מחזה חי בין יפו לפריז

בסוף החודש הבא ייצאו שמונה נערות ונערים, ערבים ויהודים, חברי אנסמבל הנוער של יפו על שם אתי הילסום, לחמישה ימי סדנאות אינטנסיביים באנסמבל האוונגרד הפריזאי “תיאטרון השמש”. בסופו של הביקור יעלו משתתפיו אובייקט תיאטרלי קצר.

הנסיעה תהיה שיא של תהליך התכתבות בין בני הנוער מיפו לבין שחקנים צרפתים צעירים מסן דני - פרבר של פריז המשופע במהגרים ובעוני.

“במשך חודשיים הנוער כותב על חייו ומצלם אותם תוך התמקדות ברגעים אינטימיים שהשפיעו עליו, ומתכתב עם הנערים מפריז”, אומרת גל הורביץ, שחקנית לשעבר בתיאטרון השמש, שייסדה אנסמבל נוער בצלמו ביפו ד’, מרחק פסיעות בודדות מהמקום שבו נורה לפני כחודש ואליד אבו סייף בן ה־5. בפריז ייפגשו הנערים גם את אריאן מנושקין, מייסדת תיאטרון השמש, מהבימאיות החשובות בדורנו.

הנסיעה, בהזמנתה של מנושקין - שאף מסייעת במימון הפרויקט, לצד עיריית תל אביב וקרן FSJU היהודית־צרפתית - תכלול בין היתר סדנאות אמן שלה, של שחקנים בתיאטרון השמש, של הורביץ ושל עידו שקד, במאי תיאטרון ישראלי שעובד בצרפת עם הנערים מסן דני. כך יזכו שמונה נערות ונערים מרקע לא פשוט לחוות גם מפגש תרבויות מרתק וגם לטעום מפסגת התיאטרון העולמי. רובם ייצאו את גבולות הארץ לראשונה בחייהם.

אריאן מנושקין. מייסדת “תיאטרון השמש" צילום: Fabio Motta

“תיאטרון השמש חרת על דגלו אג’נדה חברתית, שבה התיאטרון יכול וצריך לאחד, לחבר ולהוות מציאות של בית, של אינטימיות ושל חום - מציאות אלטרנטיבית לזאת בחוץ, ולשאוף להפוך את החוץ לכזה”, אומרת הורביץ. “אריאן מנושקין עושה זאת לא רק על ידי תוכן מאוד בהיר שהיא בוחרת לעסוק בו בהצגות, אלא גם באירוח שחשוב באותה מידה. היא מארחת אנשים ללא אזרחות, מהגרים, וכאלה שסבלו ממשטרים חשוכים בכל העולם”.

גל הורביץ (במרכז) ואנסמבל הנוער של יפו ד’. תיאטרון שהוא בית צילום: תומי הרפז

יותר מכך: בהצגות של תיאטרון השמש הקהל סועד ביחד ואוכל מרק ואוכל חם וטעים שבושל במטבח של התיאטרון. הישיבה בצוותא של כולם היא מהות הדבר עצמו.

את המהות הזאת זיקקה הורביץ לאנסמבל שהקימה לפני ארבע שנים, שמשמש בית לכ־50 נערות ונערים מדרום תל אביב ומיפו שזוכים להכשרה במקצועות התיאטרון - כתיבה, משחק ועיצוב תלבושות - ללא תמורה. צוות המורים מורכב מאנשי תיאטרון מהשורה הראשונה, בהם מאור זגורי, ששון גבאי ומירה עוואד.

עבור הורביץ הנסיעה לפריז תהיה סגירת מעגל אישית. “אריאן מנושקין היא ללא ספק השראה ענקית לאנסמבל שלי”, היא אומרת. “הבית הזה, האינטימיות שחוויתי בו, היא בלתי נשכחת וייחודית כל כך בעולמנו. זה הבית שאנחנו מנסים לבנות מדי יום ביפו ד’, אם זה באמצעות התיאטרון המעמיק, הארוחות החמות, ובעיקר בכך שאצלנו, ממש כמו בתיאטרון השמש, כולם עושים הכל”.