דורשים ממך לעקם לחלוטין את החשיבה וללכת בדרך הארוכה ביותר האפשרית. הרבה מהמסכים, כמובן, ניתנים לפתרון במספר דרכים, ובגלל האופן שבו המשחק עובד, ייתכן מאוד שניתן לפתור חלק מהחידות בדרכים שהמפתח עצמו אפילו לא העלה על דעתו.

"Baba Is You" מנפץ לחלוטין את מה שאנחנו מכירים כמערכת היחסים בין שחקן למשחק. בעידן שבו משחקים רבים פשוט זורקים אותך למסדרון ארוך עם קירות בלתי נראים ומשתדלים לתעתע בך עם אשליה מפורטת יותר או פחות של חופש פעולה, "Baba Is You" מרגיש כאילו מישהו פתח איזו דלת סתרים ונתן לך מפתח לקוד של המשחק עצמו.

המשחק שואב השראה ויזואלית מהאב הקדמון של משחקי הפאזלים הגנריים: "סוקובאן", אותו משחק יפני מתחילת האייטיז בשניים־שלושה צבעים, שבו צריך לסדר ארגזים בתוך מחסן. הבחירה אינה מקרית. כשקומת הקרקע של המשחק שלך היא משהו כל כך מזוהה - נגיד, רק קצת פחות מטטריס - יש לך הרבה יותר חופש לפרוץ את התקרה של הפורמט. רק ש־"Baba Is You", אם להמשיך את המטאפורה, ממש לא מתעניין בתקרה. הוא מכוון היישר לקיר הרביעי ודורש מהשחקן שוב ושוב לשבור אותו.