כוסית של בריאות
הליקרים האיטלקיים המרירים של וולרה נהנים מטעמי פירות, וניל או קפה עדינים ומאחוזי אלכוהול נמוכים יחסית. ולחשוב שהמסורת הזו התחילה מתרופה של נזירים
לאיטלקים עבר מפואר בתחום הליקרים האלכוהוליים. במאה ה־15 היתה איטליה מרכז משגשג של פיתוח וייצור ליקרים. זה היה הטעם שבאופנה, ובחצרות הנסיכים הגדולים התפתחה מומחיות רבה בתחום. כאשר הנסיכה הפלורנטינית קתרינה דה מדיצ'י יצאה לצרפת, להתחתן עם אנרי השני ולהיות למלכה בפריז, בתוך כל הידע הגסטרונומי, האופנתי והאמנותי שהביאה איתה היו גם נוסחאות רבות לעשיית ליקרים, ואלה התחבבו מאוד על האצולה, שששתה כמעט רק יין.
מההיסטוריה להווה. בימים אלה הגיעו לארץ מאיטליה (יבוא: אקרמן) כמה ליקרים מיוחדים הראויים בהחלט לתשומת לב, מבית היוצר של חברת רוסי ד'אסיאג'ו, שנולדה בשנת 1868 בעיר אסיאג'ו שבצפון ארץ המגף. הכל החל כאשר רוקח מקומי ושמו רוסי חיבר בין אלכוהול לקליפת העץ שממנו עושים כינין, התרופה הידועה נגד קדחת, וקיבל ליקר מריר וטעים להפליא. הוא קרא לו Chino Rossi, והצלחתו הגדולה היתה בסיס לאימפריית אלכוהול בעתיד.
האבא של הביטר
תחת שם המותג וולרה מייצרת כיום החברה שורה ארוכה של אלכוהולים (שנאפסים) בטעמים שונים: מלון ירוק, תפוח ירוק, קקאו לבן, אפרסק, וניל ועוד, ברמת טעמים וארומות גבוהה מאוד. האח החדש והמוצלח ביותר בסדרה הוא וולרה רד ביטר. משפחת הביטרים, אותם ליקרים בעלי מרירות עשירה ומורכבת (שיש הרואים בה משהו תרופתי), באה לעולם לפני מאות שנים, ומקורה אכן בתרופות שהכינו הנזירים באירופה על בסיס אלכוהול ושורת מרכיבים כמו שורשים כתושים, קליפות עץ, פירות, תבלינים ואפילו מתכות, בעיקר אבקת זהב. החולים שבאו למנזר לא תמיד קיבלו תרופה למחלתם, אך המרכיב האלכוהולי שיפר תמיד את מצב רוחם.
הוולרה רד ביטר מיוצר בשיטות מודרניות, אך כמו אבותיו האלכוהול שלו שואב את טעמיו וניחוחותיו מתערובת מיוחדת של תבלינים, פירות ועשבי תיבול כמו קינמון, קליפת תפוז, הל וריבס. בטעימה הוא עשיר ומעניין, ויש בו מתיקות רקע המאזנת את הזרמים המרירים. זה, והיותו מתון אלכוהולית (25%), עושים אותו ידידותי למצטרפים חדשים אל מועדון אוהדי הביטר. מומלץ להוסיף קרח, או קרח וסודה. פרטים: 50 שקל לבקבוק.
מוצר אחר של החברה הוא ליקר הסמבוקה, תחת שם המותג אנטיקה סמבוקה. סיפורים רבים, אגדות וחצאי אמיתות סובבים כבר דורות רבים את עץ הסמבוק השחור הצומח באירופה. הרפואה העממית מייחסת לו יכולות ריפוי בתחום העיכול והטיפול בהצטננויות וכאבי גרון, והאמונה העממית טוענת שאין יפה ממנו להרחיק מכשפות ושאר שדים מבתי הכפר שלידו הוא צומח. לא במקרה נבחר שרביט הבכור אצל הארי פוטר להיות מעץ הסמבוק.
את ליקר הסמבוקה עושים מחיבור בין אלכוהול, אניס, ליקריץ, חומרי תיבול נוספים וחליטה של פרחי עץ הסמבוק. בגרסה הקלאסית הסמבוקה היא נוזל שקוף וסמיך, סירופי, שאפשר ללגום עם קוביות קרח או בתוספת מים רותחים (בספל עם ידית), ואז הוא משקה חורפי נהדר, עם ארומות עשירות המציפות את האף, ועם יכולת להרגיע ולהבטיח שנת לילה טובה.
קפה אלכוהולי
טעמתי שתי סמבוקות אנטיקה חדשות לי, אחת בטעם וניל והשנייה בטעם קפה. את הווניל לא אהבתי; החיבור בין טעמי השנף למרכיבים האחרים אינו עולה יפה, וחסרה שם הרמוניה גם בתחום הארומות. לעומת זאת, הסמבוקה בתוספת תמציות הקפה הטבעיות מוצלחת ומושכת. ניחוח הקפה מוסיף פלפל מפתיע לליקר והופך אותו ללגימה מרתקת עם חך עשיר במיוחד. הסמבוקות באות כאן בחוזק אלכוהולי של 38%. פרטים: 70 שקל לבקבוק.