בירת סאפורו: נאמנה למקור

כבמשך מאות שנות ריחוק מן המערב הסתפקו היפנים, חובבי האלכוהול, בלגימת המשקאות המקומיים שלהם, בעיקר אלה המבוססים על אורז. אך כאשר החלה אימפריית השמש הקיסרית להיפתח לזרים ויפנים יצאו לעולם הגדול הם גילו את הוויסקי ואת הבירה והפכו לצרכנים כבדים וליצרנים ברוכי מעוף. כמה משקאות מערביים פורקו לגורמים, נלמדו, הועתקו והגיעו לרמות איכות גבוהות. בימים אלה החלה החברה הישראלית ראקוטו קאסיי (יבואנית רוטב הסויה קיקומן) לייבא לארץ את הבירה היפנית הידועה סאפורו (Sapporo).

מבשלה מסחרית גדולה הוקמה ביפן לראשונה ב־1869 ביוקוהמה, בידי החברה האמריקאית וייגנד אנד קופלנד, שביקשה לשווק את תוצרתה לזרים ולמלחי הספינות שעגנו בנמלים. אולם המשקה חלחל גם לציבור המקומי, והממשלה החליטה לשלוח חוקר לגרמניה כדי ללמוד את סודות המקצוע. כשהוא חזר רכשה הממשלה את המבשלה האמריקאית, וב־1888 גם שונה שמה לקירין (Kirin) - על שם בעל חיים אגדי מסיפור עם בן 2,500 שנה, שחציו סוס וחציו דרקון.

המבשלה הישנה שהוסבה למוזיאון

אך מבשלת סאפורו טוענת גם היא לכתר הוותק ביפן. ב־1853, במהלך הביקור הראשון ביפן של ספינות מצי ארה"ב, עלה על אחת מהן בחור מקומי והתכבד בכוס בירה, כך לפחות טוענים אנשי מבשלת סאפורו. הוא התאהב במשקה,

החל לברר עליו, מצא ספר הולנדי, ועל פי ההוראות הכין בירה לצריכה אישית. ב־1876 הגיעה ביוזמתו לאי הוקאידו, לעיר סאפורו, משלחת של משרד הפיתוח היפני, והחליטה להקים שם מבשלה. לא היתה זו החלטה שרירותית, שכן בדיקות העלו כי אדמת הסביבה מתאימה מאוד לגידול שעורה וכשותית, שניים מחומרי הבירה העיקריים. מבשלת סאפורו צמחה והיתה לאחד ממרכזי הבירה ביפן.

סאפורו פרימיום לאגר: בירה קלה יחסית (4.7% חוזק), מעודנת ורעננה - תכונות שעושות אותה מתאימה לסושי. היא מופצת כרגע במסעדות בלבד, ובקרוב תגיע לחנויות ולרשתות השיווק. שתי אריזות שלה מוצעות בשוק: בקבוק זכוכית (330 מ"ל) ב־24 שקל, ופחית מוכספת בעיצוב מיוחד (650 מ"ל) ב־32 שקל.