הפסקה לעסקית: מקום טוב ברוטשילד

המסעדה הקטנה שנפתחה בלובי של מלון הבוטיק רוטשילד בתל אביב מתייחסת ברצינות מבורכת למה שמוגש בצלחת, אבל העסקית שלה לא חפה מחריקות

גלי וולוצקי 09:1826.08.13

תגיות:

אם הקיץ הקודם היה שייך למסעדות שוק, הקיץ הנוכחי הוא ללא ספק שעתן היפה של מסעדות השף בבתי מלון. להיצע הצטרפו בחודשיים האחרונים בלו סקיי החדשה הכשרה של מאיר אדוני על גג מלון קרלטון בתל אביב ומסעדת מלון רוטשילד, בקומת הלובי של מלון הבוטיק החדש. רוטשילד היא מסעדונת קטנה עם שאיפות גדולות. לשף צבי אבישר יש רזומה מרשים עם מסעדות אופנתיות בספרד, והתפריט שלו מציג פרשנות עכשווית למטבח הצרפתי ומתבסס על דגים ופירות ים.

קראו עוד בכלכליסט:

התפריט העסקי ב־69 שקל לסועד היה קצר מועד והתייצב נכון להיום על 125–88 שקל (68–64 שקל לעסקית צמחונית) לנוסחה שכוללת מנה עיקרית, מנה ראשונה, קינוח קטן וקפה.

הביקורות מפנקות את רוטשילד, ואפשר להבין למה. יש כאן בחירה קפדנית של חומרי גלם, התייחסות רצינית למה שמונח על הצלחת וגישה שמשלבת עדכניות בלי להיגרר לטרנדים מאוסים. עם זאת, בארוחת הצהריים שלנו לא חסרו חריקות קטנות - כאלה שעוברות כשמדובר במסעדה פשוטה יותר, אבל בולטות על רקע השאיפה כאן למצוינות.

מקרלים בגריל. הדגים נצלו יתר על המידה צילום: אוראל כהן

סלט ניסואז, למשל, המוגש כמנה ראשונה במסלול העסקי, נראה מבטיח על הנייר: טונה טרייה צרובה, ביצת שליו, אנשובי, חסות משי, אלון ומסולסלת, שעועית ירוקה, עגבניות ערבה, פלפלים קלויים ותפוח אדמה. בפועל קיבלנו קערה עם הרבה מדי חסה, מעט מדי מהמרכיבים האחרים (הטונה, למשל, הסתכמה בשני נתחונים), שעועית שהיתה סיבית ומעט מדי רוטב.

לעומת זאת, מנת טרטר של פלמידה לבנה על קרם הדרים עם חלמון ביצת שליו, קוביות קטנות של פלפלים אדומים וצהובים ופרוסות נקטרינה היתה מצוינת. הדג היה טרי, ושאר מרכיבי המנה השלימו משחק מוצלח של טעמים ומרקמים.

גם בעיקריות ניכרו כל אותן תכונות שהופכות מסעדה מסתם טובה לנהדרת, אבל גם כאן היד במטבח לא עשתה עבודה מדויקת. מנה של מקרלים בגריל עם עגבניות שרי צלויות מקדש ברנע, פטריות יער, תפוח אדמה בתנור ומזיגה של מרק בויאבז (102 שקל) היתה יכולה להיות נפלאה, אבל הדג שבשרו שמנוני - ובצלייה נכונה אמור להתפוצץ בפה מרוב עסיסיות - יובש יתר על המידה. רוטב הבויאבז הכיל הרבה יותר מדי פלפל שחור, וכמעט שלא הורגש טעם אחר.

עיקרית נוספת, ממרסיי לטנטורה שמה (118 שקל), התגלתה כקערה שבה הוגשו נתח של מוסר ים, מולים, ארבעה חסילוני קריסטל מרשימים ושתי סקאלופס בקציפה עדינה של פירות ים ותפוח עץ גרני סמית. זו היתה מנה נהדרת, ששילבה חומרי גלם מובחרים מהים בטיפול מינימלי, אך גם החסילונים נצלו עד יובש.

קינחנו בפנכה זעירה של קרם לימון ופירורי שטרויזל ובארבעה טראפלס של שוקולד מריר בניחוח תפוז שהיו מצוינים.

נראה כרגע שהמטבח של מלון רוטשילד הולך בכיוון הנכון, אבל זקוק ליד מכוונת צמודה יותר גם בשעות הצהריים.