אחרי 68 שנים: הונצחו 3 לוחמות הפלמ"ח שנפלו במלחמת השחרור בנגב

נעשה צדק: אחרי 68 סוף סוף הונצחו 3 לוחמות פלמ"ח שנהרגו בנגב על אנדרטה במקום נפילתן, בתחומי המועצה האזורית שער הנגב. טקס חנוכת האנדרטה יתקיים ביום ראשון הקרוב אחה"צ.

שלוש חברות הגדוד השלישי של חטיבת יפתח - לילה-נעמי יוסף, תמר באומגרט ומרים אוסיה - נהרגו ליד קיבוץ דורות ב-9.10.1948 במהלך מלחמת השחרור, בעודן באוהל ששימש כמטבח. מפצצות שהטילו מטוסים מצריים. 

האנדרטה לזכר 3 לוחמות פלמ"ח נהרגו ליד קיבוץ דורות. לוחם הפלמ"ח אליעזר כהן דאג להנצחתן צילום: המועצה האזורית שער הנגב

אי הנצחתן הטריד במשך שנים את לוחם הפלמ"ח אליעזר כהן (הידוע בכינויו לָדִיס), תושב פתח תקווה בן 86 ושופט

אליעזר כהן (לדיס), לוחם הגדוד השלישי של חטיבת יפתח של הפלמ"ח צילום: עומר הכהן

בדימוס, שלחם באזור באותה עת.

 

לפני 5 שנים פנה בנושא למשרד הביטחון, אולם הפניה לא הביאה תוצאות. לפני יותר משנתיים פנה בנושא לראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, וביקש ממנו לפעול להקמת יד לזכר שלוש הלוחמות, וזאת משום שמקום נפילתן, אז הכפר הוג', לא הרחק מקיבוץ דורות, מצוי בשטח המועצה.

שוסטר נרתם מיד למשימה ופעל נמרצות להקמת אנדרטה לזכר השלוש. ביום ראשון הקרוב, 15 במאי, תיחנך האנדרטה בהשתתפות בני המשפחה של השלוש, אותם חיפש ומצא בן משפחה של אליעזר כהן.

מרים אוסיה נולדה ב-1928 באלכסנדריה שבמצרים. אביה, שהיה נתין רוסי, גורש מירושלים למצרים ע"י הסולטן הטורקי עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, משום שלא התגייס לצבא.

בהיותה של מרים בת 4, שבה משפחתה לירושלים. היא היתה חברה בתנועת הצופים ובתום לימודיה יצאה לשנת שירות בקיבוצים בית השיטה ועין גב.

היא התגייסה לפלמ"ח, שירתה בגדוד השלישי של חטיבת יפתח והשתתפה בקרבות על צפת. באוגוסט 1948 הועברה עם הגדוד השלישי אל הנגב הנצור. לאחר שבאחד הקרבות המכריעים נפלו שני חברים מתוך חבורתה, כתבה אל הנשארים: "נורא נורא המקרה הזה, אך הודות לו הושג הניצחון, שהוא גם הפגנת כוח".

שלוש הלוחמות. מימין: לילה-נעמי יוסף, תמר באומגרט ומרים אוסיה

לילה-נעמי יוסף, בתו של "שר הצנע" דב יוסף, נולדה ב-1928 בירושלים. היא סיימה את הגימנסיה העברית בירושלים ויצאה עם ההכשרה המגויסת של הצופים לעין גב. בפרוץ מלחמת השחרור השתתפה בכיבוש צפת במסגרת הגדוד השלישי של חטיבת יפתח של הפלמ"ח, אחר כך השתתפה בכיבוש לוד ורמלה והמשיכה את שירותה בצריפין. ערב המבצעים בנגב נבחרה לצאת במשלחת צה"ל לארה"ב, אך סירבה

אלון שוסטר, ראש מועצת שער הנגב צילום: גדי קבלו

להיפרד מחבריה ועברה לנגב, שם נהרגה.

עם נפילתה, טס אביה מירושלים לנגב במטוס קל וביקש לקחת את גופת בתו לקבורה בירושלים. אולם התברר כי הגופות היו מרוטשות ולא ניתן היה להפריד ביניהן והוא נאלץ לשוב על עקבותיו בלי גופת בתו. 

תמר באומגרט נולדה במושבה יבניאל ב-1928, ואחר כך עברה משפחתה לקרית ביאליק. היא היתה חברה בצופים וכשמלאו לה 18 יצאה להכשרה בעין גב, שם גוייסה לפלמ"ח, לגדוד השלישי של חטיבת יפתח. היא מילאה תפקידים שונים שהוטלו עליה בהר כנען, בצריפין ובקיבוץ דורות. באוגוסט 1948 עברה לנגב הנצור. גדודה התמקם בכפר הערבי הנטוש הוג' שם כאמור נהרגה. 

השלוש נקברו תחילה בקיבוץ דורות בקבר אחד ורק ביוני 1950 הועברו לקבורת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

ראש מועצת שער הנגב, אלון שוסטר, אומר כי "האירוע הטראגי שנשכח הוא עדות לשותפותן של נשים לוחמות במערך הקרבי של מלחמת השחרור. אנו חבים להן חוב מוסרי, מחויבים למורשתן ומצווים לזכור ולהנציחן".

בהקמת האנדרטה היו מעורבים גם חיים חרמוני מקיבוץ דורות, יוסי מזרחי (שהיה שותף לתכנון האתר) מקיבוץ כפר עזה, קק"ל שביצעה את העבודה והיחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון.