ניסוי ותהייה: ההצגה "האפקט" היא מסע רגשי וסוער
ההצגה עוסקת בהשפעת נוגדי הדיכאון על חיינו, ויש בה הומור וחומר למחשבה
קבוצת צעירים שהשתתפו בעברם בניסוי רפואי, וכיום סובלים מבעיות בריאותיות שאינן ניתנות לריפוי, הביאה את המחזאית הבריטית לוסי פרבל לכתוב את "האפקט". לפני שש שנים הוא הוצג לראשונה בתיאטרון הלאומי בלונדון, וזכה בפרס איגוד המבקרים למחזה החדש הטוב ביותר. עכשיו הוא עולה בתיאטרון באר שבע בבימויו של כפיר אזולאי לתרגום של תום אבני.
במרכז המחזה שני צעירים שלוקחים חלק בניסוי הבוחן תרופה חדשה נגד דיכאון - קוני (ליהי קורנובסקי), סטודנטית לפסיכולוגיה שמתעניינת במחקרים רפואיים וסובלת מדיכאון, וטריסטן (אבני), צעיר הרפתקן שנפש האדם מסקרנת אותו ומשתתף בניסויים מדי פעם לפרנסתו. בין השניים מתפתחת משיכה שהולכת וגוברת ככל שמינון התרופות שהם נוטלים עולה, עד כי לא ברור אם מדובר בתופעת לוואי או ברגש אמיתי. את הניסוי מנהלת ד"ר ג'יימס (נעמי פרומוביץ'), שמתנגדת לשימוש בתרופות בטענה שהדיכאון הוא מנגנון המורה לסובלים ממנו לעשות שינוי בחיים. מנהל המחקר ד"ר סילי (אמיר קריאף), לעומת זאת, מטה את תוצאות הניסויים לטובת קידומו האישי.
צילום: מעיין קאופמן
"גוש ג'לי במשקל קילו וקצת, זה כל מה שאנחנו", אומרת ד"ר ג'יימס. את אותו הגוש סוחב ד"ר סילי בדלי בכל העולם להרצאות שבהן הוא שוטח את הטענה שרוב האנשים חווים או עומדים לחוות הפרעת נפש, והוא מנסה לטהר את שמה של הפסיכיאטריה.
"האפקט" הוא מחזה מרתק עמוס דיאלוגים קולחים, הן בנושאים מדעיים (המוגשים כראוי לצופה חסר ההשכלה הרפואית) והן בנושאים כמו אהבה, אמונה, אמון ויחסים. זה תיאטרון במיטבו שכל אחד ואחת יכולים למצוא בו עניין וללא ספק מותיר הרבה חומר למחשבה ודיון. לצד רגעים מטרידים וכואבים וכאלה שבהם הדמויות כאחוזות טירוף, אפשר למצוא רגעי חסד ואופטימיות.
אזולאי יצר הצגה מרשימה בקצב נכון ועם לא מעט רגעי הומור. עבודת הווידיאו הנהדרת של יואב כהן תורמת רבות לשיקוף מצבם הנפשי והרפואי של הדמויות. את הבמה המעבדתית עיצבה סבטלנה ברגר בכישרון, ומעצב התאורה זיו וולושין סיפק את האווירה הנדרשת. קבוצת השחקנים שגויסה להפקה הזאת עושה עבודה מצוינת. אבני נכנס בכל הגוף והנשמה לדמותו של טריסטן ומפתיע בריקוד סטפס מרשים, קורנובסקי כובשת בתפקידה הראשון בתיאטרון הרפרטוארי, ופרומוביץ' וקריאף חדים, מדויקים ונפלאים כתמיד. כך הם מצליחים לעבור את המשוכות ברגעים שבהם הדיבור משתלט על הפעולה וליצור את האפקט המרבי על הקהל.
