מלכת האופרה: התפקיד החדש של ענת צ'רני

זמרת המצו־סופרן ענת צ’רני היא מהכוכבים העולים של האופרה הישראלית. כבר שש שנים שהיא באופרה, בהן גילמה בין השאר את צרלינה ב”דון ג’ובאני” של מוצרט, הרמיה ב”חלום ליל קיץ” של בריטן וסטפנו ב”רומיאו ויוליה” של גונו, ובפרייבורג גרמניה גילמה את הנסיך ב”סינדרלה” של מאסנה. השניים האחרונים נקראים בשפה המקצועית “תפקידי מכנסיים”, בהם נשים מגלמות בחורים צעירים.

בשבוע הבא (2.6) תעלה צ’רני (33) לראשונה לבמה עם תפקיד ראשי, כשתגלם את מלכת קרתגו ב"דידו ואניאס" (אנגלית) מאת הנרי פרסל בהפקה חדשה של האופרה הישראלית בבימוי ססיל רוסה וג’וליאן לובק ובניצוחו של איתן שמייסר. ילוו את ההפקה אנסמבל בארוקדה המתמחה בנגינת מוזיקת בארוק המנגן על כלים אותנטיים שרובן נבנו על ידי חברי ההרכב.

ענת צ'רני צילום: אור מני

האופרה מגוללת את סיפור אהבתם של דידו מלכת קרתגו ואניאס, הנסיך הטרויאני שכובש את ליבה ואז עוזב אותה למות בודדה בייאושה. כוחות הרשע שבאים בדמות מכשפה מחבלים באהבתם ומשדלים את הנסיך לעזוב את המלכה כדי להילחם והיא נשארת שבורת לב ומתאבדת. “זו הולכת להיות הפעם הראשונה שאני מתה על במה וזה מאוד מרגש אותי”, היא מספרת.

התפקיד מותאם לקול

כשתעלה על הבמה תהיה צ’רני בחודש השמיני להריונה, מה שמהווה אתגר נוסף לעבודה. “אני קצת מפחדת מעין הרע ואפילו לא העליתי לפייסבוק תמונות שלי בהריון. מלכת קרתגו היתה אלמנה אז אולי הנסיך השאיר אותה בהריון, אי אפשר לדעת כי זה לא כתוב בשום מקום. אפשר להתאים כל דבר למצב האישי ואני בעד כי זה הופך אותך לפרפורמר טוב יותר”.

את מרגישה שוני בשירה?

"זה אולי קצת יותר מעייף, אבל מבחינה קולית אני לא מרגישה קושי בכלל, אולי אפילו להיפך, שההריון עוזר לי. אני מרגישה פחות מעופפת וקלילה וזה נותן תמיכה ועוגן באדמה, שזה אחד הדברים החשובים בטכניקה. זה גם מכניס לפרופורציות ואני מתרגשת אחרת לפני אודישנים והופעות חשובות. הגוף שלי עושה עוד משהו חוץ מלשיר".

צילום: יחצ

לגבי "תפקידי מכנסיים", מסבירה צ’רני כי "באופרה זה עניין של טייפ קאסטינג קולי. במוזיקה קלאסית התפקידים כתובים לסוגי קול. אני לעולם לא אוכל לשיר את ‘מלכת הלילה’ כי הקול שלי לא מסוגל לעשות את זה, לא משנה כמה אני ארצה. יש הרבה תפקידי מכנסיים לנשים. בעבר לא יכלו לסמוך על ילד בן 14 שישיר, גם מפאת חוסר ניסיון וגם כי הקול מתחלף בגיל הזה. סוג הקול שלי לא מאוד גבוה, לא נמוך, לא מאוד דרמטי, נשמע צעיר ולירי ויחסית קל באיכויות שלו, גמיש ולא כבד, וזה מאוד מתאים. יצא גם שמבנה הגוף שלי תואם לסוג הקול אז אני נראית או כמו נערה צעירה או נער צעיר. אני מאוד אוהבת את התפקידים האלה, זה מאוד כיף, מאתגר ומשחרר. זו דרך לצאת מעצמך ולמצוא את עצמך".

פרפרים בבטן

צ’רני גדלה בנתניה והיתה מורגלת בהאזנה למוזיקה קלאסית מבית, אולם דווקא אופרה היה ז’אנר שפחות הכירה. במסגרת לימודי המחול בנעוריה התוודעה ליצירה הווקאלית “סטאבט מאטר” של פרגולזי. “אני זוכרת שהמורה אמרה שזו היצירה האהובה עליה וזה היה מאוד מרשים, לא שמעתי דבר כזה לפני וזה סקרן אותי. ניסיתי לחקות את הזמרות בשיעור בלט ולמרבה הפלא זה היה דומה. ידעתי שאני יודעת לשיר, אבל הבנתי שאני יודעת לשיר אופרה”.

יד המקרה סללה את הנתיב לקריירה של צ’רני בעולם אופרה. אחרי כמה שיעורי פיתוח קול המורה הודיעה לה שמקומה הוא באקדמיה למוזיקה אלא שצ’רני לא ידעה לנגן או לקרוא תווים. בתיכון היא המשיכה בלימודי תיאטרון, התגייסה לצבא. אחרי הצבא עבדה שנה וחצי כעוזרת הנספח הצבאי בפריז בתקופת מלחמת לבנון השנייה, ואז הוציאה את כל חסכונותיה על שיעורי תיאוריה ופיתוח קול. בתוך חמישה חודשים היא התקבלה לאקדמיה למוזיקה בתל אביב. “אני כל הזמן לומדת על העולם הזה עוד ועוד ואפשר להגיד שאני מאוהבת וזה עושה לי פרפרים בבטן”, היא אומרת, “מצאתי את הייעוד שלי לעת עתה”.