טרנד חדש: העובדים מעצבים לעצמם חלל עבודה
בימים שבהם חברות ההייטק מציעות לעובדים אטרקציות כמזנוני יוקרה וחדרי מסאז'ים, החליטו חלק מהן לקחת את המגמה צעד קדימה ולאפשר לעובדים גם לעצב לעצמם את חללי העבודה. עילאי רוטביין, מנכ"ל אוטודסק ישראל: "התחרות על כל טאלנט עצומה והמשכורת היא כבר לא פיתוי מספיק"
הקרב של חברות ההייטק על עובדים איכותיים הוליד לא מעט גימיקים שהפכו אותן למקומות עבודה אטרקטיביים במיוחד. כך, כדי למשוך את אותם המועמדים מציעות החברות מזנונים יוקרתיים, פינות משחקי וידיאו, שולחנות ביליארד, חדרי נגינה וחדרי מסאז'ים — ולא נשכח את המגלשה המיתולוגית של גוגל, שהפכה לסמל לחדשנות.
הטרנד החדש בסדרה מציע לעובדים לעצב לעצמם את חלל העבודה. ולא, לא מדובר בתליית התמונה של הילד על קיר הקיוביקל האפרפר.
"מועמדים שמגיעים לפה בוחנים את סביבת העבודה שלהם ואנחנו רוצים שהלסת שלהם תיפול", מספר עילאי רוטביין, מנהל המרכז הישראלי של חברת אוטודסק — מובילה עולמית לפיתוח פתרונות תוכנה — שנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב. "התחרות על כל טאלנט עצומה. כולם מציעים כסף ותנאים וזה חשוב, אבל לא הכול אפשר לקנות בכסף. המשכורות גבוהות בכל מקום, אז התחרות היא בתחומים אחרים".
אחת מקבוצות העבודה באוטודסק, למשל, עיצבה את החלל בקונספט של עליסה בארץ הפלאות: קירות המשרד נצבעו בגוון התואם את מסיבת התה ועוטרו בטאפטים ענקיים, על הרצפה נפרס דשא סינתטי ועליו ספסלים קטנים — הכל כדי ליצור סביבה צבעונית ושמחה.
גם בחברת סולוטו, סטארט־אפ ישראלי שנמכר לאשוריון האמריקאית לפני ארבע שנים ב־100 מיליון דולר, חשובה הנימה האישית של העובד בעיצוב החלל: הקירות חפויים מדפים שעליהם אוספים של אובייקטים טכנולוגיים שונים, כמו הגיימבוי האפור מהניינטיז, ופריטים שהעובדים עצמם הביאו מהבית, וגרם המדרגות שבמרכז מכוסה כולו בתמונות מההוויי המשרדי. אגב, העובדים שם גם מביאים את חיות המחמד שלהם למשרד.
"סביבת העבודה חשובה באותה המידה שהמוצר חשוב", אומר תומר דביר, מנכ"ל סולוטו, שגם משרדיה ממוקמים בשדרות רוטשילד. "עובדים מעבירים במשרד את רוב שעות הערות שלהם, וחשוב שיהיה להם נוח וכיף". במקרה של סולוטו הצורך לשתף את העובד בעיצוב המשרד שלו התחיל דווקא מעוני. "היינו סטארט־אפ קטן ולא היה לנו תקציב לדקורציה, אז כל אחד הביא משהו מהבית".
והיום, כשכבר יש לכם תקציב לעצב?
"אני לא בעד לשפוך כסף על גימיק מלאכותי, כי אני מאמין שהעובד מרגיש את זה. כשזה מהלב, הסביבה אורגנית, חיה. את הכסף אני משקיע במסכים איכותיים יותר ובכיסאות נוחים יותר".
בחברת COMO, שמשרדיה בנס ציונה, אף לקחו את המגמה צעד אחד קדימה: כל צוות קיבל תקציב לעיצוב חלל העבודה כראות עיניו ובסוף התהליך נערכה ביניהם תחרות. "חשוב לנו החיבור בין העובד למקום העבודה", מספרת מורן גולדויין, סמנכ"לית משאבי אנוש ב־COMO. "הצוותים יושבים בחללים שנקראים 'חצרות', והקדשנו לעיצוב כל חצר תקציב מכובד. המהלך היה כל כך מוצלח והשפיע על הגיבוש בין העובדים ועל תחושת השייכות שלהם למקום. אנחנו נחזור עליו בעתיד".
גם אם זה המקרה הזה נשמע לנו כמו פעילות בזבנית לא נחוצה, טרנד הדמוקרטיה העיצובית טומן בחובו מסר חשוב: השיתוף של העובד בעיצוב המשרד שלו הוא כמו חוזה שבעל פה שאומר — השתרשת פה, תקעת דגל, עכשיו מקום העבודה הוא גם קצת כמו הבית, ואפילו יותר, כשמביאים בחשבון את העובדה שתבלה פה יותר שעות.
המגמה הזאת ניכרת כבר בשלב התכנון האדריכלי של המשרדים הללו. האדריכל רון גרינברג, שעוסק בתחום כמעט 30 שנה, מעיד על השינוי, שמלווה אותו כבר מרגע השרטוט. "היום משרדים, בייחוד מתחום ההייטק במיוחד, יוצאים מגדרם בהתחשבות בעובד. מעסיקים רוצים להביא את הגימיק הכי מעניין והכי מטורף, ומשקיעים משאבים אדירים. האוטו והמשכורת איבדו מכוחם כתנאים למשרה, ואני שומע מלקוחות שאדם שמתמודד על שתי משרות שפערי השכר ביניהן לא גדולים יעדיף את זו שמציעה חלל עבודה קוסם. התחרות היא גם על סביבת העבודה המוצעת".
זה גם חיוני לעבודה השוטפת?
"זה חיוני לעבודה ומתאים מאוד לשיטות העבודה חברות הייטק וסטארט־אפים. כשיוצרים חלל עבודה נכון וטוב הוא מהווה השראה לעובד. חללי עבודה פתוחים, כאלה שמעודדים שיח זורם בין העובדים, יכולים להניב רעיונות ודיונים בלתי אמצעיים וכך להוליד דברים גדולים יותר. סביבת עבודה יצירתית מעודדת יצירתיות. אני רואה שההשקעה הזאת של הלקוחות שלי משתלמת לטווח ארוך".