המסעדן הראל בלו: "שרונה זו לא מילה גסה"

אחת הסיבות להפסדים שספג המתחם הוא פיגוע הירי שהתרחש בו ביוני האחרון, שבעקבותיו נהרגו ארבעה אזרחים והיה מכה גם לעסקים בו. כמה שבועות אחריו דווח על ירידה של 40%–50% במספר המבקרים ובפדיונות. "הפיגוע השפיע מאוד", אומר בלו. "עם הזמן זה השתחרר אבל השבוע שאחריו היה קשה מאוד. לא היתה פה נפש חיה. גם אני ספגתי הפסדים".

בלו (40) הוא הבעלים של שני עסקים במתחם שרונה - ברנז'ה, שמתמחה ב"מטבח ספרדי שמח" ועברה לאחרונה פתיחה מחודשת, ופישופ, חנות ומסעדת דגים הממוקמת בתוך שרונה מרקט, בשותפות עם זיקו הדייג.

הכניסה למסעדת ברנז'ה במתחם שרונה. "התושבים מתרחקים מכאן בלי סיבה" צילום: נמרוד גליקמן

"אנשים חוששים להגיע לשרונה כי מדובר במתחם פתוח, לא כמו קניון שבכניסה אליו אפשר לבדוק את המבקרים. לא צריך לקרוא לזה מתחם, אלא פשוט שרונה, אלה רחובות בתוך תל אביב, כמו שדרות רוטשילד. ועדיין, תל־אביבים מתרחקים מפה בלי סיבה. אבל זה בר שינוי. אנשים לומדים להבין ששרונה זו לא מילה גסה. היא במרחק יריקה מכל דבר, יושבת על הצירים הכי מרכזיים. לאחרונה הקמנו קבוצה שחברים בה כמה בעלי עסקים וההנהלה החדשה, ואנחנו מנסים לחשוב על דרכים להפוך את המתחם לאטרקטיבי יותר".

"צריך להיות פה קצת יותר מלוכלך, יותר ראסטי מבחינת תאורה ומוזיקה, זה צריך להיות פארק פעיל, שוק כמו בנחלת בנימין. צריך לשים בכל שדרה במה עם הופעות למבוגרים ולילדים, שמרתון תל אביב יסתיים פה, צריך לצבוע את המקום בצבעים קצת פחות קרים ומנוכרים".

ואתה חושב שיש לזה סיכוי?

"כן. קשה לשנות הרגלים, אבל אפשר. כרגע תל־אביבי קונה את הירקות שלו בסופר־באבא ליד הבית, במקום בשרונה מרקט, שיש בו סחורה ברמה בינלאומית. אבל אם לא הייתי מאמין שזה בר־שינוי הייתי סוגר לפני חצי שנה והולך הביתה. אני מושקע פה בכמעט 7 מיליון שקל, ויש לי אמונה במתחם הזה".

הראל בלו. "צריך להיות פה קצת יותר מלוכלך, יותר ראסטי מבחינת תאורה ומוזיקה" צילום: נמרוד גליקמן

"משקיע 150% בכל עסק"

מלבד שתי המסעדות במתחם שרונה, בלו הוא הבעלים של קבוצת בלו, המחזיקה בארבע מסעדות נוספות — סיטארה היוקרתית במתחם סי אנד סאן ומסעדות החוף בהרצליה ותל אביב, בל ביץ', מונה ביץ' ומציצים. בימים אלה הוא שוקד על פתיחת מסעדה חדשה בקיבוץ תל יצחק שבשרון, ובין כל אלה הוא גם נשוי ואב לארבעה.

עד כמה אתה באמת מצליח להיות מעורב בכל אחד מהעסקים?

"אני משקיע בכל אחד מהעסקים 150%, לכל מקום כמובן יש מנהל משלו שנבחר בקפידה, אבל אני מעורב קולינרית בכל התפריטים ומעורב בכל הפרטים הטכניים. יש לי מטה ניהול בהרצליה פיתוח, שרק בו עובדים 15 איש. כל הקבוצה כולה מונה היום כ־500 איש".

בלו מגדיר עצמו כאחד ש'הולך לישון מסעדן וקם מסעדן' וכמי שהשירות אצלו מעל הכל. ואכן, לא קשה להבחין בכך: בכניסה למסעדה הוא יעיר למלצרית לסדר את הופעתה, ואם פילה יעבור את דרגת הצלייה הוא יורה לטבח לזרוק אותו ולהכין חדש. את הלקוחות הקבועים והחשובים הוא יידע לפנק באופן אישי ואפילו ייקח מהם בעצמו הזמנות בטלפון.

מסעדת ברנז'ה. נפתחה מחדש כ"מקום של פאן פוד" צילום: נמרוד גליקמן

המוטו: הרבה מעבר לצלחת

את ברנז'ה, המסעדה הגדולה שלו במתחם שרונה, סגר בלו בקיץ האחרון לחודשיים וחצי ופתח מחדש אחרי שטרף את כל הקלפים - מהלך לא אופייני בכלל למסעדות ומסעדנים בארץ. "ברנז'ה התחילה כמסעדה ספרדית שמחה", הוא מספר, "אך היה פה צוות ניהול חלש וצוות מטבח לא מדויק, אז אחרי תקופה החלפתי אותם. באותו הזמן זכיתי במכרז של חוף מציצים והייתי כולי שם, ובזמן הזה הצוות הסיט את הספינה קצת מהיעד שלה. ממסעדה ספרדית שמחה היא הפכה למסעדת שף מנוכרת. הבנתי שהבעיות עמוקות ושיש להן גרורות בכל המחלקות, ועשיתי מהלך שרק משוגע כמוני יכול לעשות: עצרתי את המערכת. ניקיתי הכל, את העובדים, את המקררים, החזרתי סחורות לספקים. השארתי רק קירות, כיסאות ושולחנות. המטרה היתה להחזיר את המסעדה לקונספט המקורי שלה. גייסתי צוות חדש ויצאתי עם המנהל והשף החדש לסיור קולינרי בברצלונה. המסעדה חזרה להיות מה שתכננתי לפני שנתיים וחצי: היא הפכה למקום בילוי. זה מקום של פאן פוד, וכמו בכל המקומות שלי, המוטו הוא 'הרבה מעבר לצלחת'".